תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
24/1/2012 | צפון רחב : חיפה - חדרה | מים מלוחים | גלי | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
הדו"ח:
דו"ח או לא דו"ח

הקדמה: לפני הסיפור .
אחרי שנתיים ויותר שלא יצאתי לז'רז'ר,אחרי אין ספור פעמים שהציוד הושם באוטו וחזר כשלאומת שבא, אחרי המפגש אצל מוטי, ואחרי שחבר פורום בשם קוקו! כתב שאין לו זמן, ואחרי שהגבתי לו, שייצור לעצמו זמן.
הגיע הזמן שלי לקחת לעצמי פסק זמן,(שהסנדלר לא ילך יחף!) 049s;תהנו!

יומן מסע
מאחר קצת להתעורר בבוקר, התארגנות זריזה וחפוזה שלי ושל האישה, וכבר יוצא.. מתמהמה רגע בדלת, חושב בקול אולי אם אני כבר מאחר אקח ציוד דיג לכל מקרה(דבר שכבר קרה), שיהיה, מביט לעבר אישתי והיא מהנהנת לאישור! יאללה פס יש, מטפס חיש קל לקומה השנייה חוטף תתיק ואת המקל שמשודח כבר תקופה לרולר שמיועד לקלמרי, ושממש מצופים בשיכבה של אבק (תקופה של בניה ושיפוצים), ויאללה טס לעבודה.
יומיים עברו משיא הסערה, שנדמה לי הייתה הגדולה ביותר החורף, אחת עשרה בבוקר בערך, מקבל משב רוח נעים שכאילו אומר לי,ים...ים... מסתכל בשמיים המעוננים, לא קר, וואללה מתאים לי טיול קטן בחוף.
מתקשר לבוס, אומר לו "הים קורא לי!"בפעם השלישית שחזרתי על המשפט הוא הבין ובגמגום לא מובן אמר שאחרי שנגמור משהוא לעשות, אין בעייה. יעני אישור מהבוס גם יש, עכשיו נשאר לתקתק עבודה ויאללה לים!

מישהוא מתקשר ואמר שמשהוא מתעכב בהובלה והעבודה נדחית למחר. יותר טוב,מה יותר טוב!מעולה!!

שתיים עשרה וחצי נכנס לאוטו, מבט על התיק, מלטף תרולר ממקם תמקל שלא יהייה עליו משהוא (אצלי באוטו תמיד יש ברדק)זורק מבט על הסרבל שהסתרבל עם כל מיני דברים מאחורה, וניזכר שחייב גרביים חדש כדי שלא יהיה דרדלה בתוך המגף.
מניע, נוסע דרך העיר התחתית, עוצר אצל הרוכלים כדי לרכוש גרביים שלא יהייה דרדלה ועל הדרך לוקח גם כובע צמר,שיהיה.
נכנס לחנות ליד לקחת בקבוק מים קטן ושתיים "טעמי" ורק "טעמי" אין (זה המנה הקבוע שלי בז'רז'ור)
נו מה? לוקח "פסק-זמן" אחד ואחד "אגוזי",נכנס לאוטו,מביט בשעון, קצת לפני אחת, סבבה הכיוון אם כך,
עתלית דרום, ועד דור הבונים.
וכאן בערך נכנס למוד\טרנס\אופוריה או משהוא כזה.


נוסע בכביש היציאה מחיפה, מליד "אגד" הישן, מביט לים ורואה פלטה כמו שמן, עם גלים קטנטנים, וחושב איפה סערה ליפני יומיים? זה ים לקיאק! ממשיך דרומה לכיוון היציאה עובר את מסעדת מקסים, מתחיל לדמיין שתיים או שלושה לברקים של קילו פלוס מוטלים על מכסה המנוע של ה"ויטרה" האהובה שלי, לצד אחד...ענק של חמש קילו פלוס ונושק לשש, ומנסה להחליט מאיפה ליסוע? מהכביש הישן או מהאוטוסטרדה? ותוך כדי שהדג מושך כבר כמעט את כל השפולה! (זוכרים חמש פלוס!) מחליט לקחת נטיב ימני ברגע האחרון סתומרת מהכביש הישן. לא בלי להפריע לרכב שהחליט את אותה החלטה קצת לפני! לא נורא, עימך הסליחה.
עוד מתקשר לגיסי ומנסה להלהיב אותו להצטרף על הדרך, אבל לא.
אחרי כלא-שש פונה ימינה לעתלית, אז בישביל מה נסעתי מהכביש הישן? sml_bang;אה טוב, הייתי באמצע מלחמה עם לברק אגדי, עובר מעל כביש החוף, בעצור שמאלה, עד הסוף. איזה גשר בנו שם מעל למסילת הרכבת!

משתהה קצת להתפעל מהגשר, ויאללה ממשיך, עולה על הגשר.. יורד לאט.. מושך ת'רגע נהנה.
פונה שמאלה אחרי הגשר ומולי חולף בדיוק בסיבוב רכב מוכר, פג'רו, עובר תסיבוב חושב מעמון? הרכב מאט ונעצר, גם אני נעצר, הוא קצת נוסע אחורה, נעצר.ומתקדם קדימה, גם אני ממשיך להתקדם קצת קצת, ושוב הוא נעצר, גם אני נעצר!! נו מה קורה? באתי לומר שלום או ללכת לדוג? יאללה סע סע!
מתקדם עוד כמה מטרים מגיעה לשלולית ענקית שחולשת על כל רוחב הדרך וזו גם צומת גדולה ככה שאי אפשר לדעת את העומק או איפה יש קוליסים. יורד מהאוטו משלב את הלוקרים. מוריד לחץ אויר שיהיה כבר מוכן לחול, וחושב וואלק אם אני מתחפר או שוקע... לוגם נשימה עמוקה, מלוא הריאות, מרגיש את הטבע.
נכנס לאוטו פותח חלונות עד הסוף נותן לקור וגם לטבע להכנס לי פנימה. מתחיל בצליחת השלולית כמה שאפשר יותר משמאל מניח שמכאן יעברו פחות ויהיה פחות עמוק, לא יודע אם כן או לא! עברתי בסדר וצריך לזכור כשאחזור, שהבחירה טובה.
ממשיך בדרך עובר אפשרות לפנות ימינה, ממשיך ישר,לא זוכר את הדרך, אולי הייתי פה לפני שלוש שנים! מתקדם לאט, באינטואיציה לא נראה לי הדרך אבל ממשיך, יש זמן, אולי הדרך מובילה לחוף "הבונים". שלולית פה שלולית שם, הדרך מתעקלת.. אחרי כמה עשרות מטרים מולי עומד תן או שועל מביט בי לרגע כלא מבין מה קורה, ומחליט לטפס על הגבעה מימין (משמאל שדה חרוש ונביטה קלה בחיטה), אני, אני ממשיך בנסיעה איטית, עיקול לימין עיקול לשמאל, הדרך נעשית שלא נסעו עליה מזמן, כשאני מודע לזה ועוד לא גמלה בי החלטה שצריך לחזור, מגיח למולי מהגבעה משמאלי עוד תן\שועל, כשבפיו יש מישהוא שקצת מפרפר או מפרקס, מביט בי כאילו "בואנה מה באתה לנו פה".
ואז הבנתי לבטח שאני לא בדרך הנכונה, וחיפשתי מקום טוב להסתובב, אבל אין. הגבעה כבר נושקת לשדה. טוב רברס, או.קי. חזרתי לפניה הקודמת שמאלה לכיוון מערב ומיד הדרך נהפכה מקורקר לחול! פנייה שמאלה מגלה שטח רחב מלא חריצים עמוקים בין שלוליות סימנים שהדרך נטחנה טוב טוב, סריקה של המצב, מעריך שדבר כזה, זה רק לעבור באלימות אחרת אני נשאר באמצע. בוחר את האזור שהכי צמוד לימין, תערובת של סלעים בוץ ועשבים, נותן קצת רברס כדי להכנס לבוצייה בהילוך שני וחצי מצערת, האוטו מקפץ קצת מחליק טיפה מעיף "שלקות" של בוץ עם עשבים, קופץ קצת יותר וזהו עברנו. אני מחייך לעצמי וחושב אחלה "ויטרה"... הדרך מתרחבת ומתעקלת ימינה נגמרות השלוליות, הקוליסים של רכבי השטח ניהיים דומיננטיים(פה ושם) עוד עיקול קטן ימינה וניגלה למולי הים.. עומדים ככה אני ו"הויטרה" לוקחים תזמן..

משלב לראשון 'האיי' משחרר קצת קלאטצ' מרים טורים ויאללה נוסעים, ישר לכיוון הים, רואה שהקוליסים מובילים שמאלה וחושב על המרחק מהחוף (דוח"ות!) שומר על בערך שישים שבעים מטר מהחוף, נותן לו במצערת! כשרוצה להעביר לשני, האוטו מין נבלם כזה מההתנגדות של החול,משלב לשני משחרר קלאטצ' נותן לו בטורים, למה זה מה הוא צריך בחול ופתאום יוצא לי מן קול כזה של יייהא! ויהי הי הי הי ויו הו הו הו וואללה לא חשבתי שכל כך התגעגעתי לתחושת המרחבים הפתוחים של הים!
משמאל הגבעות שקודם היו בימין,ומימין הים. חולף ליד הגבעה הראשונה בהתלהבות של הנסיעה, מגיע לגבעה השנייה נעצר. המרחק של כארבעים מטר מהחוף,מדומם מנוע, מוציא את המקל שם על הגג מוציא תתיק, מחזיר תתיק שולף תסרבל מנסה לסדר אותו מופשל שרוולים ומגלה שהידיים שלי רועדות מהתרגשות, ואני חייב להרגע, (כזאת התרגשות אני חושב שהרגשתי רק בלידה של בני בכורי!טוב אולי הגזמתי אבל הרעיון הובן) טוב אולי להשתין יעשה את זה?..כן.. גם איזה שלוק ארוך של מים.."סבבה".

עכשיו אפשר להתארגן גרביים חדש שלא יהיה "דרדלה" משקפיים שמש, תיק דמויים עלי,לא בשביל המבחר אלה יותר בשביל הבטיחות מהדק אותו טוב למקרה שאפול, הדמוי הנבחר לפי כהה לכהה (מזג האוויר כמו בוקר שרק האיר,השעה אחת וחצי בצהריים עננות מלאה) מגהבס 120 זהוב גב אדום כהה, שיורד לשלושים סנטים, שהוציא מזמן ברקודה שתי קילו עם אור ראשון.
מקל של שימנו 10-30 אורך 3 מטר, רולר טחון של אבו גרסיה 3000. חוט 0.19 "פאוור פרו" קשור בקשר יוני כפול לשוק לידר 0.30 של" וריבס". וסביבל של "אונר" .
יורד אל החוף,מגיע לגבעה מהצד הצפוני שלה, רוח דרומית קלה, נהנה מהליכה על החול וניזכר בהתגנבות אל המים (שלימד אותי שי מלכה) עולה על סלע הכורכר שמתמזג עם החול וכשמגיע לחלק הרטוב שנצבע בצבעי שחור אדום ירוק רקוב כזה וחלקלק. בדיוק ברגע שהרגל מעל הגוון הזה נמרח לי חיוך כמו שאומרים מאוזן לאוזן כולל העיניים! אופוריה... כשהרגל יורדת לדרוך על הסלע, מרגיש את החלקלקות ונכנס לכוננות החלקה, מתיצב על השונית מקום בטוח שלושה ארבעה מטרים מהקצה,הים נותן ערבוב יפה, עדיין אחרי הסערה,מטר גלים בדרך כלל, אחרי שבע שמונה כאלה,באים שניים שלושה של מטר וחצי,ורגיעה, וחוזר חלילה (מאיפה החלילה?) איך ראיתי ביציאה מחיפה ים כמעט פלטה?
אחרי כעשרים דקות שמתזמן זריקות שהדמוי יהיה בפוזה של עבודה כבר לפני שהגל נשבר,ונותן לו לצוף לפני שמגיעה לשונית כדי שלא יתפס, חושב אולי הזהוב גב אדום של מגהבס לא יביא תלברק כי אומרים לברק אוהב לבן,מחליף לדמוי של "מאיה" לבן פנינה 110 בראש כהה ליד העיניים יורד למטר שמיועד לים סוער! אבל זה מה יש.כמה זריקות איתו, עף פחות טוב מהמגהבס אבל גם מגיעה לאיזה ארבעים מטר,רק שנותן ויברציה כמו מנוע עם בוכנה חסרה, טוב חצי שעה במקום אחד נהייה משעמם. מטפס לצד השני של הגבעה,למעלה הרוח קצת יותר חזקה יורד לצד הדרומי יש יותר מידי גלים שנשברים על השונית, מסוכן לרדת, מסוכן לזרוק מחשש שיתקע בשונית,מוותר על הגבעה הזאת.
בדרך לאוטו חושב ה"מאיה" לא מתאים בכלל, האדום זהב לא נראה לי מחליף לדמוי קטן 70 מילימטר שקניתי מזמן, יצרן לא כתוב עליו, אבל עף טוב ונותן ויברציה חזקה יחסית, חום שקוף גב שחור, יותר מתאים לכהה לכהה. נכנס לאוטו, קצת קשה לשלוט בקלאצ' עם מגפיים. מתקדם עוד לאורך החוף, עוצר ליד סלע שטוח שמשתרע על שטח של כ 15מטר לעומק על 30 מטר לרוחב במרחק של 4-5מטר מהחוף הרבה פוטנציאל.הגלים שוטפים את הסלע,ונוצרים זרמים חוזרים לשתי הכיוונים.
לוקח את הצד הצפוני,עוד ליפני שמגיע לסלע זורק קרוב לגבול של הסלע, זרם חוזר חזק מושך בדמוי ניזכר במאמר של "הנצרתי" על דמוי בזרם החוזר ומחליט לנסות. לאט לאט משחרר חוט ושומר שתהיה התנגדות וויברציה, ומשחק עם הזרם איזה רבע שעה, מתיאש ועולה על הסלע,דגי סלע קטנים מגלים אותי לפני שאני רואה אותם, ונסים על נפשם, כצלליות בינות לחריצי הסלע, אות ראשון שיש חיים במים! הולך לאט ותוך כדי מרסק עם המגפיים צדפונים קטנים כאלה,מרגיש כמו שאוכלים "ביסלי" וחושב לעצמי אני עושה נזק לטבע. וגם חושב סרגוסים יכולים להתענג פה.

מנסה כמה זריקות מימין בתיזמון לגלים,שומר מרחק מהקצה, גם שהגל יגיעה אלי שבור כבר וגם שאם תהייה רדיפה,לא יראה אותי הדג. על החוף רואה בחור צעיר מגודל שיער עוסק בג'וגינג מצפון לדרום ואני נזכר באזהרה של רמי רוקוקו לגבי גניבות ורכבים, ואצלי בכלל החלון פתוח, מחליט לצמצם מרחק מהאוטו על כל מקרה. לפתע רואה כלב ענק שמתהלך לו נונשלט (יעני בסטלבט שלו) גם לכיוון דרום, מתחיל להתקרב לחוף אחרי שהכלב עובר אותי, ומנסה כמה זריקות מהצד הדרומי של הסלע, אחלה מקום ללברקים לדעתי, אבל אם הם שם אני לא הצלחתי לעורר בהם עניין.

חוזר לאוטו, שלוק מהמים לוקח "פסק-זמן" מתענג עליו.. נוסע עוד קצת דרומה, משאיר את הרכב במרחק סביר ממני, הגבעה האחרנה בקטע חוף זה. מכאן ועד ל"הבונים" יש קצת פחות מקילומטר של חוף חולי עם שתי אזורים של זרם חוזר רחב וחזק, עוד אחזור אליהם בהמשך. מתכנן רק כמה זריקות לכיוון צפון, (מתחיל להתעייף) חיש קל מגיע לסלע ומאת את צעדי כדי לא להרעיש ולהודיע לחי שאני כאן, עובד קצת על השונית , הגלים נהיו גבוהים יותר, רוח גבית שקצת התחזקה, אחרי כמה זריקות שומעה עם השתחררות הדמוי מין סתק כזה קטן, חושד שנוצר קשר בחוט. מגלגל לאט שלא תהייה התנגדות מצד הדמוי כדי לא לנעול את הקשר,חוזר למקום בטוח כדי לפרוס את החוט,נותן לדמוי להתפס בסלע ומתחיל להתרחק כדי שיפתח החוט עד לקשר,רואה שנוצרה רק לולאונת קטנטנה אבל תפוס חזק, יעני אין מצב לשחרר, אז מנסה במשיחה חזקה והקשר נפתח, מגלגל חזרה, משחרר תדמוי, ומחליט לוותר על הנקודה, השעה שלוש ארבעים וחמש, חוזר לאוטו. מתחיל להיות יותר חשוך מרוב עננים, ואולי גם נשמע קול הדהוד רעמים מרחוק.

עוד קצת דרומה, אחרי הגבעה איזה מאתיים מטר, עוצר, מחליף דמוי ל"מגהבס 120 צבע טבעי,משיקולי טווח זריקה. איזור טוב, זרם חוזר חזק ורחב, אולי מתאים לסיליקונים? מתהלך צפונה תוך כדי זריקות וז'ירז'ור לא מרוצה מהטווח נכנס קצת למים עד הביצים, נזכר בשי עם התחתונים , לחץ קל של המים מורגש על מכנסי הסרבל, ובברך הימנית מחלחלת הרגשת רטיבות קרה, איזה בעסה יש חור בסרבל. זריקות שעוברות את משברי הגלים הרוח יוצרת קשת בחוט, סגירה של הקשת ברולר סיבוב של הגוף והמקל ימינה עד שנמתחת הקשת ונוצרת התנגדות ורק אז מתחיל לגלגל, חמש שש גלגולים מכה או שתיים, מהירות בינונית עד איטית, שום כלום.

מגיעה למפרצון קטן, קרוב לגבעה, שמוגן מהגלים על ידי סלעים שנמשכים מהגבעה דרומה, המפרצון מכוסה שכבה דלילה של צדפים, משמע לברקים? עולה על הסלעים ככה שאני עם הפנים לחוף רוח שבאה מימין עושה לי קשת בחוט הפוכה למה שהתרגלתי, החוף ממני שלושים מטר, זריקה ראשונה מגיעה לחול ממולי למרות שזרקתי בעדינות זריקה שנייה שומע וגם מרגיש מין פלאקק חזק שמודיעה לי קשר וודאי,מגלגל בעדינות, הקשר מגיעה אלי,מאובחן כקשר שייפתר רק תחת זכוכית מגדלת עם מנורה והרבה סבלנות,במחסן בבית.
חוזר לאוטו,מאתיים מטר הליכה, זה נראה הרבה ללכת עכשיו, וחושב לעצמי שמעכשיו עוצר רק בדיוק בנקודה שרוצה לעבוד.

מוציא מהתיק רולר חדש שבקושי עבד, שימנו "קטנה" 2500 מחבר למקל, על השפולה חוט של סאן-ליין 0.15 מ"מ, תופש ת"מגהבס" בתופסן, נכנס לאוטו מרחוק רואה שרידים של ספינת ברזל ישנה קטנה.
עובר את שרידי הספינה, ממול יש כמה גולשי גלים על הקו של שבירת הגלים כשישים שבעים מטר מקו החוף, חושב לעצמי שצריך לנעול את הרכב ממשיך בנסיעה מוותר בינתיים על סריקה באזור למרות שגם כאן יש אחלה פוטנציאל.
עובר ברווח שבין שורה ארוכה של סלעים שמסודרים בקו ישר מגבעות החול עד לתוך המים ומעל חבל עבה ירוק, שכבר רמוס על ידי רכבים אחרים, ומגיע לקצה שמורת "הבונים" הגבעה הצפונית של השמורה.עולה על הסלע, רעם נשמע מרחוק, מתקדם בזהירות יש חריצי סלע עמוקים על ההתחלה, אחרי חמש שש מטר קולט תמנון שמתרחק ממני בשתי תנועות של הזרועות ונעלם בשחיית גב אלגנטית.
מתמקם באמצע השונית אזור לא עמוק שהגל נשבר בו פעם שנייה עומק כמטר, כיוון הזריקה צפון, רוח גבית, זורק וה"מגהבס" עם המגנט סיסטם, והחוט 0.15 עושים את העבודה יפה, זריקה של כשבעים מטר להערכתי, מתיחה קלה של החוט עם המקל כלפי מטה, ומתחיל לגלגל ואיזה תענוג עם הרולר הזה! כמו חמאה תנועה חלקה שנותנת הרגשה שגם כאילו המקל חדש! מרגיש תדמוי נהנה גם מהציוד(חשוב לא?) מתחיל לטפטף גשם בהתחלה רסיסים זעירים ומשתנה מהר לטיפות גדולות שכל אחת כמו פצצת מים, חושב לעצמי מקווה שיש איזה חליפת סערה באוטו, מגיעה לאוטו אין משהוא מתאים, מקווה שלא יתחזק הגשם ולוקח ת'מעיל. חוזר לנקודה שהייתי בה קודם, נזכר בהערה של מעמון לגבי שלהתכופף יכול להוות את ההבדל בין תפיסה ללא! ובזריקה השנייה אני חושב שראיתי משהוא במקביל לדמוי רגע לפני שמוציא מהמים(מרדף?), הטפטוף נמשך, עוד כמה זריקות וכלום ממשיך בשיטות על הריף, שמתיישר במקביל למערב,נותן כמה זריקות לכיוון דרום, רואה שני חברה צעירים מטיילים על הגבעה, מעיף מבט לכיוון הרכב, לשמור על קשר עין, עוד הטלה לכיוון צפון וחוטף ווחאד שפריץ שמכסה את כולי, מנער ת'ראש מהמים ושומע פיפ פיפ ציפצוף של אוטו, מבט לחוף מגלה לי איזה טנדר ירוק שעומד צמוד לאוטו שלי, וכשאני מסתכל אליו מהבהב באורות, אני מסתכל לעבר החברה ומסמן להם בשאלה, זה בשבילכם? מהנהנים לי ביחד לשלילה,

עוצר בחנייה אומד את הנזק למקל, ולשמחתי הכול בסדר. ההוא כבר נוסע ולא שאלתי אותו איך אוכל לדעת מה תוצאת ההתיעצות,


חוזר לחוף נכנס עד הברכיים למים נותן כמה הטלות ארוכות טווח למעבר למשברי הגלים וחושב אולי בעצם זה שאני במים יכול להיות סיבה שדג לא ייתפס? מצד שני לא ראיתי כל היום שום דג שבורח מהדמוי, ותוך כדי גלגול ומחשבות נתפש הדמוי במשהוא ולא משתחרר, נותן לזרם לשחק בדמוי עם חוט רפוי, לא עוזר, משחרר קלאצ' עד הסוף הולך איזה שישים מטר הפוך מכיוון הגלגול סוגר קלאצ' עד הסוף מותח תחוט ונותן כמה הוקסטים טובים והדמוי משתחרר. ובלי לחשוב מתקפל ושם פעמי חזרה לאוטו, יאללה בלי איבודי ציוד היום.

חמש פחות שלוש דקות. בדרך, לכיוון היציאה, השדה שצמוד לשביל מוצף בשלולית ענק, איזה מאתיים חמישים מטר של שלולית אפשר לעשות מקצים קצרים עם הקיאק, עוד בחנייה הגדולה מבחין ברכב לבן קצת ישן, היחיד שמשוגע כמוני לנצל יום של חורף בחוף, (למחרת חסדייה מדווח שחרש את האזור ללא שמץ של דג) יתכן שזה הרכב שלו? חוץ מהרכב הזה לא מוצא את הרכב של מנהל השמורה. ממשיך ביציאה, לפני פסי הרכבת יורד מהאוטו לשחרר את הנעילות של 4*4 בדיוק כשבאה לעבור רכבת, המשגיח ראה אותי יוצא מהאוטו, וכשהרכבת עברה כבר הייתי יושב ומתחגר, והוא הסתכל בי במבט חושד (וואללה שלא יפול עלי עוד אחד). הגשם פסק לחלוטין, מהכביש הישן למנהרות הכרמל, מסכם אחלה יום. חושב יהיה או לא יהיה דו"ח? וגומל בקרבי החלטה שלפחות דו"ח לפורום אוכל להפיק מהיום הזה!
מקווה שלא חפרתי יותר מידי


