עכשיו אפשר לחזור לנס קפה ולשוקו
טל : תשכח מהפרה 

עם התגובה הקודמת שלך והתגובה הזאת אני כבר יותר רגוע
עכשיו אני כבר מתלבט אם לקנות פרה או גמל sml17;כי צריכת החלב ומוצריו אצלנו היא מאוד גבוהה

לא נהייתי צמחוני, צורך בשר
והרשימה היא מקורות חלבון שכן נספדים בגוף
 הכוונה חלבון לא מן החי
כי חלבון מן החי חומצי מידי ... בכל אופן אם רוצים סידן הוא קיים בהרבה דברים שכן נספגים בגוף לעומת חלבון ממוצרי חלב שלא נספג בגוף

בנצי - שלא יעבדו עליך, אם כבר אתהמשקיע, תקנה נאקה ולא גמל... לא נראה לי החלב של הגמל מכיל סידן...    אם כי הוא מכיל הרבה מאוד חלבונים 

אתה טוען שאתה עושה מחקרים, אז למה לא הבאת אף לא נתון אחד חיובי לגבי צריכת חלב, פשוט לא ?
מצד שני...
יש את אלו שטוענים שחלב ומוצריו לא בריאים לגוף, ההבדל הוא שהם מבססים את התאוריה בצורה מדעית ומקצועית
ולא צעקנים בתשלום הצועקים חלב
לדוגמא חפשו את הערך סידן בוויקפדיה
בתחתית העמוד רשום
"מוצרי חלב כמו חלב (300 מ"ג ל-1% שומן בכוס) וגבינה מוכרים כמקורות עיקריים לסידן (אף על פי שרבים מהם מכילים תוסף סידן מלאכותי, E341, אשר גורם לבעיות עיכול), אם כי אנשים מסוימים אלרגיים למוצרי חלב, ומספר רב עוד יותר של אנשים, במיוחד אלה שלא ממוצא אירופאי, סובלים מאי-סבילות ללקטוז ואינם מסוגלים לצרוך מוצרי חלב כלל. בנוסף בשל התגובה החומצית שיוצרים חלבונים מהחי בגוף האדם והשילוב עם זרחן, הגוף לא מסוגל לספוג את הסידן המגיע ממקור חלבי, ולכן יש קורלציה בין צריכת סידן לאוסטיאופורוזיס"
ברור לכולם נכון ?

לגמל חסר כמה עטינים 

אבל יש לו ואחד עטין מרכזי 

עם כל הכבוד לWIKI, התרומה שלה ומה שהיא מייצגת - מפאת העובדה שזו אנציקלופדיה פתוחה - לא הייתי מבסס נתונים מדעיים על פי מה שרשום בה. לא נראה לי שקיים מאמר או מחקר מדעי כלשהו, שבביבליוגרפיה שלו נמצא את WIKI כמקור.


לפי טענתך, חלבון מין החי (חלב, בשר) לא נספג בגוף.
נקח "ניסוי" - עשיתי אותו על עצמי ב-3 שנים האחרונות.
עד לפני 3 שנים, שקלתי 75-77 ק"ג. בחור צנום לכל הדעות (במיוחד אם נתייחס לנתון הגובה שהינו 1.90+).
אינני חובב ירקות, מעולם לא אכלתי טופו, שתיתי סוויה או כל מוצר "בריא" אחר.
לפני 3 שנים החלטתי שמאסתי בהיותי צנום, לקחתי את עצמי למכון הכושר, והתחלתי להתאמן על פיתוח מסת שריר, ובהתאם לעצת המאמן לאכול בהתאם. עצותיו היו מוצרי חלב דלי שומן, פחמימות לרוב (דגש על מורכבות ולא סוכרים פשוטים), בשר בקר / עוף / דגים (כאשר במקרה שלי, הייתי אוכל בין 120-180 גרם חלבון ביום).
מעולם לא נגעתי באבקות חלבון / אבקות גיינר למינהן, שלא נדבר על קריאטין או לא עלינו סטרואידים או כל תוסף אחר.
באם הגוף לא סופג את החלבון הזה, שזה מה שהשריר זקוק לו על מנת לגדול, האם יש הסבר לאיך 3 שנים לאחר מכן, הגעתי למשקל של 92-93 ק"ג, מבלי לעלות באחוזי שומן?
אם יש, אשמח לשמוע אותו (כי האמת נמאס לי לאכול טונה וחזה הודו...ואני לא ציני, זה באמת נהיה משעמם).

לא מזמן ובזכות אחיך גילינו שאתה לוי...
עכשיו אנחנו יודעים שאתה עירקי...

תודה לחברים על המידע החשוב ששיתפתם,
חומר למחשבה....
מאידך- לצערי או לשמחתי אני פטליסט...
יש כל כך הרבה הסתברויות לסרטן...
עופות וירקות רוויי כימיכלים מסרטנים, אוויר מזוהם בערים, וכו' וכו'....

שנהיה בריאים ושמחים...

אגב, צחוק הוא נוגדן מצוין לסרטן,
אז תמשיכו לעשות כאן שמח ולהנות

אני עושה כאן שמח , נהנה וצוחק ללא הרף , והסרטנים לא עוזבים אותי !!! 

אתה בטוח שזה נוגדן טוב רפול....? 

הכוונה היא שהחלבון הזה שבו מצוי הסידן בעצם חומצי מידי עבור הדם שלנו... יש הסבר יותר מפורט של אחד המשתתפים בדיון

עוד מחקר סיני אמריקאי
http://www.heartcenter.co.il/siteArticle.asp?aid=453&cid=68

שלא נדע מטומעה

עברתי, רציתי לקרוא - עד שהגעתי לשורה האחרונה בריפרוף:

"המאמר מובא כאן באדיבות אתר האינטרנט: "אנונימוס - עמותה לזכויות בעלי-חיים"."

בדיוק כמו שלא אסתמך על מאמרים שמובאים ע"י יצרני ומשווקי המזון (בשר, חלב וכו'), לא יכול להסתמך על מאמרים שמגיעים מהקיצוניות השנייה.

זה בערך מקביל לאדם חולה שמגיע לרופאים מיקצועיים שונים. הקרדיולוג ימצא לו בעיה בלב, האימונולוג ימצא לו מחלת חיסון עצמי, הניורולוג כבר ימצא את הסרטן במוח. בסוף האדם היה בסה"כ עם שפעת...שכל רופא משפחה היה מאבחן בקלות כי הוא לא היה מחפש בתחום ספציפי לו.

קודם כל, אם אתה מרפרף אל תגיב על זה.
  

תגיד, מה הקשר לזה שהמאמר מובא באדיבות אתר אינטרנט לזה שהמחקר:
הוא שיתוף פעולה בין אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת אוקספורד והמרכז הלאומי הסיני לרפואה מונעת. את כוח העבודה העצום למחקר סיפקו בעיקר הסינים, ואת המימון סיפקו המוסדות הלאומיים לבריאות בארצות- הברית (NIH), המכון האמריקאי לחקר הסרטן מוושינגטון והקרן האימפריאלית לחקר הסרטן באנגליה.
הספר: הרבה מעבר לסין
מחקר סין הוא ניסיון להציל חיי אדם – על ידי מעבר לתזונה צמחית. הספר, מאת ט'' קולין קמפבל, בשיתוף עם בנו, תומס, ראה אור בינואר  2005. שמו של הספר מטעה-  אף על פי שמחקר שהתבצע בסין תופס בו מקום בולט, זהו בעיקרו ספר על תזונה ובריאות במערב, ובמיוחד בארצות-הברית.  מחקר סין מסכם מאות רבות של מחקרים תזונתיים ורפואיים מרחבי העולם, בניסיון לצייר תמונה עדכנית של מצב המחקר לשנת 2004 בכל הנוגע לקשר שבין מזון, מחלות ובריאות. מחקר סין הוא יצירה של אדם בעל רוחב יריעה חריג, מתוך עמדה בכירה בממסד המדעי ובשלב בקריירה שבו אינו צריך לחשוש לכבודו ולעתידו. קמפבל הוא איש הממסד, המסתמך על מקורות ממסדיים בלבד, אך מתוך נקודת מבט חריגה עבור איש הממסד: הוא מצדד במניעת מחלות מתמשכת – מבלי ליפול שבי בקסמן של טכנולוגיות ריפוי נקודתיות; הוא מחפש הבנה כוללת של הקשר שבין אורח-חייהם של בני-אדם לבין מצבם הבריאותי, במקום להסתגר בנושאי התמחות ספציפיים;  והוא מעז לצאת בגלוי נגד מוסדות בריאות ומדע בכירים. ולמרות הנושא הרציני באופיו והחומר הקשה מבחינה טכנית, קמפבל ובנו מצליחים להגיש את מחקר סין בסגנון קולח ומרתק, ובנוסח מובן במידה יוצאת מן הכלל.

מהו " מחקר סין ?"
מחקר סין (The China Study) הוא סקר התזונה המקיף ביותר שנעשה אי פעם באוכלוסייה אנושית, בראשות ט'' קולין קמפבל. מדובר בתיעוד הרגלי התזונה, מאפיינים שונים של אורח-חיים, תחלואה ותמותה בקרב 6,500 אנשים ב-65 מחוזות כפריים או כפריים למחצה בסין. הנבדקים השיבו לשאלונים, עברו בדיקות דם ושתן, תפריטם נבדק במשך שלושה ימים ומזונם עבר ניתוח מעבדה. בשיטה זו נמצאו למעלה מ- 8,000 התאמות סטטיסטיות משמעותיות בין משתנים של סגנון חיים, תזונה ומחלות. הסקר החל ב-1983 ותוצאותיו פורסמו ב-1990. קיימים גם סקרי המשך.

הסמכות
ט'' קולין קמפבל, פרופסור אמריטוס לביוכימיה תזונתית באוניברסיטת קורנל, הוא אחת הדמויות הסמכותיות בתחום מחקר התזונה בארצות הברית ושותף בחיבורם של למעלה מ-350 מאמרים מדעיים. "מחקר סין" הוא אחד מעשרות פרויקטים, שניהל במימון המוסדות האמריקאיים המכובדים ביותר. "מחקר סין" הוא שיתוף פעולה בין אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת אוקספורד והמרכז הלאומי הסיני לרפואה מונעת. את כוח העבודה העצום למחקר סיפקו בעיקר הסינים, ואת המימון סיפקו המוסדות הלאומיים לבריאות בארצות- הברית (NIH), המכון האמריקאי לחקר הסרטן מוושינגטון והקרן האימפריאלית לחקר הסרטן באנגליה.

  

קודם כל, למען הסר ספק - קראתי כל מילה ומילה  


הקשר הוא פשוט, אתר שמטרתו הפסקת צריכת מזון מהחי (והרבה מעבר לכך, ולא במובן הרע) - כמובן שיתמוך בפירסום מאמרים שיחזקו את האג'נדה שלו.

אין לי שמץ של ספק שחצי מהמוצרים שמומלצים לנו ע"י גופים ממשלתים, מומלצים עקב הרבה (ואני מתכוון ה-ר-ב-ה) כסף שרץ מאחורי הקלעים, בינהם גם החלב. הבעיה כאמור מתחילה, כשאנחנו בתור ה"צרכן" של המידע הזה, כבר לא יודע למי להאמין, כי אין לנו מושג איזה גוף עומד מאחורי מה.

הכתבות והמאמרים האלה עשו גם לי רע, ובהתחלה אפילו חשש ל"מה לעזאזל הכנסתי לגוף שלי כל השנים האלה?".
בסופו של יום, בעולם כמו שלנו - אחד הדברים הכי גרועים שאני יכול לעשות לגוף שלי (מלבד להיכנס לכור אטומי), הוא פשוט לנשום - עשן סיגריות מכל עבר, מפעלים מזהמים בכל פינה. בנוסף לכך מי שתיה שגם הטוהר שלהם מוטל בספק גדול, קרינה מכל מקום אפשרי (רשתות אלחוטיות, מיקרוגלים, פלאפונים והרשימה עוד ארוכה) ועוד 1001 דברים שלא טובים ולא בריאים לי ולכל אחד אחר.
אני לא אומר שאפשר "לזרוק" עקב כך, ומשתדל באופן אישי לשמור על קו בריאותי כלשהו (לא מעשן, בקושי שותה, משתדל להימנע מפלאפון וגם אם כן אז משתדל להשתמש בדיבורית, שומר על כושר וכו'), ולדעתי כל אחד צריך לעשות זאת. ביום שימצאו דרך להפוך את הסויה ליותר טעימה, אעבור אליה בכיף   (טופו אני לא חושב שיצליחו לשפר אף פעם.... ).

נקודה למחשבה

למרות כל הכתוב למעלה תוחלת החיים של האדם המערבי עלתה וממשיכה לעלות