אז איכשהוא הגעתי סופסוף אל המקלדת....
ומה אגיד ומה אומר?!
משך כל יום המפגש הייתי בהתלבטות

מצד אחד חולה, גרון גמור ו"דליק" + גוף חלש וכואב...
מצד שני-
הטעם הכל כך טוב של המפגש בנהריה על קצה הלשון...
אחרי כל השיחות עם מוטי וכל ההכנות....
הזדמנות לפגוש שוב את מי שנפגשנו והיה תענוג לפגוש.....
הזדמנות לפגוש סופסוף את מי שטרם פגשנו - וכשידעתי מי מגיע...

ההתלבטות נגמרה די מהר,
ההכרעה התגבשה בבחינת מגיע חי או מת...
מה גם שידעתי שאוכל לנוח בדרך באדיבות עמיקו ומומי...
אז הגענו,
האדרנלין הטוב בהחלט שיפר את ההרגשה לכמה שעות....
אם כי לצערי הרגשתי די חלש וקצת חסר אנרגיות..

ועדיין נהניתי מכל רגע...

לראות את הקרחת המחייכת של מוטי-

שאפו ענק על היוזמה, הארגון והעמדת הבית לטובת המפגש,

לך מוטי, לבני ביתך ש"זרמו" עם כל הרעש והבלגן...
ולכל מי שסייע לצידך משלב הקניות והארגון, עד ההכנות והקפה...
היה כרגיל תענוג להפגש שוב, עם מאמון ושי ומומי, עמיקו טל וסקוויד...
ותענוג לפגוש פנים אל פנים את הדמויות שמעבר למחשב שטרם פגשנו...
את הלב של הפורום הלא הוא אביחי האחד והיחיד - עם האנרגיות שלא נגמרות גם מעבר למחשב....

את עדי הבלתי נלאה- מסתבר שיודע לפנק את החברים לא רק בקישורים בפורום אלא בהכל ועד לקפה....
כמו שאמרתי לך עדי- בתמונת פרופיל שלך אתה נראה הרבה יותר קשוח מאשר במציאות...

את רמי רוקוקו שיודע מסתבר לפנק לא רק בפילוטה,
וביחד עם המפנק האולטימטיבי שייקה שלנו
השתלטו שניהם על עמדת המנגליסטים ופינקו את החברים בשפע בשרים...
זאת כמובן אחרי שמאמון -שחייב לעשות משהו - הבעיר והכין את המנגלים והגחלים-
תוך שהיה משועשע מחוטי הברזל התלויים בדרך שאלצו אותו להתכופף...

את חסדיה "הלוחש ללברקים"- סוף כל סוף הגיע הזמן להפגש...
השף הרשמי של המפגש -ועד עכשיו מלקק את השפתיים ובמיוחד כשנזכר בקציצות שהכנת...
את אלי1- הגיע הזמן להפגש אחרי כל כך הרבה שיחות וירטואליות בינינו....
עודני משוכנע שבמציאות אתה יותר רזה ויותר גבוה מאשר בתמונות שבפורום...

ואת חגי התימני החייכן- כמו שהכרנו אותך מקווים לראותך יותר גם פורום....

וכמובן שהיה תענוג לפגוש את כלל החברים שהגיעו,
צור ויריב, וחבריו לעבודה של מוטי, ופרידמן כמובן...
והחברים שהגיעו מעפולה ומכפר חסידים....
וכמדומני שגם מבלי להמשיך ולפרט הספקתי להנות מלחטוף זמן שיחה עם כל אחד,
אז- שמחתי לפגוש אתכם חברים.....

ואחרון חביב- האנונימי....
שיחקת אותה בגדול מר אנונימוס

קורא שמגיע מישהו אנונימי, קצת מסתקרן אך מדלג- לא חשבתי על מישהו מוכר...
ואז פתאום מופיע לו בנצי (אלון) - איזו הפתעה!!!!!!
החליט להפתיע אותי....
רצה ליישר פנים אל פנים מול החברים את ההדורים שהתגלעו בשעתו באיזה דיון....
ומן הסתם להנות ממפגש איכותי עם החברים

בתחילה הקור הנצרתי הכה בנו..
אישית ועל רקע הוירוס- הכובע שסיפקת סקווידי הציל אותי...

ברם, חיש מהר האוירה התחממה...
לפני הכל הרי חבורת דייגים קשוחים אנחנו- למודי לילות קרים ורטובים...

אוכל טוב תמיד עושה טוב ובמיוחד כשמגיע עם בירה....
פרצי צחוק שהלכו והתגברו שחררו את השרירים...
בשלב מסוים הוירוס גבר- תפסתי נמנום של רבע-שעה להשבת כוחותי...
התעוררתי לקול צחוקם של חברי....
לא ידעתם שכאשר הצנרת סתומה אז נושמים מהפה?!

אז ברור שנמנמתי עם פה פעור לרווחה...
מה שהיה יפה לראות,
מוטי יוזם מפגש חברים - מפגש מנגל ובירות בביתו בנצרת-עילית,
בלי הרצאות ובלי תחרויות ובלי פרסים, מפגש חברתי נטו....
מגיעים חברים לא רק מעפולה, הצפון הרחוק ואזור חיפה והקריות...
אלא גם ממרכז הארץ ואף דרומה יותר...
רוב החברים כלל לא הכירו לפני 7 חודשים....
רבים פגשו זה את זה לראשונה...
והאוירה זורמת....
בין ביס לביס, בין שאכטה לשאכטה ובין שלוק לשלוק...
מפגש שמרגיש מפגש של חברים
