פורומים
| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 30/9/2016 | מרכז - הרצליה | מים מלוחים | שקט עד גלי | 40 - 50 מטר | דיג מסירה- ג'יגינג |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 6:20 | גיג בינוני - | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 1 | 6 |
| 8:20 | קלמארי - רצועות שמנות | דוראדו / פוטה (רעמתן כחלחל) | 8 | |
| 10:00 | דמוי סיליקון - ג׳יגהאד פושט | לוקוס לבן (דקר המכמורת) | 1 | 2-2.5 |
הדו"ח:
קדמה ליציאה בשישי יציאה בשלישי
שאני בהחלט חושב שראויה לדווח משלה.
הדודא שאכלה אותי לאחר שלושה שבועות ללא ים הגיעה לפורקנה סוף סוף ביום שלישי האחרון , בצורת יציאה קלילה כייפית ומהנה.
בדוחות השונים ומשמועות בין דייגי הסירות תפיסות מכובדות באזורינו.
הדוראדו - הם כאן. הפלמידות - גם הן.
והאינטיאס? גם הוא בשיא העונה.
הים מאפשר את כל הסיגנונות. טרולינג, ג׳יג, פתיונות ועוד. מה עושים? במה מתחילים? הפלמידה נורא טעימה. הדוראדו דייג חוויה. והאינטיאס? הוא רוצה מלחמה!
גם אנחנו. קדימה. מחליטים ללכת עם תחושות הבטן ומפליגים אל התקלה הראשונה בעומקי החמישים+\-.
מתחילים בג׳יג וכבר בהורדה הראשונה מבינים שההימור היה נכון. אני וגיא נעולים. שנינו עובדים עם דגים מכובדים,
אצל גיא מתפוצץ הקשר לאסיסט ואני מעלה אינטיאס מכובד במשקל של כשישה ק״ג אל פני הים, גנץ׳ והופה לסירה. שמרתי לו מקום קריר ונעים בתוך הצידנית. הדג הזה הולך אתי הביתה, לככב על שולחן החג, בצורת חריימה אדומה וחריפה.
בהמשך עוד שתי בריחות ותקיפה חזקה שלא התפתחה למערכה.
בשמונה בבוקר מחליטים שדי ופונים ליעד הבא. הלוו מיסטר קלאון. המצוף היחיד באזורינו נמצא 2.5 מייל מאיתנו.
מחמשים את מקלות הטרולינג במצופים, שאחריהם מגיעות קרסים צוואר ארוך המתאימות ביותר לסגנון הדייג הזה. מלבישים רצועות טריות, ארוכות ושמנות של קלאמרי שתפסתי על המזח שבוע שעבר.וקדימה דוראדוס, בואו לאכול. 500 מטר לפני המצוף מורידים מהירות ל5-6 מייל, מורידים מערך שתי חכות וממתינים. והם לא אחרו להגיע.
מופע הקרקס הטוב הזה של דגים המוערכים בכשני ק״ג כל אחד, קופצים באוויר, צהובים ירוקים כחולים, הוא בהחלט חוויה. באחת החכות בניתי ריג שתי קרסים, אחת באורך מטר והשניה מטר וחצי. זוגות זוגות, בריחות והמון דם ובלאגן, שמונה חתיכות בקירור, שיהיה מה לאכול. מספיק, עוברים ליעד הבא. עוברים על עוד שתי נקודות וכלום לא בא.
נקודה שלישית, הפתעה. הפעם עובד עם סיליקון מעל החול, והופ כיפוף ואני כבר מרגיש מה בא.
את הלבן של 2-2.5 ק״ג הקדשתי לאשתו של גיא, שמכינה חריימה לא מהעולם. ככה , מתנה לשנה הבאה.
חוזרים למרינה, מתדלקים ,
אורזים הדגים. מקרצפים עם אקונומיקה את הסירה ומשאירים אותה מצוחצחת ולבנה, מוכנה להרפתקה הבאה...
תמונות אין לי הפעם אז חיכיתי לפחות
לתמונה של החריימה.
שנה טובה ומבורכת לכולם,
שנת בריאות, פרנסה טובה והצלחה.
