 פורום הדיג הספורטיבי בישראל
 הוואי הפורום, שמירת הים ודיני דיג
 על החוף (אחראים: rafi, Kobiarava)
דייג - בין המצרים |
עמודים: 1 2 3 [4] 
|
|
|
| 0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה. |
|
נושא: דייג - בין המצרים (נקרא 9303 פעמים) |
הדפסה |
|
|
|
 |
|
|
קודם כל אפתח בהתנצלות למומי אם נפגע מדבריי  , המילה "שטויות" נכתבה בלהט הרגע, וגם בשאר דבריי לא הייתה שום כוונה לפגוע. רפי, החלק שבתנ"ך שנחשב על ידי רוב העולם המדעי(וכמובן גם על ידי) כהיסטורי הוא החלק שהחל מדוד המלך והלאה, לפני דוד המלך, אין אף ראייה היסטורית/ארכיאולוגית/חיצונית אחת לכל מה שתואר בתנ"ך, לא לשמואל, לא לכיבושים, ובוודאי שלא לנח, אברהם ואדם וחווה, כלומר אני מסכים שהתנ"ך הוא חלק מההיסטוריה של העם היהודי אבל רק בחלקו. גם ליציאת מצרים, אין אף ראייה אחת, ארכיאולוגים חרשו את חצי האי סיני לאורכו ולרוחבו ולא מצאו ראייה אחת ליציאה בסדר גודל כמו שתואר בתנ"ך. בתנ"ך נכתב כי יצאו 600,000 לוחמים ממצרים, מקובל גם על חוקרי המקרא וגם על הרבנים כי מדובר בסה"כ ב-3,000,000 איש(כי יש גם זקנים, ילדים, נערים, נשים ותינוקות), אני חושב שכל אדם יסכים איתי שבריחה המונית כזו, במיוחד כזו שנמשכה 40 שנה, תשאיר ערימות של ראיות(כדים, כלי חרס, עדויות היסטוריות מעמים שכנים וכו'), אבל לא, לא נמצא כלום. יותר מזה, בכל מצרים כולה באותה התקופה לא היו בכלל 3,000,000 בני אדם, שלא לדבר על זה שבמצרים הפרעונית לא היה שום אזכור לעם עברי/ישראלי, למרות שהמצרים היו עם שתיעד כל דבר, וכן יש להם תיעודים להמון עמים אחרים שחיו בקרבם אבל לא ליהודים. ההנחה הרווחת בקרב מדענים היא שעם ישראל הוא מהעמים המקוריים שישבו בארץ כנען/ישראל והוא פשוט בשלב מסויים לפני 3,000 שנה נפרד משאר העמים מסיבות כלשהם. כמו שאמרת שלעמים היפניים אין יותר קיסרים, גם אצלנו אין היום מלכים/כהנים. ישנם עמים עתיקים מהעם היהודי ששמרו על מסורתם ומנהגיהם(כמו העם הסיני שקיים יותר מ-4000 שנה, הארמנים קיימים כבר קרוב ל-3000 שנה ולאורך רוב שנות קיומם הייתה להם מדינה משלהם). בנוסף רפי, אני לא יודע אם שמעת על זה, אך שם האל המפורש(לא ארשום אותו מתוך כבוד לחברים הדתיים/מסורתיים פה) אפילו הוא לא בלעדי לנו, זה היה השם של אל השמש עבור עמים כנעניים מסויימים עוד לפנינו, אנחנו פשוט "השאלנו" את השם הזה. למי שכתב פה על הרמב"ם, כמו שאמרתי, היהודים שהתפרסמו *בעולם* בזכות חוכמתם היו יהודים שיצאו מכבלי הדת, הרמב"ם מפורסם בעיקר בקרב יהודים, לא בקרב שאר העולם, אם תיגש לאמריקאי/אירופאי/רוסי ממוצע לא יהיה לו שמץ של מושג מי זה הרמב"ם, לעומת זאת כל אדם מערבי יכיר את איינשטיין, שפינוזה, פרויד, צוקרברג וכו'. מסכים שמה שהחזיק את העם היהודי עם תודעה לאומית הוא התנ"ך, אבל -100-200 שנה האחרונות זה כבר לא כך, אני יודע שאני יהודי, למרות שגם אני, וגם אבי, וגם אמי, וגם שני סביי ושני סבתותיי לא האמינו באלוהים או בתנ"ך, ויחד עם זאת כמעט כל המשפחה שלי ימנית - ציונית מבלי להאמין באלים, כך זה היום, וכך זה היה גם לפני 80 שנה באוקראינה הנוצרית ברובה עוד לפני שהייתה לנו מדינה. כוונתי לא הייתה לפגוע באף אחד, איש באמונתו יחייה, כוונתי היא לנהל דיון אינפורמטיבי  |
|
|
|
עריכה אחרונה: אוגוסט 09, 2017, 15:39:33 PM על ידי דייג מתחיל11
|
|
-------------------------------
"תן לאדם דג והוא יאכל כל היום, למד אדם לדוג והוא יאכל כל החיים"
שפמנון 3.5 ק"ג,אמור לבן 2.8 ק"ג, טורפן ירבועי: 0.8 ק"ג, קרפיון 0.5 ק"ג, מושט 130 גרם, אבו נפחא בערך 3 ק"ג(חתיכת מפלצת אילתית...)
|
|
|
|
rafi
|
מנהל אתר חבר פורום 
 מנותקגיל:
62
הודעות: 39113
|
|
|
|
|
קודם כל אפתח בהתנצלות למומי אם נפגע מדבריי , המילה "שטויות" נכתבה בלהט הרגע, וגם בשאר דבריי לא הייתה שום כוונה לפגוע. רפי, החלק שבתנ"ך שנחשב על ידי רוב העולם המדעי(וכמובן גם על ידי) כהיסטורי הוא החלק שהחל מדוד המלך והלאה, לפני דוד המלך, אין אף ראייה היסטורית/ארכיאולוגית/חיצונית אחת לכל מה שתואר בתנ"ך, לא לשמואל, לא לכיבושים, ובוודאי שלא לנח, אברהם ואדם וחווה, כלומר אני מסכים שהתנ"ך הוא חלק מההיסטוריה של העם היהודי אבל רק בחלקו. גם ליציאת מצרים, אין אף ראייה אחת, ארכיאולוגים חרשו את חצי האי סיני לאורכו ולרוחבו ולא מצאו ראייה אחת ליציאה בסדר גודל כמו שתואר בתנ"ך. בתנ"ך נכתב כי יצאו 600,000 לוחמים ממצרים, מקובל גם על חוקרי המקרא וגם על הרבנים כי מדובר בסה"כ ב-3,000,000 איש(כי יש גם זקנים, ילדים, נערים, נשים ותינוקות), אני חושב שכל אדם יסכים איתי שבריחה המונית כזו, במיוחד כזו שנמשכה 40 שנה, תשאיר ערימות של ראיות(כדים, כלי חרס, עדויות היסטוריות מעמים שכנים וכו'), אבל לא, לא נמצא כלום. יותר מזה, בכל מצרים כולה באותה התקופה לא היו בכלל 3,000,000 בני אדם, שלא לדבר על זה שבמצרים הפרעונית לא היה שום אזכור לעם עברי/ישראלי, למרות שהמצרים היו עם שתיעד כל דבר, וכן יש להם תיעודים להמון עמים אחרים שחיו בקרבם אבל לא ליהודים. ההנחה הרווחת בקרב מדענים היא שעם ישראל הוא מהעמים המקוריים שישבו בארץ כנען/ישראל והוא פשוט בשלב מסויים לפני 3,000 שנה נפרד משאר העמים מסיבות כלשהם. כמו שאמרת שלעמים היפניים אין יותר קיסרים, גם אצלנו אין היום מלכים/כהנים. ישנם עמים עתיקים מהעם היהודי ששמרו על מסורתם ומנהגיהם(כמו העם הסיני שקיים יותר מ-4000 שנה, הארמנים קיימים כבר קרוב ל-3000 שנה ולאורך רוב שנות קיומם הייתה להם מדינה משלהם). בנוסף רפי, אני לא יודע אם שמעת על זה, אך שם האל המפורש(לא ארשום אותו מתוך כבוד לחברים הדתיים/מסורתיים פה) אפילו הוא לא בלעדי לנו, זה היה השם של אל השמש עבור עמים כנעניים מסויימים עוד לפנינו, אנחנו פשוט "השאלנו" את השם הזה. למי שכתב פה על הרמב"ם, כמו שאמרתי, היהודים שהתפרסמו *בעולם* בזכות חוכמתם היו יהודים שיצאו מכבלי הדת, הרמב"ם מפורסם בעיקר בקרב יהודים, לא בקרב שאר העולם, אם תיגש לאמריקאי/אירופאי/רוסי ממוצע לא יהיה לו שמץ של מושג מי זה הרמב"ם, לעומת זאת כל אדם מערבי יכיר את איינשטיין, שפינוזה, פרויד, צוקרברג וכו'. מסכים שמה שהחזיק את העם היהודי עם תודעה לאומית הוא התנ"ך, אבל -100-200 שנה האחרונות זה כבר לא כך, אני יודע שאני יהודי, למרות שגם אני, וגם אבי, וגם אמי, וגם שני סביי ושני סבתותיי לא האמינו באלוהים או בתנ"ך, ויחד עם זאת כמעט כל המשפחה שלי ימנית - ציונית מבלי להאמין באלים, כך זה היום, וכך זה היה גם לפני 80 שנה באוקראינה הנוצרית ברובה עוד לפני שהייתה לנו מדינה. כוונתי לא הייתה לפגוע באף אחד, איש באמונתו יחייה, כוונתי היא לנהל דיון אינפורמטיבי מיכאל, פתחת את תגובתך כמו שצריך, היכולת להתנצל היא שמעידה על חוסן ואופי. גם הסיומת היא בדיוק כמו שצריך - "כוונתי לא הייתה לפגוע באף אחד, איש באמונתו יחייה, כוונתי היא לנהל דיון אינפורמטיבי". כך נראית גישה בוגרת ועניינית. לגבי דיון אינפורמטיבי, זרקת לי כאן כפפה, בקרוב ארים אותה. אקדים הערה לזה - "אין אף ראייה היסטורית/ארכיאולוגית/חיצונית אחת לכל מה שתואר בתנ"ך, ... לא לכיבושים", יכול לומר לך כי בקורס בחירה באוניברסיטת ת"א, מבוא לארכיאולוגיה, נכחתי בשיעור מעניין בו הוצבע על התאמת הממצאים הארכיאולוגיים לסיפורי התנ"ך על כיבוש הארץ, המרצה אגב ממש לא היה דתי ומבחינתו התנ"ך הוא עוד אמצעי הסטורי שמסייע לארכיאולוגיה. המשך יגיע |
|
-------------------------------
|
|
|
|
rafi
|
מנהל אתר חבר פורום
מנותקגיל:
62
הודעות: 39113
|
|
לשאלתך נועם,
אני אישית הולך לדוג (עם סירה), שוחה בים ובבריכה, גם בתקופת בין המיצרים.
מבחינות ה"איסור", לא התעמקתי אך לפי מיטב ידיעתי:
אין איסור מפורש,
אך כמו שכתבו כאן - זו תקופה בה אירעו פורענויות למיניהן ואסונות למיניהם לעם ישראל.
יש במקורות ציווי האומר "השמרו לנפשותיכם" (אני למשל צם ביום כיפור אך ממש לא "נשמר לנפשי").
אני מניח כי משום ציווי זה, רבנים ציוו או המליצו להימנע בתקופה זו מהליכה למקום שיש בו סיכונים.
תוסיף כי בתקופה זו יש ימים מסוכנים בים -
יש שיגידו שלא קשור לדת אלא לעונתיות שהרי הים מסוכן גם בלבנון - ויש שיגידו שהים מסוכן בגלל המועד (בין המיצרים), מניח כי בתקופה זו אירעו טביעות רבות יחסית ולו בשל מצב הים - זה בוודאי העצים את הסברה שזה משום התקופה (בין המיצרים), לא ממש משנה אם הים מסוכן בגלל שזה בין המיצרים או בגלל שכך הוא בעונה זו ללא קשר ליהדות, בכל אופן - הרעיון הוא לא לסכן חיים כשהים מסוכן.
מכאן לפי ידיעתי, מגיע העניין של "לא הולכים לים בתקופת בין המיצרים"...
|
|
-------------------------------
|
|
|
|
yoelsh
|
חבר פורום 
מנותקגיל:
53
הודעות: 3195
החיים הם כמו גלידה, עם לא מנצלים אותם הם נמסים
|
|
|
|
|
מעמר מתוך אתר הניקרא הידברות , התר יהדות https://www.hidabroot.org/article/223195 בין המצרים 2017 גאולתנו תלויה באחדותנו: על כוח האחדות המיוחד של עם ישראל מה הופך את עם ישראל לאחד ומאוחד? במה שונה האחדות של עם ישראל מסוגים אחרים של אחדות? ומהו הכוח החזק של האחדות? הדפסהשתף במיילהרב איתן זינר | כ"ד תמוז התשע"ז | 18.07.17 | 11:20 (צילום אילוסטרציה: shutterstock) (צילום אילוסטרציה: shutterstock) אא "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ": (תהלים ק"ד כ"ד). עם התפתחות האנושות לאורך ההיסטוריה, התגלו למדענים חוקי-הטבע הצפוּנים בבריאה [שלחכמי-ישראל, היו ידועים מתוך לימוד התורה], כגון: כח-המשיכה [גרביטציה], חוק כלים-שלובים, חוק התפשטות עצמים בחום, חוק שוויון-ריכוזים של תמיסות בנוזלים וגזים, ועוד רבים אחרים. אחד מחוקי הטבע שהתגלו, והפכו להיות שימושיים ביותר, הוא כח ריכוז אנרגיה ומיקודה – מִשֶּׁטַח גדול לשֶׁטַח מצומצם. תופעה זו מוכרת לנו בחיי היום-יום במיקוד אור קרני השמש, ע"י שימוש בזכוכית מגדלת, לשריפת צורות המשורטטות על גבי נייר – לשם שעשוע, באופן שקרני השמש החודרות דרך פני כל שיטחה של העדשה הקמורה – מתמקדות לנקודה זעירה. כלומר: אותה האנרגיה הסולרית העוברת דרך כל העדשה [שבמצבה הטבעי הרגיל בכוחה להאיר, או לחמם מעט] – מתלכדת לנקודה אחת, ויכולתה מתעצמת ביותר, ומאפשרת השגת תוצאות מרשימות, הרבה יותר – עד כדי הבערת עצמים במהירות. ומה גרם לכך? "כח-האחדות". דוגמא נוספת של מיקוד כוחות אנרגיה אנו מוצאים בכלי-מלחמה, במושג הנקרא: "מטען-חלול", שבו צורת המבנה של חומר הנפץ גורמת לריכוז כל כוחות הפיצוץ – לנקודה אחת. ממילא, מתהווה כח עצום, המאפשר חדירת שריון עבה מאוד ע"י פצצה קטנה [וכאשר כוחות הפיצוץ אינם מאוחדים וממוקדים – כמעט שאין לפיצוץ השפעה על השיריון]. ושוב אנו מגלים שבמידה מוגבלת של אנרגיה, מושגת עוצמה אדירה, הודות למיקוד הכוחות – הַמַּעֲצִמָה את יכולת פעולתה של אותה כמות אנרגיה, עד מאוד, ומאפשרת השגת תוצאות מרחיקות לכת, שלא היו מושגות באופן אחר. ושוב, הגורם לכך הוא: "כח-האחדות". אמנם, כח-האחדות עצום ורב, והוא גם מאוד מוחשי, בעולם החומר. ולהפתעת רבים, לא זו בלבד שהוא מצוי גם בעולם הרוח, אלא שהשפעתו מתגלית ביתר שאת וביתר עוז. ויתירה מזו: התאחדות כוחות הרוח מאפשרת שליטה מוחלטת על כוחות הטבע. בספרים רבים מובא בשם הזוהר הקדוש ש"הקב"ה וישראל ואורייתא חד". כלומר: חטיבה-אחת, שאי אפשר להפרידהּ. וזאת משום הברית שכרת הקב"ה עם ישראל בהר-סיני, עם נתינת התורה הקדושה לישראל. ברית נצחית זו, שזכה בה עם-ישראל, ושלא זכתה בה שום אומה אחרת בעולם, היא למעשה פּוֹעַל-יוצא מנאמנותם של אבותינו הקדושים: אברהם, יצחק ויעקב ע"ה. אלא שלא היה די בזה, וגם עם-ישראל נשאל, לאחר יציאת מצרים, אודות רצונו לקבל את התורה, וענה (שמות כ"ד ז'): "נַֽעֲשֶׂה וְנִשְׁמָֽע", ולא עוד, אלא שחנו לרגלי הר-סיני "כאיש אחד בלב אחד", שכך פירש רש"י ע"ה, את דברי הפסוק (שמות י"ט ב'): "וַיִּֽחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל" [הואיל וכתוב: "וַיִּֽחַן" – בלשון יחיד]. מכאן אנו למדים, שאחדות עם-ישראל באותה העת אִפְשרה את מימוש זכויותיהם של אבותינו הקדושים. אירוע היסטורי זה ותוצאותיו אינם ניתנים לשינוי, ואין חזרה למצב הקודם – של יחידים רבים המכונסים תחת שם של עם-אחד. מאז, הפך כל עם-ישראל לחטיבה-אחת; וכשם שהקב"ה הוא שלמות-אחת – בלא שינוי ותמורה, והתורה היא שלמות-אחת – בלא שינוי ותמורה, כך גם עם-ישראל הפך להיות שלמות-אחת – בלא שינוי ותמורה, כמובא בתלמוד (ברכות ו' ע"א), וז"ל: אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: "אתם עשִׂיתוִּני חטיבה-אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה-אחת בעולם; אתם עשיתוני חטיבה-אחת בעולם, שנאמר (דברים ו' ד'): 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' | אֶחָֽד'; ואני אעשה אתכם חטיבה-אחת בעולם, שנאמר (שמואל ב' ז' כ"ג): 'וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ'", ע"כ. ואגב, מכאן הקשר הנִשְׁמָתִי המאחד את כל נשמות-ישראל, הקיים רק בעם-ישראל, וההשלכות לעניין האחריות ההדדית של יחיד מישראל למעשה חברו [וליחיד המוציא את חברו ידי חובה בקיום מצוות, כגון: בברכות], כמובא בתלמוד (שבועות ל"ט ע"א), וז"ל: מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה, ע"כ. למעשה, כבר במקרא (ויקרא כ"ו ח') מובטח לעם-ישראל שאחדותם הינה המפתח לגבורתם ולהצלחתם, ככתוב: "וְרָֽדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה – מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם – רְבָבָה יִרְדֹּפוּ; וְנָֽפְלוּ אֹֽיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָֽרֶב", כלומר: מבחינה חשבונית, אם חמשה – רודפים מאה, מאה אמורים לרדוף – אלפיים. אלא שאחדות כוחם מאפשרת להם להניס פי חמשה. גם מדרש תנחומא [בובר] (בפרשת נצבים ד'), ממחיש לנו את כח האחדות וז"ל: בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם אגודה של קנים – שמא [אולי] יכול לשברם בבת אחת, ואילו נוטל אחת, אחת – אפי' תינוק יכול ומשברם. ע"כ. כלומר: אחדות הקנים – מחזקת אותם, ואילו הפרדתם – מחלישה אותם. (צילום אילוסטרציה: shutterstock) (צילום אילוסטרציה: shutterstock) ואכן, דברי המדרש הנ"ל ממחישים את כוחה של האחדות בכלליות. אלא, ממאמר המקרא מוכח – שאחדותם של ישראל אינה אחדות רגילה; הואיל ואמר הקב"ה לישראל, כמובא לעיל, "ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם" – אחדותם של ישראל הינה במהותם, שהפכו כולם לחטיבה-אחת. מכאן, כשם שהקב"ה הוא "אחד" במהותו, וכל האומר אחרת – לא זו בלבד שפוגע בכבוד קדושתו של בורא העולם יתברך, אלא שהוא נחשב לכופר בכל, ופוגע ח"ו במהות ייחודו יתברך. וכשם ש"תורת-ישראל" הינה "אחת", וכל האומר ח"ו שיש תורה אחרת, או אפילו יאמר ח"ו כל התורה אמת, חוץ ממדרש אחד או הלכה אחת – נחשב לאפיקורוס גמור; נמצא, שלא זו בלבד שפוגע בכבוד קדושתהּ של "תורת-ישראל", אלא שהוא נחשב לכופר בכל, ופוגע ח"ו במהות ייחודהּ. מעתה, הואיל ועל-פי הזוהר הקדוש: "הקב"ה וישראל ואורייתא חד", וכאמור, על ישראל אמר הקב"ה: "ואני אעשה אתכם חטיבה-אחת בעולם" – ואחדותם הינה במהותם – יש לומר, שכל הפוגע באחדותו של עם-ישראל [כלומר: ע"י מחלוקת שאינה לשם-שמים, כמחלוקת קורח ועדתו (אבות ה' י"ז)], ע"י דיבור לשון-הרע, מחלוקת ושנאת-חינם – נחשב ח"ו לפורץ חומת ההגנה של ישראל, וכמחריב את הכל; וזו, שנאת-החינם [השקולה כנגד ג' העבירות החמורות שבתורה, שהן: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים, שנאמר עליהן (יומא פ"ב ע"א): "יהרג ואל יעבור"], גרמה לחורבן בית שני, ולהימצאותנו בגלות עד היום הזה. ויתירה מזו, הואיל וכאמור, "הקב"ה וישראל ואורייתא – חד", כל הפוגע בכבודם של ישראל – כאילו פגע בכבודו של הקב"ה, ח"ו. בניגוד המוחלט לזה, אהבת-החִנם ואחדותנו, מלכדת ושומרת עלינו מכל משמר. וראיה לדבר אנו מוצאים במעשה בלעם הרשע [האויב המסוכן ביותר שקם לישראל מעולם], שנתבקש ע"י בלק, מלך מואב, לקלל את ישראל ח"ו, ובעל כורחו – מתוך התפעלות עצומה – נמצא מברכם; עד שאמר (במדבר כ"ד ה'): "מַה טֹּבוּ אֹֽהָלֶיךָ – יַֽעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ – יִשְׂרָאֵֽל". ומלבד פירושו של רש"י (שם), וז"ל: מה טובו אֹהָלֵיךָ - על שראה פתחיהם שאינן מכוונין זה מול זה, ע"כ; המלמד על צניעותם, מוכיחה לשון הפסוק, שראה גם את אחדותם. לכאורה, צריך היה לומר [בלשון רבים]: מה טובו אוהליכם – בני-יעקב, משכנותיכם – בני-ישראל. אלא, מכיוון שראה שהם חונים – כאיש אחד בלב אחד – התייחס אליהם כאל חטיבה-אחת, ובֵרְכַם. נמצא, שהאחדות והצניעות הגנו על עם ישראל. לכן מסיק מדרש תנחומא (שם), שהוזכר לעיל, ואומר [אודות חוסר האחדות]: "וזהו הגורם להתארכות גלותנו המרה", ע"כ. ומוסיף ואומר על הגאולה העתידה: "וכן אתה מוצא, שאין ישראל נגאלים, עד שיהיו אגודה אחת, שנאמר (ירמיה נ' ד'): 'בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם ה', יָבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה וּבְנֵי-יְהוּדָה יַחְדָּו', ואומר (ירמיה ג' י"ח): 'בַּיָּמִים הָהֵמָּה, יֵלְכוּ בֵית-יְהוּדָה עַל בֵּית-יִשְׂרָאֵל וְיָבֹאוּ יַחְדָּו מֵאֶרֶץ צָפוֹן', כשהן אגודים – מקבלין פני שכינה", עכ"ל. גאולתנו תלויה באחדותנו, מבין המצרים אל ראש צורים! ויהי רצון, שנזכה במהרה, מתוך "אהבת-חינם", לאחדות המיוחלת, ולגאולה הנכספת, במהרה בימינו, אמן ואמן. אחדות
|
|
|
|
|
|
rafi
|
מנהל אתר חבר פורום
מנותקגיל:
62
הודעות: 39113
|
|
|
|
|
רפי, החלק שבתנ"ך שנחשב על ידי רוב העולם המדעי(וכמובן גם על ידי) כהיסטורי הוא החלק שהחל מדוד המלך והלאה, לפני דוד המלך, אין אף ראייה היסטורית/ארכיאולוגית/חיצונית אחת לכל מה שתואר בתנ"ך, לא לשמואל, לא לכיבושים, ובוודאי שלא לנח, אברהם ואדם וחווה, כלומר אני מסכים שהתנ"ך הוא חלק מההיסטוריה של העם היהודי אבל רק בחלקו. גם ליציאת מצרים, אין אף ראייה אחת, ארכיאולוגים חרשו את חצי האי סיני לאורכו ולרוחבו ולא מצאו ראייה אחת ליציאה בסדר גודל כמו שתואר בתנ"ך.
אתגרת אותי... רשמת " אין אף ראייה היסטורית/ארכיאולוגית/חיצונית אחת לכל מה שתואר בתנ"ך,.. לא לכיבושים", עובדתית - מה שרשמת בפירוש איננו נכון! בגלל קוצר זמן כרגע, נכנסתי ישר לויקפדיה, בקישור הזה - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AAשם ובין היתר, תחת הכותרת "התנחלות השבטים", נרשם - " בזמן שהמשפיעים ביותר מבין הארכאולוגים תמכו בתאוריית "הכיבוש המהיר"" בין הללו גם יגאל ידין הלא דתי (כן כן, איש צבא אך גם ארכיאולוג ובנו של ארכיאולוג) - ראה כאן על כך: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9Fתחת הכותרת "כיבוש הארץ", נרשם: " חפירתו החשובה ביותר של אולברייט הייתה בתל בית מירסים, תל ארכאולוגי בו חשף עיר מפוארת ומבוצרת אותה זיהה כעיר הכנענית דביר. מעל שכבת ההרס והשריפה של העיר הכנענית זיהה אולברייט התיישבות, שאותה כינה "התנחלות ישראלית". שני המאפיינים הבולטים ביותר היו "קנקני שפת הצווארון" ו"בורות ההתנחלות", מאפיינים שמצא אולברייט גם במקומות אחרים ביהודה. פרשנותו הארכאולוגית "התלכדה" עם התיאור המקראי: על חורבות העיר הכנענית המפותחת, בנו הישראלים המתנחלים, בעלי התרבות החומרית הפרימיטיבית, את בתיהם העלובים. בזיהוי דביר המקראית טען אולברייט לאמיתות כיבוש יהושע את העיר, ומכאן לאמינות המקור המקראי. אותם אלמנטים ארכאולוגים נתגלו במספר גדול של תלים: בית אל, תל לכיש, ואף תל חצור. יגאל ידין, שחפר את תל חצור, היה אחד התומכים הנלהבים של מסורת "הכיבוש המהיר", מסורת המשתקפת בסיפורי כיבושיו של יהושע. התברר כי העיר הכנענית אמנם חרבה בשריפה, אך נושבה מחדש רק זמן רב לאחר מכן, לכאורה בניגוד למסופר בתנ"ך. חפירות בראשות אמנון בן-תור עדיין מתנהלות בתל חצור, בין השאר כדי למצוא את הקשר בין הרס העיר הכנענית המפוארת לבין הכפר המפורז שנבנה על חורבותיה, ואשר מתפרש כישראלי." זו דוגמית, בקישור תמצא כי לא מעט ארכיאולוגים סבורים שיש ממצאים ארכיאולוגיים שמתיישבים עם סיפורי התנ"ך וכיבוש הארץ ע"י בני ישראל בפרט. נתחיל בכך שאולברייט איננו דתי ואיננו ישראלי, יגאל ידין בוודאי איננו דתי... נכון שבארכיאולוגיה יש ויהיו מחלוקות, אך די בכך שחלק מהארכיאולוגיים הידועים טוענים כי יש ממצאים לאימות המסופר בתנך לגבי כיבוש הארץ, על מנת להבהיר שאין יסוד לקביעתך שנצבעה בירוק... במילים אחרות: מה שרשמת בפסקנות ונחרצות - איננו נכון עובדתית! הנה לך סיבה טובה מדוע רצוי להקפיד לרשום "לפי הידוע לי" או "אינני מכיר ולא שמעתי על אף...", כי כשאתה רושם משהו בתור עובדה נחרצת ומובא משהו מפריך - זה נראה פחות טוב... אגב, בקישור שנתתי תוכל למצוא הרבה קישורים להרבה חומרים בנושא, עובדתית, יש ארכיאולוגים שטוענים (חלקם לא יהודים ולא ישראלים) לקיום ממצאים שמוכיחים לא רק את הכיבוש אלא מוכחים עוד דברים שנרשמו בתנ"ך כולל מתקופות קדומות יותר. ואכן, במאמר שהופיע בעיתון ”הארץ“, בשם "התנ"ך - אין ממצאים בשטח", פתח פרופסור לארכיאולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב במילים הבאות: "אחרי 70 שנות חפירה מאומצת בארץ ישראל, מגיעים הארכיאולוגים למסקנה מפחידה: לא היו דברים מעולם. אז מה, יש הרבה פרופסורים מאוניברסיטת ת"א והרבה כותבים ב"הדמוי עיתון" שמכונה עיתון הארץ - שבודאות (במיוחד בשים לב לדברים שהעדת על עצמך) לא תסכים עם אף מילה שכתבו, בין היתר כי אין חולק על כך כי להרבה מהפרופ' באוניברסיטת ת"א ולרוב רובם של הכותבים והעורכים ב"הארץ", יש אוריינטציה מובהקת של "אנטי דת ואנטי ימין" ואצל חלקם זה קיצוני. שוב, ברגע שיש מחלוקות רציניות בין בעלי מקצוע - אין דברים מוחלטים: אי אפשר לומר "יש ראיות נחרצות וחד משמעיות שמוכיחות כי.." ואי אפשר לומר "אין אף ..." לסיום, קבל עוד משהו מעניין שנמצא בקישור הזה - http://www.velikovsky.net/"דוגמאות להתאמה המתקבלת בין התנ"ך למקורות המצריים, עם תיקון הכרונולוגיה המצרית: עשרת המכות ויציאת מצרים: תיעוד מצרי מתאר מכות טבע שהדמיון בינם לבין מכות מצרים רב ביותר-- "פפירוס איפואר" . - בפפירוס מתוארים גם שלושה מאורעות שבאו בעטיים של זעזועי הטבע: האוכלוסיה מרדה, ה"מסכנים" (או "האביונים") נמלטו, והמלך ניספה בנסיבות יוצאות דופן. השוואה בין הפרטים המופיעים בפפירוס לבין התיאור בספר שמות מצביעים על כך שמדובר ביציאת מצרים בתעודה מצרית. - באבן שחם, שנמצאה באל-עריש, מתוארת רדיפתו של פרעה אחרי אויביו, זריקתו בכוח גדול כלפי מעלה ב"מקום המערבולת", ומותו – במקום הנקרא "פי חרותי". תיאור זה תואם לתיאור המופיע בספר שמות ביחס למותו של פרעה (וחילו) בים סוף, במקום הנקרא "פי החירות" עמנואל וליקובסקי, מי שהציע מה שבקישור האחרון, לא היה דתי, ומתוך ויקפדיה, היה : " רופא, היסטוריון, וסופר יהודי רוסי - ארץ ישראלי - אמריקאי, שהתמחה בפסיכואנליזה. נודע בעיקר בכרונולוגיה ההיסטורית המתוקנת שיצר, בה יישב סתירות שונות בין הכרונולוגיה המקראית והמסורתית לתארוכים ולארועים המופיעים בכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק בתרבויות מצרים העתיקה ושאר עמי האזור. " לסיום, ברוח האמירה הידועה מסיפורי התנ"ך (בשבילך מיכאל!) - "מעז יצא מתוק"! דברים שצרמו לי הובילו אותי איכשהוא, לבילוי מהנה בקריאת חומרים מרתקים... אישית, הדיון הזה גרם לי לחפש ולהשכיל עוד קצת, כבר שעה וחצי קורא על ארכיאולוגיה ומקרא, נהנה מכל רגע.. |
|
|
|
עריכה אחרונה: אוגוסט 09, 2017, 18:43:54 PM על ידי rafi
|
|
-------------------------------
|
|
|
|
rafi
|
מנהל אתר חבר פורום
מנותקגיל:
62
הודעות: 39113
|
|
|
|
|
מעמר מתוך אתר הניקרא הידברות , התר יהדות
https://www.hidabroot.org/article/223195
בין המצרים 2017
גאולתנו תלויה באחדותנו: על כוח האחדות המיוחד של עם ישראל
מה הופך את עם ישראל לאחד ומאוחד? במה שונה האחדות של עם ישראל מסוגים אחרים של אחדות? ומהו הכוח החזק של האחדות?
הדפסהשתף במיילהרב איתן זינר | כ"ד תמוז התשע"ז | 18.07.17 | 11:20
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
אא
"מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ": (תהלים ק"ד כ"ד).
עם התפתחות האנושות לאורך ההיסטוריה, התגלו למדענים חוקי-הטבע הצפוּנים בבריאה [שלחכמי-ישראל, היו ידועים מתוך לימוד התורה], כגון: כח-המשיכה [גרביטציה], חוק כלים-שלובים, חוק התפשטות עצמים בחום, חוק שוויון-ריכוזים של תמיסות בנוזלים וגזים, ועוד רבים אחרים.
אחד מחוקי הטבע שהתגלו, והפכו להיות שימושיים ביותר, הוא כח ריכוז אנרגיה ומיקודה – מִשֶּׁטַח גדול לשֶׁטַח מצומצם. תופעה זו מוכרת לנו בחיי היום-יום במיקוד אור קרני השמש, ע"י שימוש בזכוכית מגדלת, לשריפת צורות המשורטטות על גבי נייר – לשם שעשוע, באופן שקרני השמש החודרות דרך פני כל שיטחה של העדשה הקמורה – מתמקדות לנקודה זעירה. כלומר: אותה האנרגיה הסולרית העוברת דרך כל העדשה [שבמצבה הטבעי הרגיל בכוחה להאיר, או לחמם מעט] – מתלכדת לנקודה אחת, ויכולתה מתעצמת ביותר, ומאפשרת השגת תוצאות מרשימות, הרבה יותר – עד כדי הבערת עצמים במהירות. ומה גרם לכך? "כח-האחדות".
דוגמא נוספת של מיקוד כוחות אנרגיה אנו מוצאים בכלי-מלחמה, במושג הנקרא: "מטען-חלול", שבו צורת המבנה של חומר הנפץ גורמת לריכוז כל כוחות הפיצוץ – לנקודה אחת. ממילא, מתהווה כח עצום, המאפשר חדירת שריון עבה מאוד ע"י פצצה קטנה [וכאשר כוחות הפיצוץ אינם מאוחדים וממוקדים – כמעט שאין לפיצוץ השפעה על השיריון]. ושוב אנו מגלים שבמידה מוגבלת של אנרגיה, מושגת עוצמה אדירה, הודות למיקוד הכוחות – הַמַּעֲצִמָה את יכולת פעולתה של אותה כמות אנרגיה, עד מאוד, ומאפשרת השגת תוצאות מרחיקות לכת, שלא היו מושגות באופן אחר. ושוב, הגורם לכך הוא: "כח-האחדות".
אמנם, כח-האחדות עצום ורב, והוא גם מאוד מוחשי, בעולם החומר. ולהפתעת רבים, לא זו בלבד שהוא מצוי גם בעולם הרוח, אלא שהשפעתו מתגלית ביתר שאת וביתר עוז. ויתירה מזו: התאחדות כוחות הרוח מאפשרת שליטה מוחלטת על כוחות הטבע.
בספרים רבים מובא בשם הזוהר הקדוש ש"הקב"ה וישראל ואורייתא חד". כלומר: חטיבה-אחת, שאי אפשר להפרידהּ. וזאת משום הברית שכרת הקב"ה עם ישראל בהר-סיני, עם נתינת התורה הקדושה לישראל.
ברית נצחית זו, שזכה בה עם-ישראל, ושלא זכתה בה שום אומה אחרת בעולם, היא למעשה פּוֹעַל-יוצא מנאמנותם של אבותינו הקדושים: אברהם, יצחק ויעקב ע"ה. אלא שלא היה די בזה, וגם עם-ישראל נשאל, לאחר יציאת מצרים, אודות רצונו לקבל את התורה, וענה (שמות כ"ד ז'): "נַֽעֲשֶׂה וְנִשְׁמָֽע", ולא עוד, אלא שחנו לרגלי הר-סיני "כאיש אחד בלב אחד", שכך פירש רש"י ע"ה, את דברי הפסוק (שמות י"ט ב'): "וַיִּֽחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל" [הואיל וכתוב: "וַיִּֽחַן" – בלשון יחיד]. מכאן אנו למדים, שאחדות עם-ישראל באותה העת אִפְשרה את מימוש זכויותיהם של אבותינו הקדושים.
אירוע היסטורי זה ותוצאותיו אינם ניתנים לשינוי, ואין חזרה למצב הקודם – של יחידים רבים המכונסים תחת שם של עם-אחד. מאז, הפך כל עם-ישראל לחטיבה-אחת; וכשם שהקב"ה הוא שלמות-אחת – בלא שינוי ותמורה, והתורה היא שלמות-אחת – בלא שינוי ותמורה, כך גם עם-ישראל הפך להיות שלמות-אחת – בלא שינוי ותמורה, כמובא בתלמוד (ברכות ו' ע"א), וז"ל: אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: "אתם עשִׂיתוִּני חטיבה-אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה-אחת בעולם; אתם עשיתוני חטיבה-אחת בעולם, שנאמר (דברים ו' ד'): 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' | אֶחָֽד'; ואני אעשה אתכם חטיבה-אחת בעולם, שנאמר (שמואל ב' ז' כ"ג): 'וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ'", ע"כ. ואגב, מכאן הקשר הנִשְׁמָתִי המאחד את כל נשמות-ישראל, הקיים רק בעם-ישראל, וההשלכות לעניין האחריות ההדדית של יחיד מישראל למעשה חברו [וליחיד המוציא את חברו ידי חובה בקיום מצוות, כגון: בברכות], כמובא בתלמוד (שבועות ל"ט ע"א), וז"ל: מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה, ע"כ.
למעשה, כבר במקרא (ויקרא כ"ו ח') מובטח לעם-ישראל שאחדותם הינה המפתח לגבורתם ולהצלחתם, ככתוב: "וְרָֽדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה – מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם – רְבָבָה יִרְדֹּפוּ; וְנָֽפְלוּ אֹֽיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָֽרֶב", כלומר: מבחינה חשבונית, אם חמשה – רודפים מאה, מאה אמורים לרדוף – אלפיים. אלא שאחדות כוחם מאפשרת להם להניס פי חמשה.
גם מדרש תנחומא [בובר] (בפרשת נצבים ד'), ממחיש לנו את כח האחדות וז"ל: בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם אגודה של קנים – שמא [אולי] יכול לשברם בבת אחת, ואילו נוטל אחת, אחת – אפי' תינוק יכול ומשברם. ע"כ. כלומר: אחדות הקנים – מחזקת אותם, ואילו הפרדתם – מחלישה אותם.
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
ואכן, דברי המדרש הנ"ל ממחישים את כוחה של האחדות בכלליות. אלא, ממאמר המקרא מוכח – שאחדותם של ישראל אינה אחדות רגילה; הואיל ואמר הקב"ה לישראל, כמובא לעיל, "ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם" – אחדותם של ישראל הינה במהותם, שהפכו כולם לחטיבה-אחת. מכאן, כשם שהקב"ה הוא "אחד" במהותו, וכל האומר אחרת – לא זו בלבד שפוגע בכבוד קדושתו של בורא העולם יתברך, אלא שהוא נחשב לכופר בכל, ופוגע ח"ו במהות ייחודו יתברך. וכשם ש"תורת-ישראל" הינה "אחת", וכל האומר ח"ו שיש תורה אחרת, או אפילו יאמר ח"ו כל התורה אמת, חוץ ממדרש אחד או הלכה אחת – נחשב לאפיקורוס גמור; נמצא, שלא זו בלבד שפוגע בכבוד קדושתהּ של "תורת-ישראל", אלא שהוא נחשב לכופר בכל, ופוגע ח"ו במהות ייחודהּ.
מעתה, הואיל ועל-פי הזוהר הקדוש: "הקב"ה וישראל ואורייתא חד", וכאמור, על ישראל אמר הקב"ה: "ואני אעשה אתכם חטיבה-אחת בעולם" – ואחדותם הינה במהותם – יש לומר, שכל הפוגע באחדותו של עם-ישראל [כלומר: ע"י מחלוקת שאינה לשם-שמים, כמחלוקת קורח ועדתו (אבות ה' י"ז)], ע"י דיבור לשון-הרע, מחלוקת ושנאת-חינם – נחשב ח"ו לפורץ חומת ההגנה של ישראל, וכמחריב את הכל; וזו, שנאת-החינם [השקולה כנגד ג' העבירות החמורות שבתורה, שהן: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים, שנאמר עליהן (יומא פ"ב ע"א): "יהרג ואל יעבור"], גרמה לחורבן בית שני, ולהימצאותנו בגלות עד היום הזה. ויתירה מזו, הואיל וכאמור, "הקב"ה וישראל ואורייתא – חד", כל הפוגע בכבודם של ישראל – כאילו פגע בכבודו של הקב"ה, ח"ו.
בניגוד המוחלט לזה, אהבת-החִנם ואחדותנו, מלכדת ושומרת עלינו מכל משמר. וראיה לדבר אנו מוצאים במעשה בלעם הרשע [האויב המסוכן ביותר שקם לישראל מעולם], שנתבקש ע"י בלק, מלך מואב, לקלל את ישראל ח"ו, ובעל כורחו – מתוך התפעלות עצומה – נמצא מברכם; עד שאמר (במדבר כ"ד ה'): "מַה טֹּבוּ אֹֽהָלֶיךָ – יַֽעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ – יִשְׂרָאֵֽל". ומלבד פירושו של רש"י (שם), וז"ל: מה טובו אֹהָלֵיךָ - על שראה פתחיהם שאינן מכוונין זה מול זה, ע"כ; המלמד על צניעותם, מוכיחה לשון הפסוק, שראה גם את אחדותם. לכאורה, צריך היה לומר [בלשון רבים]: מה טובו אוהליכם – בני-יעקב, משכנותיכם – בני-ישראל. אלא, מכיוון שראה שהם חונים – כאיש אחד בלב אחד – התייחס אליהם כאל חטיבה-אחת, ובֵרְכַם. נמצא, שהאחדות והצניעות הגנו על עם ישראל.
לכן מסיק מדרש תנחומא (שם), שהוזכר לעיל, ואומר [אודות חוסר האחדות]: "וזהו הגורם להתארכות גלותנו המרה", ע"כ. ומוסיף ואומר על הגאולה העתידה: "וכן אתה מוצא, שאין ישראל נגאלים, עד שיהיו אגודה אחת, שנאמר (ירמיה נ' ד'): 'בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם ה', יָבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה וּבְנֵי-יְהוּדָה יַחְדָּו', ואומר (ירמיה ג' י"ח): 'בַּיָּמִים הָהֵמָּה, יֵלְכוּ בֵית-יְהוּדָה עַל בֵּית-יִשְׂרָאֵל וְיָבֹאוּ יַחְדָּו מֵאֶרֶץ צָפוֹן', כשהן אגודים – מקבלין פני שכינה", עכ"ל.
גאולתנו תלויה באחדותנו, מבין המצרים אל ראש צורים!
ויהי רצון, שנזכה במהרה, מתוך "אהבת-חינם", לאחדות המיוחלת, ולגאולה הנכספת, במהרה בימינו, אמן ואמן.
אחדות
אמן, אמן ואמן! וכידוע - יואל לא מגיע ממקום דתי אלא אימץ מה שנראה לו נכון ללא קשר באיזה אתר זה הופיע. והאחדות מגיעה ממקום בו כל אחד מכבד את בחירתו של האחר לחיות את אורח חייו כהבנתו, עם השתדלות לכבד את בחירתו של האחר ובכלל זה גם לא להפריע לאחר לחיות את חייו כהבנתו, כוונתי - זה פועל לשני הכיוונים ובין כלל המגזרים. |
|
-------------------------------
|
|
|
|
אברהם כהן
|
חבר_ISF חבר פורום 
מנותקגיל:
48
הודעות: 4796
|
|
|
|
|
...
רפי, החלק שבתנ"ך שנחשב על ידי רוב העולם המדעי(וכמובן גם על ידי) כהיסטורי הוא החלק שהחל מדוד המלך והלאה, לפני דוד המלך, אין אף ראייה היסטורית/ארכיאולוגית/חיצונית אחת לכל מה שתואר בתנ"ך, לא לשמואל, לא לכיבושים, ובוודאי שלא לנח, אברהם ואדם וחווה, כלומר אני מסכים שהתנ"ך הוא חלק מההיסטוריה של העם היהודי אבל רק בחלקו. גם ליציאת מצרים, אין אף ראייה אחת, ארכיאולוגים חרשו את חצי האי סיני לאורכו ולרוחבו ולא מצאו ראייה אחת ליציאה בסדר גודל כמו שתואר בתנ"ך. בתנ"ך נכתב כי יצאו 600,000 לוחמים ממצרים, מקובל גם על חוקרי המקרא וגם על הרבנים כי מדובר בסה"כ ב-3,000,000 איש(כי יש גם זקנים, ילדים, נערים, נשים ותינוקות), אני חושב שכל אדם יסכים איתי שבריחה המונית כזו, במיוחד כזו שנמשכה 40 שנה, תשאיר ערימות של ראיות(כדים, כלי חרס, עדויות היסטוריות מעמים שכנים וכו'), אבל לא, לא נמצא כלום. יותר מזה, בכל מצרים כולה באותה התקופה לא היו בכלל 3,000,000 בני אדם, שלא לדבר על זה שבמצרים הפרעונית לא היה שום אזכור לעם עברי/ישראלי, למרות שהמצרים היו עם שתיעד כל דבר, וכן יש להם תיעודים להמון עמים אחרים שחיו בקרבם אבל לא ליהודים. ההנחה הרווחת בקרב מדענים היא שעם ישראל הוא מהעמים המקוריים שישבו בארץ כנען/ישראל והוא פשוט בשלב מסויים לפני 3,000 שנה נפרד משאר העמים מסיבות כלשהם. כמו שאמרת שלעמים היפניים אין יותר קיסרים, גם אצלנו אין היום מלכים/כהנים. ישנם עמים עתיקים מהעם היהודי ששמרו על מסורתם ומנהגיהם(כמו העם הסיני שקיים יותר מ-4000 שנה, הארמנים קיימים כבר קרוב ל-3000 שנה ולאורך רוב שנות קיומם הייתה להם מדינה משלהם). בנוסף רפי, אני לא יודע אם שמעת על זה, אך שם האל המפורש(לא ארשום אותו מתוך כבוד לחברים הדתיים/מסורתיים פה) אפילו הוא לא בלעדי לנו, זה היה השם של אל השמש עבור עמים כנעניים מסויימים עוד לפנינו, אנחנו פשוט "השאלנו" את השם הזה. למי שכתב פה על הרמב"ם, כמו שאמרתי, היהודים שהתפרסמו *בעולם* בזכות חוכמתם היו יהודים שיצאו מכבלי הדת, הרמב"ם מפורסם בעיקר בקרב יהודים, לא בקרב שאר העולם, אם תיגש לאמריקאי/אירופאי/רוסי ממוצע לא יהיה לו שמץ של מושג מי זה הרמב"ם, לעומת זאת כל אדם מערבי יכיר את איינשטיין, שפינוזה, פרויד, צוקרברג וכו'. מסכים שמה שהחזיק את העם היהודי עם תודעה לאומית הוא התנ"ך, אבל -100-200 שנה האחרונות זה כבר לא כך
בס"ד יש כל כך הרבה הוכחות ותיעודים מדעיים נטו שסותרים את כל מה שכתבת כאן. שבאמת אין לי מושג מאיפה ואיך אתה מקבל או מחפש מידע. אבל אומר לך ברמז דבר שחכמים גדולים ממני כבר אמרו: "בדרך שאדם רוצה ללכת, מוליכין אותו". ואדם יכול לשנות את הדרך הזאת, אבל רק שהוא צריך לרצות... לגבי מה שכתבת על הרמב"ם והחוסר ההכרה שלו בעולם בו (למעט יהודים) אז אומר שני דברים על כך. וזה גם למען אחרים שידעו במידה ולא יודעים זאת, או שחושבים שמה שכתבת הוא הנכון. 1. במשך מאות שנים, הרבה אנשים בעולם המודרני (ואני מתכוון גם ללא יהודים) מכירים את הרמב"ם. תדע שעולם הרפואה מבוסס על התורה שהרמב"ם לימד וכתב בספריו... סליחה בשבילך אנסח זאת בצורה שונה ואומר עולם הרפואה מבוסס על "מאמרים מדעיים רפואיים" שהרמב"ם כתב. וזאת לא הדרך היחידה... 2. כמה אנשים שהם לא יהודים כבר שאלת בחיים אם הם מכירים את הרמב"ם או לא, שכבר קבעת שכל העולם חוץ מהיהודים לא מכיר? כמה אנשים כבר שאלת? שאלת בכלל מישהו? או אולי שאלת 10 אנשים? 100 אנשים? 1000 אנשים? כמה...? אחר כך תחלק את זה ב- 7 מילארד ותגיד לי ברמה סטטיסטית מדעית איזה אחוז מהעולם שאלת שעל פיו קבעת שהעולם לא מכיר את הרמב"ם. וכמה אחוז מהעולם בכלל לא שאלת? תסלח לי שארשה לעצמי לענות ש- 99.9999% לא שאלת... ואני חושב שאני יכול להוסיף כאן עוד כמה ספרות 9 לאחוז. כדוגמא, אומר לך בפשטות שתרופה רפואית פשוטה לא יוצאת לשוק התרופות אלא רק אחרי שבודקים אותה קרוב ל-20 שנה בשביל לראות את ההשפעה שלה על האנשים... 20 שנה זה יותר משנות חייך שבהם תוכל לבדוק כמה אנשים מכירים את הרמב"ם. מה גם שאותם 20 שנה שבודקים את התרופה, בודקים אותה יום יום, שעה שעה בשביל לראות השפעות ועל הרבה יותר מ- 10 אנשים וגם יותר מ- 1000... ואני משער שאתה לא שואל אנשים יום יום, שעה שעה ושואל מי מכיר את הרמב"ם או לא...נכון? חייבים לזכור כי אתה עדיין צעיר מאד, ומאחר וזוהי הדרך שבה אתה "פוסק" לך עובדות לחיים, אציע לך לפעם הבאה פשוט להשתמש במילה " לדעתי". לדוגמא: " לדעתי העולם לא מכיר את הרמב"ם" או " לדעתי אין הוכחה ליציאת מצריים", וכך גם לשאר הדברים שקבעת לך... לגבי שאר הדברים, אני ועוד אחרים כמוני יכולים להשיב לך על כל דבר... באמת שאפשר וזה אפילו לא קשה, ולא צריך להיות חכם גדול בשביל להצליח לענות עליהם, ואף להראות לך הוכחות מהסוג שאתה גם קורא להם "מדעיות". ותתפלא, יש המון הוכחות מדעיות שסותרות את כל מה שכתבת. ויש עוד גם המון הוכחות מדעיות נוספות לדברי כפירה נוספים ששאר האנשים בעולם אומרים, ושאתה לא ציינת כאן... הכל שאלה איפה מסתכלים ומה מחפשים מלכתחילה. ואני משער לעצמי שאתה לא מחפש תשובות מהסוג הזה מלכתחילה. ואני מדגיש שכך אני משער, כי אחרי הכל אני לא מכיר אותך. רק שתדע שדעות שונות תמיד יהיו קיימות אפילו הם מגוכחות ללא שום כל יסוד... כמו שרפי ציין על מכחישי השואה, וזה שישנם עדיין מעט מאד ניצולי שואה שעדיין חיים ואפילו שיש סרטונים שתיעדו את ההשמדה של מיליוני היהודים. ולא חסרות עוד דוגמאות כגון כאלו שעדיין חושבים שהעולם הוא לא עגול... ותתפלא שבין האנשים שמאמינים בזה נמצאים אנשי בעלי השכלה גבוהה של יותר מתואר אוניברסיטאי אחד...ובינהם אנשי מתמטיקה. לא מאמין??? כנס ל- YouTubve ותחפש: "the world is not round conspiracy". אתה עוד תתפלא כמה תיאוריות כאלו קיימות, ועוד לא נכנסנו לתיאוריה של כמה שנים העולם הזה קיים? מיליוני שנים או אלפי שנים. גם כאן יש דעות לכאן ולכאן. אבל אומר לך דבר אחד חשוב מאד. מי שרוצה לדעת את האמת באמת יגיע אליה ללא שום טעות. תזכור! "בדרך שאדם רוצה ללכת, מוליכין אותו" בשלב זה אעצור כאן. פשוט לא רואה שום תועלת כרגע בכך שאסתור ואוכיח ההיפך את דבריך. לא רואה בזה טעם כרגע. ואני אומר את זה לחיוב ולא לשלילה. אני לא נגדך. אלא כל מה שכתבתי כאן הוא לטובתך ומתוך כוונה טובה. |
|
|
|
עריכה אחרונה: אוגוסט 09, 2017, 23:24:01 PM על ידי אברהם כהן
|
|
-------------------------------
כל האוכל דג ביום דג ניצול מדג
|
|
|
|
rafi
|
מנהל אתר חבר פורום
מנותקגיל:
62
הודעות: 39113
|
|
|
|
|
עכשיו קצת התפניתי.. כתבת מיכאל "כוונתי היא לנהל דיון אינפורמטיבי", מאחר והנושא מאוד מעניין לטעמי - אמשיך  אזהרה - זה הולך להיות מאוד אינפורמטיבי! ראשית, נזכרתי שכתבת על תנועת הציונות ועל היותך ציוני... ומכאן, האם יש צורך להזכיר מה מקור השם ציון ומהיכן הגיע המושג ציונות? להזכירך את המילים בהמנון שלנו (נפתלי הרץ אימבר לא היה אז דתי) : "ארץ ציון ירושלים"?! כידוע, "ציון" וכמו גם "בת ציון", מונחים אלו מופיעים כמובן בתנ"ך... ואגב עם עוסקים אנו בהסטוריה ועובדות: את שיר "התקווה" שרו בקונגרסים הציוניים והשיר הפך להמנון הרשמי של התנועה הציונית עוד לפני קום המדינה! אגב, "התקווה" היא גלגול של השיר "תקוותנו" שכתב הרץ-אימבר לפני כן, בשיר המקורי נרשם: "עוד לא אָבדה תקותנו, התקוה הנושָנה .. לשוב לארץ אבותינו". נדמה לי שקשה מאוד לנתק את הקשר בין התנ"ך והיהדות לבין הציונות לבין הזכות ההסטורית של היהודים בא"י. לגבי העובדה שהשם ציון מקורו בתנ"ך, קבל קישור - http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-19517-PreYaan,00.htmlומתוך הקישור אצטט: "ציון. אחד משמותיה המקראיים של ירושלים. בגלגוליו המאוחרים יותר הפך לשם המזוהה עם ארץ ישראל כולה. המושג העניק ללאומיות היהודית המודרנית את שמה, ציונות". מסכים שמה שהחזיק את העם היהודי עם תודעה לאומית הוא התנ"ך, אבל -100-200 שנה האחרונות זה כבר לא כך,
מעניין להמשיך מכאן... בהמשך לדברים שכתבתי קודם, מסתבר כי התנועה הציונית שלמעשה היתה חילונית, ביססה גם את שמה (ציון--ציונית) וגם את החזון והדרישה להקמת מדינה ליהודים בא"י (זכות הסטורית וארץ אבות), על מה שכתוב בתנ"ך. מדובר ב-100 השנים האחרונות, לא 200. ונמשיך בהערה: ראשית, ההגדרה שלך לטעמי אך לא מלאה בחלקה הראשון. להגדרתי (אימוץ הגדרתך הקולעת בתיקון קל): "מה שהחזיק את העם היהודי עם תודעה לאומית הם האמונה והדבקות בדתו ובתנ"ך. מה דעתך על ההגדרה המתוקנת? גם אנמק ובוא נלך בדרכך ונבחן זאת שכלתנית: קשה להאמין כי מה שמחזיק משך 2,000 שנה, "עם" ללא מדינה שמפוזר בכל רחבי העולם ובכמה יבשות, יחזיק בתור עם שיש לו משהו משותף ומצליח לשמור על משהו משותף, בזכות ספר. גם לפרעונים ולבבלים היו ספרים, גם לרומאים וליוונים הקדמונים שהאמינו באלילים היו ספרים. זה לא הספר בתור ספר... זה התוכן והעוצמה שיש בספר ביחד עם הדבקות והאמונה בספר ובדת, זה מה שחיבר את היהודים שבמצרים ובמרוקו, בספרד ובאנגליה ובפולין וברוסיה וכו', להשאר עם אחד שיש לו משהו משותף! ככל שחושבים על הדברים, זה מדהים כיצד עם אשר גלה לאחר שמדינתו הוחרבה, ללא מולדת או מדינה וללא שליט, שמפוזר בקהילות בכל העולם ונרדף לא פעם בגלל דבקותו בדת השונה, מצליח לשרוד בתור עם ועוד כזה ששומר 2000 שנה על אותה אמונה ואותם מנהגים! צריך לקלוט את זה: יום הכיפורים, פסח, שבועות וסוכות - נשמרים ע"י העם היהודי מעל 2,000 שנה ומהם 1,900 שנה ללא מדינה!!!! עד כמה זה בלתי נתפס - תבחן את כל העמים והמדינות בעולם: חפש עם אחד ששרד רק 100 שנים ללא מדינה והצליח לשמור על דתו. *קח למשל את דרום אמריקה: היה שם אצטקים, אימפריות אדירות של המאיה והאינקה, במאה ה-16 הגיעו הספרדים והפורטוגלים שכבשו, חיש מהר אין אימפריות ואין כלום - האינדיאנים התנצרו, נהיו מדינות חדשות כאשר יש "פרואנים" ו"ברזילאים" - אין אינקא ואין מאיה ואין ספרדים. הכובשים והנכבשים שינו זהותם הלאומית, הדת של הנכבשים נעלמה כמו לא היתה כמו גם מנהגיהם וחגיהם. כנ"ל גם האינדיאנים בארה"ב - חיש מהר הפכו לנוצרים, הכושים באפריקה נעשו מוסלמים ונוצרים, דתות ועמים נעלמו בתוך פחות מ-400 שנים גם בלי שהוגלו ופוזרו בעולם.. *ואגב, הנה לך ההבדל הקטן בין האמונה של היהודים באלוהים לבין האמונה של האצטקים באלים אליליים או האמונה של הרומים הקדמונים באלים-אליליים: יש אמונה שהחזיקה עם גם ללא מדינה ולמשך מעל 2,000 שנה (למרות רדיפות דתיות קשות) - בזמן שיש אמונה באלים ואלילים שלא מחזיקה גם 400 שנה. אני קולט פתאום עד כמה זה מדהים ומחייב חשיבה מחודשת על העוצמה האדירה שיש בדת היהודית ובאמונה היהודית. עוד כמה ימים כאלו ואני מתחיל לחזור בתשובה...  למי שכתב פה על הרמב"ם, כמו שאמרתי, היהודים שהתפרסמו *בעולם* בזכות חוכמתם היו יהודים שיצאו מכבלי הדת, הרמב"ם מפורסם בעיקר בקרב יהודים, לא בקרב שאר העולם, אם תיגש לאמריקאי/אירופאי/רוסי ממוצע לא יהיה לו שמץ של מושג מי זה הרמב"ם, לעומת זאת כל אדם מערבי יכיר את איינשטיין, שפינוזה, פרויד, צוקרברג וכו'.
ראשית, תיגש לאמריקאי/אירופאי/רוסי ממוצע שיודע מי זה צוקרברג, לא יהיה לו מושג מי זה עמנואל קנט - מגדולי הפילוסופים מאז ומעולם וגם לא מי הוא מקיאבלי ומה זה הספר "הנסיך" וגם לא שהמונחים השגורים של אוטופיה ו"אוטופי" הם מספרו של תומס מור על מדינת אוטופיה, וגם לא ידעו מי זה נוסטרדמוס... אגב, תשאל אותם על אברהם אבינו או דוד המלך (כן כן, אלו שהגיעו אלינו ישר מהתנ"ך) - ותגלה כי בעולם ידעו מי הם פי כמה אנשים מאשר אלו שידעו לומר מי הם פרויד,אינשטיין, צוקרברג ובוודאי שפינוזה. חוצמזה, תשאל אותם על פלה או מסי או מרדונה וגם על פרנק סינטרה או מדונה - תגלה כי הרבה יותר אנשים יכירו אותם מאשר את אינשטיין ופרויד, מה שלא עושה את מרדונה לפחות אדיוט ממה שהוא... לגבי הרמב"ם, פשוט כנס ותקרא עליו, בויקפדיה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9Dוקצת ציטוטים מהקישור - על האופן בו הכירו אותו בעולם: " בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס. היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג. אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות. עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה"[3] והוא הוכתר בכינוי "הנשר הגדול" (בגימטריה: רבנו משה). הרמב"ם החזיק במשנה רציונליסטית מובהקת שבאה לידי ביטוי בכתביו. הוא הוכר כפילוסוף וכרופא גם בתרבות הערבית והאירופית." "הרמב"ם, שנודע כרופא מומחה ומפורסם, כתב ספרות עניפה במדע הרפואה. בספריו דן הרמב"ם במגוון רחב של בעיות רפואיות: אסטמה, אלרגיה, טוקסיקולוגיה, סוכרת, רפואה מונעת, מיניות ועוד. ספריו מבוססים על ניסיונו העשיר ברפואה, על ספרי קודמיו ואף על חכמי התלמוד. ספריו הפכו לאבן יסוד בלימודי הרפואה באסיה, באפריקה ובאירופה בדורות שלאחריו. בין המלצותיו הרפואיות של הרמב"ם ישנן רבות המקובלות עד ימינו: רפואה מונעת וטיפול בבריא, רפואת גוף-נפש הוליסטית, הצורך בהתעמלות, אכילה מסודרת ומתונה, הקפדה על שינה מספקת ועל היגיינה אישית, ועוד" ציטטתי רק שמץ, קרא עוד בקישור ותבין עד כמה האיש היה ענק, כן כן - למרות היותו יהודי דתי... אגב - ספריו לא רק אבן דרך בדת היהודית ולמשל על ספרו "מילות ההגיון" נאמר - "הספר, שנכתב ככל הנראה כשהיה הרמב"ם בן שש-עשרה או שבע-עשרה, מרכז באופן נהיר ותמציתי את עיקרי הלוגיקה של אריסטו, על פי האורגנון" אז עם כל הכבוד לפרויד ולשפינוזה, נדמה לי שיש להם עוד הרבה לאן להתקדם עד שיגיעו לקרסוליים של רמב"ם... גם מבחינת שכל וגם מבחינת תרומה לאנושות... לגבי פרסומו ופרסום כתביו בעולם? יש ערימות של ספריו שתורגמו לאנגלית והופצו.. ראה למשל הספר Medical Writings of Maimonides שיש לו כמה כרכים, ספר אשר פרופ' פרד רוזנר אשר תרגם לאנגלית והפיץ הרבה מאוד מכתבי הרמב"ם. בקישור על הרמב"ם תוכל למצוא ערימות של חומרים שתורגמו והופצו בעולם, או תשים בגוגל Maimonides.. אחר כך תשווה עם שפינוזה ופרויד ותגלה כי - הם כתבו הרבה פחות ממנו, מבחינת כמות הספרים באנגלית יש להם פחות ממנו, תרומתם לעולם וליהדות בפרט לא מתקרבת לזו שלו... וזהו להיום... |
|
-------------------------------
|
|
|
|
momi
|
חבר פורום
מנותקגיל:
54
הודעות: 5445
הים של כולם
|
|
רפי, הפעם לא אסכים אתך בכלל ואןמר שזה היה קצר מידי! תחקיר בדרך כלל יותר ארוך - מצפה להמשך  |
|
-------------------------------
"לפעמים אתה מוצא את עצמך באמצע שום מקום ולפעמים באמצע שום מקום אתה מוצא את עצמך."
|
|
|
|
ilan62
|
חבר פורום
מנותקגיל:
לא זמין
הודעות: 5702
|
|
קודם כל אפתח בהתנצלות למומי אם נפגע מדבריי , המילה "שטויות" נכתבה בלהט הרגע, וגם בשאר דבריי לא הייתה שום כוונה לפגוע. רפי, החלק שבתנ"ך שנחשב על ידי רוב העולם המדעי(וכמובן גם על ידי) כהיסטורי הוא כול הכבוד לך פתחת כמו גבר דיברת לעיניין ! זה הכי חשוב ! להיתנצל מתי שצריך זה לא פחות כבוד זה שווה כבוד ! כול הדברים האחרים שכתבת פה עים התשובות של אברהם ורפי זה אינציקלופדיות  בטוח מעניין מאוד אבל ניקרא מה כתבתם מתי שיהיה זמן לזה צריך הרבה זמן רפי, הפעם לא אסכים אתך בכלל ואןמר שזה היה קצר מידי! תחקיר בדרך כלל יותר ארוך - מצפה להמשך  |
|
|
|
|
|
eyalfarag
|
חבר פורום 
מנותקגיל:
לא זמין
הודעות: 146
|
|
|
|
|
|
|
|
guy t
|
חבר פורום
מנותקגיל:
49
הודעות: 58
|
|
לעיניין בין המיצרים ולמה כן אפשר ללכת לדוג בזמן הזה. מ י"ז בתמוז עד ט' באב נחשב לזמן סכנה שבו נמנעים מלהגיע למקומות או מצבים מסוכנים וים נחשב לאחד מהם. ישאל השואל אז איך ממשיכים לנהוג בכביש? (שזה ודאי מקום סכנה לכול הדעות) התשובה , מאחר ואנו רגילים בזה אע"פ שזה מקום סכנה מותר. כנ"ל לגבי דייג , מי שרגיל ללכת לים באופן קבוע יכול להמשיך גם בבין המצרים . נושא שחרשתי אותו מאחר ואני חילוני שומר תורה ומצוות וגם דייג מכור קשה שצריך כל יום ים.
|
|
|
|
עריכה אחרונה: אוגוסט 13, 2017, 21:13:00 PM על ידי guy t
|
|
|
|
|
| 0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה. |
| « הקודם הבא »
|
| הדפסה
|
|
עמודים: 1 2 3 [4] 
|
|
|
|
פורומים
