השבוע שעבר הצליח להתיש אותי ולקינוח הגיע שישי עם הפתעות רעות נוספות וב-10 בלילה אני מתרסק בלי שום תכניות לקום
השעון הביולוגי חושב אחרת ובארבע בבוקר העיניים נפתחות
בלי להילחם יותר מדי אני קם, מכין כוס קפה עם סיגריה, מקבץ את כול הג'יגים, ניקלים, ציקדות, סיליקונים על ג'יג הדס מסוגים שונים וליתר בטחון גם את הקופסה עם ה-TOP10 של פופרים, ווקרים, דרטרים וכמה קראנקים חזקים עד 20 גרם ויוצא לדרך...
נחיתה מול אחד הריפים באכזיב בחמש וחמישה אבל עדיין קצת חשוך ואני בלי פנס.
נשען על הרכב ומעשן סיגריה ואחריה ליתר בטחון עוד אחת וכשאני רואה את הדרך בקלות, אני יורד לריף ופוגש חבר שמדווח על אפס תגובות.
הם יגיעו, אני מודיע לו ומתארגן על שלי...
אחרי סיבוב קודם בשקיעה ואי הנוחות שבעבודה עם תיק גב, החלטתי לקחת את אחד הסטנדים של האינטיאסים ולתלות עליו את השחילר והתיק.
הסטנד יושב בחור בסלע כמו בזנ"ט והעבודה נוחה ומהנה
אחרי 15 דקות בערך אני קולט מז'רז'ר מצפון לנו עם החכה מכופפת ומודיע לחבר שהם כאן
זריקה נוספת והוא נעול על טופ ווטר קטן של שוגפן או צ'ינוקפן או אטופן או מה שזה לא יהיה...
טרולוס ראשון של 25 ס"מ יוצא ומושחל בשחילר.
דקה לאחר מכן הוא ננעל שוב ואני במקביל עם ג'יג 20 גרם של עידן דייגוס נותן דאבל
היו הרבה תקיפות ורק חצי ננעלו וגם אלו שננעלו התחלקו לחצי ולא כולם נאספו לשחילר ובין לבין יצא גם בייבי אינטיאס של 20 ס"מ אצל החבר ששוחרר מיידית
אני באתי בחיפוש אחר משהו גדול וכול מה שתפסתי שוחרר אבל החבר לקח 4-5 יחידות וחתך בשיא
הזמן עובר והים קצת עולה אבל הפינה של החבר התפנתה ואני מתמקם בה.
גל נוסף של תקיפות ושתי נעילות בודדות של טרולוסים בגדלים של 20-25 ס"מ ואז שקט...
בשלב מסוים מתמקמים לידי 3 חברה רוסים אבל הצד השמאלי של הריף לא סימפטי ובסופו של דבר מגיע גל גדול שדופק בשלושתם ומשכיב את אחד מהם על הריף
למזלו הבחור לידו הצליח לעזור לו להתאפס על עצמו ולהיעמד והם מחליטים להתקפל...
אני בפינה הימנית ועדיין סביר אבל פה ושם מגיע גל גדול שעובר את הברכיים וזה כבר לא נעים אז אני מחליט שעוד כמה זריקות אני מתקפל.
בדיעבד, זו היתה הטעות...
מכירים את הרעש של שאיבת מים מתוך החרירים בסלע כשהמפלס מעבר לקצה הריף צונח בפתאומיות ואתם קולטים שהנה מגיע משהו עצבני?
אז זה מה שקרה...
לא הספקתי לקחת שני צעדים אחורה והבום מגיע בצורת גל בגובה של 70-80 ס"מ שעד עכשיו אני לא מבין איך הצלחתי לעמוד בפניו אבל בזוית העין אני קולט איך הוא מתקדם על הריף ומתנגש בתיק שתלוי על הסטנד
אני לא יודע אם הידית נקרעה או חוט הברזל נפתח אבל התוצאה זהה
התיק נשטף לאחורי הריף ולמרות הניסיון להגיע אליו מגיע גל צדי ומשגר אותו למפרצון מצפון לריף.
לא חושב פעמיים ומשגר את הג'יג על התיק ובניסיון השני אני תופס אותו כשהוא כבר מתחיל לשקוע
אבל הים עצבני והגלים חובטים בו והוא מתמלא מים תוך שניות והחוט בד שבקושי עומד בעומס נוגע בשפת הריף ו...מתפוצץ.
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
הידיים על הראש, הלב צועק "
קפוץ" אבל השכל קובע לרגליים "
קפוא" והרוסים מעלי עומדים ומסתכלים על המחזה
אני לא יכול לחשוב על מצב שבו הייתי מהסס לזרוק על התיק ולנסות לתפוס אותו ולא משנה איזה חוט יש לי ואיזה דמוי יש עליו אבל הם פשוט עמדו שם, אדישים ורק אחד מהם טורח להגיד לי שלא לקפוץ...
באותו רגע אם הייתי לידו, הייתי דוחף אותו למים...
חברים, התחושה הזו של אובדן זה משהו שאני לא מאחל לאף אחד...
התסכול, הכאב, חוסר האונים והבאסה, פשוט בולעים אותך וגומרים לך על הצורה...
אם זה היה סתם פאוץ' עם כמה ג'יגים, זה היה מבאס אבל לא ככה...
ניסיתי לשחזר מה היה שם אבל בשלב מסוים הבנתי שאני סתם מכאיב לעצמי...
שני פופרים הלקו
באונדר פפי
ווקר של הדון
3-4 סנאבים של ריבר טו סי
פופר של יוזורי
2 דרטרים של סטרייק פרו
2 דרטרים של יוזורי
10 ג'יג הדס פוטבול עם סיליקונים
10 צ'יבורשקה עם סיליקונים
קופסה מלאה בציקדות כבדות עד 20 גרם של הדון, ואקום ועוד
קופסה מלאה בציקדות עד 5-7 גרם
2 קופסאות מלאות ג'יגים (כ-40-50)
כ-10 ג'יגפרה שעוד לא ראו ים...
כ-10 ניקלים קאסטמסטר
שתי חבילות לפחות של סיכות
פלייר דיג
קאטר קטן
מלקחי מנתחים קטנים
גריפר
מוט לסלפי
משקפי שמש וקופסה קשיחה
סכין יפני גדול
סכין יפני קטן
וכול זה בתוך תיק גב שהלך לים...
אה.
שכחתי.
בתוך התיק גם המפתח עם שלט לרכב...
כול המתכות שהיו לי עד 20 גרם , רוב הסיליקונים החזקים וקופסת הדמויים החזקים, הכול, ברגע אחד, הלך...
וככה אני מוצא את עצמי הולך על שפת המפרצון ולא יודע מה לעשות עם עצמי
ואז ניגש אלי איזה בחור ושואל מה קרה.
אני מספר את הסיפור והוא מתגייס לעזור
מביא רולר עם חוט עבה וקושר לי ציקדה ענקית עם משולשים בגודל של חתול ואנחנו מנסים לגרוף את הקרקעית אבל זה לא הולך ואנחנו רק נרטבים לגמרי...
מבינים שזה לא ילך והוא מציע לי טלפון להתקשר ואני עושה השכמה לאשתי וחבר שיביא את המפתח ספייר מהבית (שעה נסיעה...)...
עולים לרכב והוא מציע לי שתיה ואני מספר לו שבמקרה השארתי את הנייד ברכב ולא לקחתי אותו איתי והוא בביטחון מלא מציע לפרוץ לרכב
אני פסימי ולא מסוגל לחשוב על שום דבר טוב או חיובי והוא מקבל אישור ומתחיל במשימה...
בסופו של דבר, אני מתחיל לראות את האור בקצה המנהרה ומצטרף אליו בניסיונות הפריצה ולבסוף הקליק נשמע והדלת נפתחת
אני מתקשר לחבר והוא רק יצא ...
"יאללה, סגור את הרכב ונלך לשתות קפה או משהו" (?? ??)
תגיד לי, אתה אמיתי בנאדם??
אין עלי כסף ואני רטוב כמו כלב בחורף אבל הוא לא מוכן לקבל לא ואנחנו נוסעים לתחנת הדלק בגשר הזיו והוא מזמין אותי לפוקצ'ה עצבנית וקולה קרה
מפה לשם מסתבר ששמו אבי והוא מהאזור וגם מכיר חברים משותפים ונראה שיש לנו עוד כמה דברים משותפים והשעה פשוט טסה עד שהגיע הטלפון מהחבר שהגיע לאכזיב.
בתוך כול החרא הזה שעבר עלי, התסכול, הכאב, הייאוש והצער, בא בן אדם והופך את הכול
אולי הוא לא הוציא לי את התיק ואת המפתחות לרכב והגלגל לא הסתובב אחורה אבל את כול מה שרק אפשר, הוא עשה!
אבי ידידי,
שמח שנפגשנו ואני בטוח שניפגש שוב.
אני לא יודע אם אתה קורא כאן (אפילו שאני יודע שאתה חבר באתר) אבל אם אתה קורא, אני רוצה שתדע.
אתה אחלה גבר ומבחינתי באותו בוקר, גם מציל נפשות 
אני מקווה שהגלגל של החיים יחזיר לך פי 10 ושאשתו של הגלגל, הקרמה, תוודא שזה יבוא על חשבונם של האחרים...
המשפט "אנשים טובים באמצע הדרך", מבחינתי לפחות, מעולם לא היה יותר אקטואלי.מצטער שאין תמונות...
רשימת האנשים הטובים, מתארכת...
הרשימה של האנשים הטובים מתארכת...
אתמול בערב מצליח סופסוף לדבר עם רהב שרק חזר מחו"ל ולספר על התקרית של שבת בבוקר.
בלי לחשוב פעמיים הוא מודיע שעל הבוקר הוא שם ושאהיה זמין.
בשבע וחצי אני רואה שהוא נראה לאחרונה בוואטסאפ כמה דקות לפני כן ומבין שכנראה זה לא הצליח...
שולח הודעה ומקבל בתשובה שהים גבוה בטירוף ואין מצב
משלים עם המצב ומודה לו והולך לעבודה...
בעשר וחצי באמצע פגישה אני שומע הודעות נכנסות ואז הטלפון מצלצל ואני מסתכל לראות מי זה.
רהב על הקו.
?? ?? ?? ?? ?? ?? מתנצל בפני הנוכחים ועונה בהיסוס והוא צועק עלי לבדוק את ההודעות בוואטסאפ
פותח תמונה ורואה את התיק עם המפתח והג'יג האחרון של דייגוס תלוי על הדופן
אתם לא יודעים איזו תחושה של עילוי והיי כזה שפשוט התנצלתי בפני כולם ויצאתי החוצה
מסתבר שאחרי ההשכמה המוקדמת הוא נרדם לשעתיים ברכב ובדר"כ חזרה ראה שהים קצת נרגע ומאפשר צלילה...
בסופו של דבר התיק נפתח ושרד רק מה שהיה בתאים הקטנים וכמה ציקדות שהקרסים שלהן נתפסו בבד של התיק אבל מעל הכול נמצא המפתח שהיה עולה לי כמו התכולה של התיק כולו...
רהב,
אנחנו מכירים עוד מאז שהיית ילד ים ומאז ומעולם הייתה לי סימפטיה מיוחדת אליך אבל מהיום זה כבר ליגה אחרת
מת עליך ולא מצליח לתאר כמה אני מעריך את הג'סטה ואת התוצאה
אמא שלי אפילו מוסרת שהחוב שלי זה החוב שלה אז שוב תודה ענקית וניפגש בקרוב
פורומים
תקבל פי אלף מלמעלה.. כל הכבוד
