פורומים
| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 14/7/2016 | דרום רחב: פלמחים - אשקלון | מים מלוחים | גלי | מעל 50 מטר | דיג מסירה- ג'יגינג |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| גיג בינוני - | לוקוס - דאור (דקר הסלעים) | 7+ | ||
הדו"ח:
חברים יקרים ..
הדוח הקודם שלי עסק בתפיסה ושחרור, לאחר קריאה של התגובות ומספר מקרים שקראו למכרים החלטתי להקדיש דוח שלם לנושא השחרור.
ו2 היציאות האחרונות היו על מנת להשיג חומר מצולם לסרטון שבוא יהיה ברור אך לעשות את זה נכון .
אזהרה חשובה זה ארוך כי השתדלתי לענות על כל שאלה אפשרית .
סוגיית השחרורים היא נושא קצת עדין שמעורר לא מעט מחלוקת, מה, למה, אך ואיזה גודל כן ואיזה גודל לא.
אני ינסה לתת מענה למי שכן חיפש לדעת אך ולא מצא, או מי שרצה לשחרר ולא ידע אך .
לפעמים אני רואה מצבים במבט לאחור ואך לפעמים רגע קטן של שטות, יכול להוליד רעיון נחמד ...
תרשו לי רגע לסטות מהנושא, על מנת לתת דוגמה לעניין .
ההיסטוריה של הסרטונים שלי, היא למעשה התחילה כסוג של בדיחה (מתנצל מראש אין פה כוונה גזענית מקווה שאצליח להעביר את זה בצורה נעימה לכל קורא)
הסירה הראשונה שאירחה אותי הייתה של "הצוות התימני" אני לא ישכח שחזרנו אחרי יום שמוגדר כקרחנה עם מספר נעילות לכל דייג ..חבר שאל אותי מה עשינו עם הדגים, אז אמרתי לו שיחררו ...
התגובה שלו הייתה הלם טוטלי... אתה בטוח שהם צוות תימני
אני עונה לו כן!!!הם שיחררו
? אני עונה לו כן!!!! פעם שניה .ואז הוא אמר "וואלה אחי.... אם אני רואה את זה בעיניים אני לא מאמין ...." תוך כדי צחוק.
ומשם נולד סרטון השחרור הראשון שלי...
אבל מצד שני גם רגע קטן יכול להכריע גורל של משהו גודל .... ופה נחזור לעניין השחרורים .
ישראל היא מדינה דמוקרטית וכל אדם עושה כאהבת נפשו עם התפיסות שלו ..
תמיד טענתי כי הפריבילגיה שלנו כדייגים ספורטיביים, היא להביא דג טרי הביתה, מהים לצלחת .
והשאלה הנשאלת זה למה אנחנו הולכים בעצם לדוג?
הרי עם עלות הציוד ומצב הים הגרוע, עדיף להשקיע בדגים ולא ציוד, עלות דמויי יפני היא כמו 3-4 קילו דניסים .
התשובה היא.. כי אנחנו מכורים.....
מכורים לעצירה, לבזזז ולרגע הזה שבוא המקל פוגש את המים וכמה שתחזיק חזק יש למטה משהו חזק שנלחם על חייו הוא חכם שהוא גדול והוא חושב אך להתקיל אותך ולנצח את הפייט .
אני מגדיר את עצמי, כדייג ספורטיבי והדג הוא יריב, אני יוצא בבוקר לדייג על מנת לפגוש יריב ראוי וכולנו זוכרים את הדג ההוא... הענק שנתן ריצה ופיצץ . כן כן אותו אחד שחולמים עליו בלילות .
בסיום הפייט החזרה של דג גדול למים מקבלת עוצמה ואדרנלין אחר שממכר לא פחות. התחושה של להיות חזק אבל עם זאת לדעת להעניק רחמים, לתת לדג גדול חנינה מקבל משמעות ענקית .
למעשה זה סוג של כבוד ללוחם שמולי ותקווה שהוא ימשיך לייצר דורות של לוחמים ואולי יום אחד ניפגש והוא יהיה חזק יותר .
הקשר עין עם הדג והעובדה שהצלת כרגע חיים, שבקלות אתה יכול לקחת ..ממלאים אותך באדרנלין לא פחות חזק מרגע הנעילה .
אתה בטוח שהחזרת לים יצרן. ואתה יודע שהאינסטינקט ההישרדות שלו, גורם לו לייצר ואם אנחנו בני האדם לא יפגע בו כלום לא יפגע בו הוא המלך של הריף שלו .
אני לא חושב שקיים פה דייג אחד שימשיך ללכת לים לדוג בידיעה שאין בו דגים. היום הזה לא רחוק חברים .
אנחנו מכורים לפייטים אבל מה נעשה ביום שלא יישאר לנו עם מה להילחם???
ופה בנקודת הזמן הזאת אני מאוד מאוד מקווה שהדוח הזה יעניק למי שקורא אותו כלים להחליט נכון יותר .
הגודל כן קובע אצל דגים וכמות הביצים שכל דג מייצר היא יחס ישיר למשקל/גודל
דג גדול יצרן יעיל יותר של ביצים והוא יצרן קבוע .
דגים גדולים מופיעים במערכות אקולוגיות בריאות. נוכחות של דג גדול היא עדות לכך שיש לו בסיס קיום כלומר מזון בשפע.
בבחינה של סיכויי הישרדות, ללא מעורבות האדם לוקוס של 7 יגיע ל ,10 לוקוס של קילו סביר להניח ש 50% לא יזכו להגיע ל2 קילו .
תבינו לוקוס גדול הוא גלדיאטור!!!! ותחשבו מה הוא עבר כנגד האדם והטבע על מנת להגיע למשקל שלו .
התרומה שלו להתרבות היא מידית. כבר בעונת הרבייה הבאה ואין צורך להמתין שיגיע לגיל רבייה למעשה דג כזה במשקל כזה מייצר יותר מ3 דגים של 3.5 ביחד .
שאל אותי פעם בחור אם תקטן אתה משחרר ואת הגדול גם אז מה למעשה אתה לוקח?
התשובה שלי פה מגיעה ממקום של שמירה על בריאות המשפחה שלי , אני לוקח דג בגודל סביר שנכנס במלואו לצידנית ולא מפריע לסגירה ומרגע התפיסה עובר ניקוז דם ונכנס לקרח ממנו הוא לא יצא עד לבית. במיוחד בקיץ השמש לוהטת ודג בלי קרח או קירור ראוי זה מתכון לא טוב והתוצאה עשויה להיות לא נעימה בכלל .
דבר נוסף דגים גדולים הם כמונו עם הזמן והגיל אנחנו אוספים חומרים רעילים אצל דגים זה כספית וטפילים זה לא פוגע בדג אבל זה לא בריא למי שאוכל אותו.
באופן כללי ,אני לוקח לפי צריכה ביתית ולא מעבר לה ולפי מה אני צריך, אני מטרגט.
דגים נודדים אין להם תרומה למערכת האקולוגית הם תייר חולף שם אין שום תרומה בשחרור .
השחרור הוא לדגים בסכנת הכחדה ולזנים מקומיים, אני מעוניין לשמר את האוכלוסייה המקומית.
וחלק מהלוקוסים נעלמים ונתפסים פחות ופחות .
הגעתם לים ויש מספר תפיסות והתקבלה ההחלטה לשחרר עכשיו מה
אז דבר ראשון דגים מהירים חוזרים למים ללא כל צורך בניקוז אויר, רצוי להניח את הדג להתאוששות במים, הדג תשוש מהמלחמה וצריך לתת לו רגע לחזור לעצמו, תוך כדי תנועה על מנת להזרים לו חמצן לזימים .
הזימים הם הריאות של הדג בשום פנים ואופן אסור לנגוע בהם, דג שנפצע ומדמם מהזימים, אין טעם לשחרר הוא לא ישרוד !!!
הבעיה העיקרית היא עם דגי קרקעית והבעיה מתחילה להיות חמורה שהדג נתפס בעומק .
לדגי קרקעית יש שלפוחית ציפה שלמעשה מאזנת אותם סוג של מנגנון פנימי שנותן לדג אפשרות לצלול לעלות ולעמוד במקום בעומק מסוים.
כאשר מעלים דג מעומק הים במהירות וללא עצירות, השלפוחית מתנפחת מהפרשי הלחצים .
הלחץ הפנימי גורם לקיבה לצאת דרך הפה ולפעמים למעיין לצאת דרך פי הטבעת, חשוב להימנע ממגע באברים עדינים אלה .
ניקוב הדג בצורה נכונה ועם מחט עבה נכונה יחזירו את האברים האלה למקום ללא סיוע.
במקרה של מחט עם קוטר פחות מ 16g, יתכן ויהיה מצב בוא ספיקת האוויר שיוצא לא יוצרת מספיק ווקום פנימי על מנת להחזיר את הקיבה למקומה, במקרה הזה מוט מעוגל רך ולא חד לדחוף בעדינות ללא פציעה את הקיבה פנימה, ללא חזרה של הקיבה למקום לא יצליח השחרור, והדג לא ישרוד .
חשוב לזכור, במים ממשקל מקבל יחס אחר ואבריו הפנימיים של הדג לא מהווים במים מגבלה, מחוץ למים הם כן.
דגים גדולים פגיעים מחוץ למים, יותר מקטנים בגלל משקל הפנימי של הקיבה והכבד ומה שמחזיק אותם הוא קרום של שלפוחית הציפה .
להימנע מהרמה של הדג עם הראש למטה וכמה שיותר להתנהל ולטפל בו במצב שכיבה .
על מנת למנוע פגיעה פנימית או קרע .
הרמת הדג עם רשת כמובן .....
שהדג יוצא מנופח ,אין לו יכולת פיזית לזוז, האינדיקציה לכך שהוא חוזר לעצמו היא עם התחלת התזוזה שלו, לפעמים הדג יכול לתת קפיצה פתאומית, מה שיכול לפגוע בו ובכם, חשוב מאוד לפנות קרסים גיגים ולעבוד על משטח ללא אבזרים שיגרמו לנזק או הסתבכות מיותרת .
להחזיק את ראש הדג עם כפפה או מגבת על מנת לקבל אחיזה ולמנוע מהדג לקפוץ או להתפרפר עם מחט בגוף.
כיסויי ראש( עיניים) הדג במגבת רטובה עוזר להרגיע את הדג אבל הוא לא מגיע כתחליף להחזקה ועיגון הדג עם היד.
מיקום השלפוחית הוא בין העמוד שדרה לבין הקיבה והכבד חשוב לדייק ולא לדקור נמוך מדיי, על מנת לא לפגוע באברים פנימיים חשובים .
בוחרים את האזור מורידים קשקש אחד על מנת לאפשר חדירה, מחדירים ומקרבים את האוזן על מנת לשמוע את האוויר יוצא .
מרקם הבשר של הדג שונה מהמרקם בשר שאליו יעודה המחט ולעתים המחט נסתמת חשוב מאוד להעביר שוק לידר, כחותר בגמר שימוש, על מנת שבפעם הבאה תהיה מחט זמינה ומוכנה והדקירה תהיה אחת ויחידה.
אין צורך להילחץ דקה או שתיים לא יהרגו את הדג גם אחרי 20 דקות הוא יחזור לעצמו כמו גדול .
אבל ככל שזמן העיקוב ארוך יותר תנו לדג זמן התאוששות גדול יותר ורק שהוא מראה סימני רצון לשחות משחררים .
קרה לי מצב ויש אחד כזה בסרט, שהדג כאילו נרדם.... "הנדנד" עשה לו טוב וכאילו הייתי צריך לתת לו תזכורת שאין את כל היום בשבילו .
חברים יקרים אני גאה לשתף פה סרטון של 4 דגים שונים שחוזרים לכחול הגדול על מנת להמשיך ולייצר לנו דורות חדשים של לוחמים .
צאו לים תתפסו תהנו אל תהיו גרידים תחשבו על הדור הבא ואיזה ים אנחנו רוצים להשאיר לילדים שלנו ..
מה נשאר זה להגביר וליהנות ...
וקצת תמונות מתוך הסרטון (תוספת שלי, רפי)..
. פשוט סירטון מעלףףףף!!!!
או שקיבל מכה בראש או קיבל טלפון מאריאלה 
אין ספק שעשית פה משהו מיוחד מאד - מקווה שהים יחזיר לך בתנאים טובים - זכרונות יפים ועוד הרבה דגים גדולים לשחרר ולאכול! אחלה שבת ושוב תודה על השיתוף 
