| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 18/7/2016 | כללי: ים התיכון | מים מלוחים | גבה גלי | מעל 50 מטר | דיג מסירה - טרולינג |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| אור ראשון | דמוי דג גדול - דמויים מכל הצבעים והסוגים | טונה סקיפ גק | 1 | כ-8 |
| אור ראשון | דמוי דג גדול - דמויים מכל הצבעים והסוגים | טונית אטלנטית (פלמידה שחורה) | 1 | כ-8 |
| כל היום | דמוי דג גדול - דמויים מכל הצבעים והסוגים | טונה אלבקור (טונה לבנה) | די והותר... | |
הדו"ח:
אהלן חברים!
הדוח מוקדש למתן פרנקו התותח ולשייקה

אולי הגיע הזמן לסכם את השנה הזו מבחינת עונת הטונות..

את ההכרות עם הטרולינג של הטונות והטרולינג בכלל עשה לי שרגא התותח שנה שעברה.
לא חשבתי לרגע לוותר על התענוג גם השנה

רק מה, שרגא בדיוק שיפץ את הסירה שלו ויצא שזה נפל בדיוק על עונת הטונות השנה

לצערי לא היו לי יותר מדי אופציות רציניות אחרות.. איזה יאכטה באשדוד, איזה סירה גדולה באשקלון..
אלה היו שתי יציאות ראשונות בהפרש של שבועיים אחת מהשנייה, גרירות בעיקר באיזור הדרום וגם קצת צפונה לא הניבו תוצאות חוץ משחורה פה, שחורה שם..

מנסיוני הדל יציאת אלבקור מצריכה שני תנאים בסיסיים להגדלת הסיכויים לתקיפות:
1. כמה וכמה צוותים שיוצאים לים בו זמנית, כאשר כולם משתפים את כולם בלי אף גבוה (מה שלשמחתי באמת קורה בשטח ברוב המקרים, לפחות בסגנון הזה). ברגע שמישהו עולה על להקה- מדווח בקשר וכולם באים לאיזור. כשהלהקות שם.. יש בשפע לכולם!!
2. סירה מהירה וזריזה שיכולה לעבור מרחקים במהירות, ואני מדבר על מרחקים לעיתים לא קטנים, כמו למשל אשדוד-הרצליה. יש הקפצה- מקפלים את כל המערך וטסים לאיזור!
בשתי היציאות הנ"ל לא היו את התנאים האלה.. בעיקר הסירות היו מאסיביות כאמור.. והתוצאות בהתאם

עד הטלפון הגואל משייקה הצדיק

מספר לי על יציאות אלבקור מוצלחות יותר עם מתן פרנקו.. האיש והאגדה בכבודו ובעצמו

שי מחבר בינינו (תודה כפרה עיניים של סקיפ ג'ק
) ואני ומתן יוצאים יחדיו ליציאת סולו בעומק 
הים גבוה. מאוד גבוה.. מטר וחצי פלוס..

אני לא לוקח צ'אנסים ומחמש את הגוף בחומר כימי כלשהוא בדמות כדור קטן לבן ועגלגל.. למרות שכולכם יודעים כמה אני "אוהב" תרופות

ההחלטה הזו התבררה כקריטית! הים טלטל אותנו כהוגן כמו לולב של אשכנזים

מכירים את זה שבקושי אתה שומר על יציבות? חייב להחזיק במשהו תוך כדי תנועה בסירה?

יוצאים בחושך ומגיעים בול באור ראשון לשדות הטונות האינסופיים...
מלאים ציפיות, אומרים שים עובד טוב בשביל הסגלגלים האלה, אבל גם לא מעט חששות מים כזה מרוקאי. אבל מתן עם הרזומה העשיר רגוע, אז אני אחריו (מקסימום.. הוא גם מציל במקצועו
).מתן מעביר לי סדנה קצרצרה אך מאוד יעילה איך לתפעל דברים בסיסיים בסירה כאשר הוא מוריד את הדמויים.. מציית להוראותיו בדייקנות וכל המקלות במים (6-7 מקלות לא יותר.. למרות שבקלות הוא יכול יותר. פשוט הים גבוה).
התקיפה הראשונה לא מאחרת לבוא
מתן על המקל ליתר ביטחון, אני עדיין לא יודע כמה אני בכושר (ליתר דיוק, כמה אני לא בכושר
). איזה מותק של סיפתח! ספיק ג'ק מדמם ומפרפר במהרה על הסירה 
הדג הבא מוציא חוט כמו מטורף ונותן את הפייט הכ"כ מוכר.. של טונית אטלנטית משוגעת
אם אני זוכר נכון את הדג הזה אני לקחתי, או את האלבקור שבא אחריו, לא בדיוק זוכר.. אבל לא משנה.הדג פשוט קרע אותי.
הסטים האלה כבדים בפני עצמם.. חתיכת מאמץ ליד להרים משקל כזה, במיוחד עם טורנדו בקצה השני
השרירים ביד מתנפחים במהירות מדאיגה, למרות הקונטרה שאני נותן על הרגל- לקראת הסוף אני מעביר את המקל למתן.. והוא ככה בכיף שלו 
וואי. לא חלמתי שככה הגוף יגיב. טוב עבר זמן מאז נלחמתי עם דג גדול.. ותוך כדי טרולינג.. ועוד עם סט כבד כזה.. ברוך השם, לפחות לבחילות אין שום זכר!

לא מוותר, לוקח גם את הפייט של הדגים הבאים שתקפו (לא שהיו הרבה ברירות.. היו גם נעילות כפולות ומשולשות ורק שנינו על הסירה
). השרירים מתחילים להתרגל למאמץ האינטנסיבי, האנדרנלין עושה את שלו... אני מתחיל פייטים ומסיים אותם לאט ובטוח.המשבר היומי:
בשלב מסוים אני מביא אלבקור שובב, מתן שהיה מופקד על הגאנץ' (ועדיף שכך, נכון אלירן?
) מרים אותו לסירה..ברגע של חוסר תשומת לב מצד שנינו, פלוס האנדרנלין שזורם בעורקים, פלוס מלחמה בלתי פוסקת לשמור על יציבות בים עובד חזק... נוצרה מתיחה בחוט שהביאה לניתוק פתאומי של הדמוי מהפה של הדג


הדמוי טס כמו טיל היישר לתוך....
האף של מתן

מתן זועק, אני הלב שלי עשה קפיצת ראש למים
שנינו בהלם ברגעים הראשונים. אבל תופסים את עצמנו לאט לאט, לוקחים אוויר ונרגעים כדי לא לעשות מהלכים פזיזים וכמובן לא להחמיר את המצב..חושבים מה לעשות ואיך, אולי נוציא ואתו ככה, אולי ככה.. אולי בכלל נאלץ לקפל ולחזור באמצע כל האקשן..
הדמוי תקוע בדיוק בסחוס שבין הנחיריים (מזל שלא בעין.. ממש נס לדעתי, ברוך השם!!
). חשבנו אולי לשלוף אותו בבת אחת, אך אני חששתי שזה רק ירחיב את הפצע ויקרע עוד כלי דם, במיוחד שהקרס תקוע בסחוס שהוא קשה יותר מבשר, עם האל-חזור בפנים...
חשבנו גם לחתוך קודם את הדמוי ואז לטפל רק בחתיכה שתקועה, אך לא היה בנמצא קאטר מקצועי שיכול לעשות זאת בקלות ויותר מזה- לא היה על הסירה בנאדם עם ניסיון במקרים כאלה.מתן יוצר קשר עם סירה שיצאה במקביל אלינו והיא באיזור, עליה נמצא בנאדם מיוחד שהתפעלתי ממנו מאוד.
איציק קאפויה שמו

איציק צועק בקשר על מתן למה הוא לא הודיע לו מיד.. עוזב הכל (האקשן לא פסח גם עליהם) נותן גז וטס לכיוון שלנו.
בכמה דקות שלקח לו להגיע.. בינתיים עוד תקיפות

אני על הפייט, מתן- פשוט לא יאומן, מתפקד כרגיל עם הגאנץ' אבל כמובן בזהירות יתירה, והכי חשוב מחייך מאוזן לאוזן. זה בנדיט זה.

על כל פנים- שום דג לא הצליח לנצל את המצב הרגיש.. כולם על הסירה

איציק וצוותו מגיעים.. איציק עובר בזהירות לסירה שלנו עם ציוד מתאים שכולל קאטר נורמלי וחומר חיטוי.. את מבצע החילוץ המקצועי של הקרס תראו בסרטון הבא:
איזה מלך אתה איציק. איזה מלח.
השילוב של האדיבות והחיוך שלך עם הניסיון וקור הרוח הופכים אותך למושא הערצה!
ואחר כך עוד קפצת למים ככה בכיף כדי לשחות חזרה לסירה שלך..
אתה בכושר נפלא, ואתה מכפיל אותי בגיל!!

תודה נשמה למדתי הרבה

סוף פסוק.. היה יום מדהים מלא חוויות, עליות ומורדות, וודאות וחוסר אונים..
והכי חשוב, לפחות עבורי, ים של פייטים ואקשן

בדיוק מה שרציתי..
תודה לכם חברים יקרים שזיכיתם אותי, שייקה, מתן, איציק קאפויה וגם לך רפול (שהמלצת).
מתן המקצוען- תודה לך באופן אישי. למדת אותי המון

ומעל כולם- תודה לך בורא עולם
את החוויה הזו נשחזר כנראה רק שנה הבאה




נ.ב.- אין סרטונים של פייט כי למתן עדיין תקוע בראש שסרטונים מביאים מנחוס

פורומים

























