נתקלתי בדברים בקישור הזה -
http://www.insite-mag.co.il/cybersolution1/ציטוט חלקי -
הונאות סייבר מסוג "פישינג": 87% מהגולשים מפחדים ממנה…ויש להם סיבה.
זה קורה כל הזמן, וזהו האיום הגדול ביותר עלינו, הגולשים: לתת בטעות את פרטינו לנוכלי-רשת ולאפשר להם לגנוב מאיתנו כספים. איך נזהה? ואיך נשמור על עצמנו מפני הונאות סייבר מסוג פישינג? הונאות סייבר המכונות פישינג (Phishing) הן אחת מדרכי הנוכלות הוותיקות והשכיחות ברשת, ומהוות כיום את האיום הכלכלי הגדול ביותר על הגולשים. הנוכלים שמתמחים בסוג כזה של הונאה מתחזים לאתר של גוף מוכר, לגיטימי, וחשוב יותר – כזה שאתם רגילים להעביר אליו כספים: בנקים, חברות אשראי, חברות תיירות ותעופה וחברות של קניות וסחר. בזכות התחפושת הזאת הם מצליחים לגרום לגולש התמים להעביר אליהם פרטים אישיים ורגישים, ובסופו של דבר גם לגנוב את כספו.
איך זה עובד? הדרך הפופולרית ביותר למשוך את הגולש אל האתר הפיקטיבי היא מייל או סמס בשם חברת האשראי או הבנק, לרוב בעלי תוכן מבהיל נוסח "חשבונך נחסם" או בקשה ל"אישור פרטים אישיים", או, אם מדובר באתר קניות אונליין שאתם נוהגים לרכוש באמצעותו, תוכלו לקבל ממנו מייל או סמס שמעדכנים אתכם על "מבצע מדהים". המייל או הסמס יכיל לינק שבאמצעותו תוכלו להיכנס במהירות לאתר, כדי לפתור את ה"בעיה" או להסתער על "המבצע"; אבל כאמור, זה לא יהיה האתר אלא העתק שלו. ולא תאמינו עד כמה הוא דומה למקור. לא בכדי נופלים רבים כל כך בפח.
קצת עובדות, כמה מספריםסקר של גוגל מגלה כי בשנת 2015 כ- 45% מהונאות הפישינג המתחזות לגורמים רשמיים הצליחו לגרום לממוענים ללחוץ על הלינק החשוד. דו"ח מיוחד של מעבדות קספרסקי, מחברות האבטחה המקוונות המובילות בעולם, מראה כי הונאות הענק בתחום הפיננסי בשנת 2015 השתייכו לארבע חברות האשראי המובילות: ויזה, אמריקן אקספרס, פייפאל ומסטרכארד. (ומי שלא מתנהל ברשת מול לפחות אחת מהחברות האלה – שיקום). על פי נתוני קספרסקי, למעלה מ- 37 מיליון משתמשים חוו התקפות פישינג בשנת 2014 ו- 75% לא יוכלו לזהות אתר מתחזה.
מחקר של בזק בינלאומי, שנערך באמצעות חברת TNS, מגלה כי 84-87% מהמשתתפים מבצעים פעולות פיננסיות ורכישות באמצעות האינטרנט, ומשתמשים ובעיקר במחשב הביתי לשם כך. 87% מקרב הנשאלים חוששים מפריצות וגניבת נתוני אשראי, כ-56% מתוכם מביעים חשש רב מאוד. כ-70% הביעו חשש מגניבת מידע אישי כגון תמונות פרטיות ומסמכים או מגניבת פרטים אישיים באמצעות פריצה לחשבונות המייל והפייסבוק. וחשוב ומדאיג אף יותר: 42% מהנשאלים ציינו כי מישהו שהם מכירים חווה גניבת מידע אישי או פריצה באינטרנט. נכון: הבנקים וחברות האשראי וגם אתרי קניות אונליין מפעילים אמצעי אבטחה שונים, אבל אפילו הם לא תמיד יכולים להוביל במירוץ מול מוחם הקודח של נוכלי הרשת, שהולכים ומשתכללים.
אז מה עושים?העצה הנפוצה ביותר שניתנת לגולשים המודאגים היא להיות ערניים ולפתח מודעות לנושא. מומלץ לא להעביר במייל פרטים אישיים שמתייחסים לחשבונות הבנק או כרטיסי אשראי, לא ללחוץ על לינקים לא מוכרים, לעיתים קרובות שם משתמש וסיסמה באתרים שבהם אתם מבצעים רכישות, לבדוק בקביעות את דוחות כרטיס האשראי ולדעת שאף פעם אבל אף פעם – הבנק לא מבקש אימות פרטים בסמס. אף פעם.
********************************************************
בהמשך הכתבה (נראית שמגיעה ממקור פרסומי) כמובן הצעה פרסומית להגנות...