קמיל היקר

אתה לא מבין איך שמחתי לקרוא את ההודעה המפרגנת ואת האמפתיה שלך כלפי
הדייגים המסחריים,מדי פעם אני מנסה להגיב פה בפורום לגבי נושאים שונים ומשונים
שאחד מהם,ואולי הנפיץ והרגיש שביניהם הוא היחסים שבין הדייגים הספורטיביים,והדייגים המסחריים
ההבנה שלך להבדל המהותי שבין דייג כמקור פרנסה לבין דייג כתחביב,אומרת הכל !
אני חשבתי פעם,והיום יותר מתמיד,שיש זכות לכולנו להינות מהמתנה הזו שנקראת ים
בין אם זה דייג להנאה,ובין אם זה דייג כאמצעי פרנסה
אלא מה,כל צד צריך להתחשב בשני ולכבד את זכותו של האחר
אין ספק שאנחנו יכולים ללמוד ממדינות אחרות שהפעילו חוקים ותקנות למען המשך דייג בר קיימא
ולשלב בתבונה את כל המשתמשים במשאב הזה
יותר מכך,אני חבר בעמותת דייגי ישראל המסחריים ומשמש כמזכיר העמותה
והרבה פעמים,אני וחברים טובים אחרים בעמותה משמשים כשגרירים של הדייגים הספורטיביים
וטוענים שלמרות ניגוד האינטרסים אמיתי,ועקב הצהרות אלו או אחרות בעבר,עדיין חייבים למצוא את
הדרך להידבר ולהגיע להבנות,כי אין לנו ברירה,אנו חולקים את אותה מדינה קטנה,הן ביבשה והן בים .
לדוגמא : מה הסיבה שהפסקת הדייג בחודשים אפריל מאי,תחול על חלק מהדייגים
אם ניתנה רשות לדוג מעל מים של 40 מטר עומק,למה למסחריים ולספורטיביים אסור לדוג שם ,בבולוס,גיג,טרולינג,שארק וכ״ו ?
אם האיסור נועד להגן בתקופת הרבייה על רביית הדקריים בעיקר,מה הבעיה לבצע טרולינג במים עליונים מתחת ל-40 מטר
לדגים פלגים,שהיום בחופינו,ומחר בלבנון ?
ועוד כהנה וכהנה סוגיות,שככל שחושבים על זה יש בינינו יותר מהמשותף מאשר שונה .
בסופו של דבר למרות ההבדלים בין המסחריים לספורטיביים,אם כל אחד יקבל על עצמו את האחריות האישית לקחת כספורטיבי כמות לצריכה אישית,שבכל העולם ועכשיו אצלנו נחשבת לכמות של עד 5 קילו  ולשחרר את השאר  C&R
ואילו המסחריים ישכילו לכבד את הים ולשחרר דגים בגודל מסוים,
ושנינו ביחד נפסיק לדוג בתקופות ובשיטות אשר יוכחו מחקרית כמזיקים לרביית הדגים
ואגף הדייג יפסיק לראות בנו הספורטיביים והמסחריים אויבים,אלא שגרירים של רצון טוב לשמור על הים ולהגן עליו
אבל בצורת רגולציה אמיתית ומבוססת מדעית
רק אז נזכה לראות בהתאוששות הים,ונוכל להינות ולהתפרנס ממנו עוד שנים רבות
אנחנו בדרך הנכונה ,גם אצלנו המסחריים וגם  אצלכם יש אנשים שחושבים
איך לומר,על ״עצמם״,אבל הבשורה הטובה שזה שוליים,והגרעין האמיתי אצלנו,וכמו שאני רואה גם אצלכם
חושב ויודע שחייבים לצעוד בכיוון הכבוד ההדדי,ולשתף פעולה לטובת עתיד טוב יותר  

חוטים מתוחים אנשים יקרים

רפי ידידי, ראשית מזל טוב ליום ההולדת. אין פתק חזרה למתנה  

תודה רבה לכל החברים, מעריך מאוד את הפרגון .

מכל התגובות תרשו לי להתייחס ל2 נושאים עיקריים חשובים, שעלו כן בשורות ולמחנה משותף אחד לכל אנחנו, תרבות הדייג שלנו .
האמת הרגשתי שחפרתי את דודה שלכם ובסוגיה למה לשחרר קיים נושא נוסף ותגובה אחת כאן גרמה לי להבין שזה היה טעות להשמיט אותו, כי חשבתי שהוא לא רלוונטי.

רפי ידידי, ראשית מזל טוב ליום ההולדת. אין פתק חזרה למתנה  
הלוקוס הלבן היה תפיסה שלי, הועלה הדוח ובקריאת התגובות הבנתי כי קיים פער ענק, בידע שיש לנו הדייגים בארץ אנחנו יודעים הכל על אך לתפוס, אבל לא יודעים הרבה על אך לשחרר .
ביומן הדוחות יש  3588 דוחות דייג עד לרגע זה, אני בטוח שב90% מהם הכותב פירט טוב מאוד על התפיסה והחוויה שמעבר לה, הדגשתי בתחילת דברי כי הדוח הזה יעסוק רק בשחרור .
אבל מאחר ואני מכיר אותך טוב, אתה הרי לא תוותר, אז תרשה לי לבחור ולספר את מאחורי הקלעים של הדוח .

מרגע שהבנתי כי קיים וקום בנושא השחרור, שיתפתי את ה-פרטנר שלי לדייג ארז, שמיד נרתם למשימה.
וקבענו לצאת 2 יציאות שקיעה  "ללא קרח". כלומר לא לוקחים קרח לדגים הכל ולא חשוב מה חוזר לים.
נוהל כזה שיש לנו ליציאות אמצע שבוע ..
לוקחים את צידנית הפינוקים והולכים לעשות נטו פאן.
 
למעשה ארז הוא הדייג סירה היחיד בארץ שאני אישית מכיר שזרק אנטיאסים בהמות למים כבר ב2008 ותאמינו לי אז בפורמים הוא לא זכה לפרגון שאני זוכה לו היום, להפך חשבו שמשהו אצלו לא תקין .... והתגובות היו רעות.
וגם אני קיבלתי תגובות לא הכי מלבבות אז...... ההבדל הוא בסוג הפילטר שיש לאכל אדם.
לא סתם השיר הזה נבחר להעביר את המסר .

למרות התגובות ארז המשיך בדרכו ובהרגלו להחזיר לים, אבל בחר פשוט מאוד לא לפרסם יותר וזאת טעות לדעתי, אבל לכל אדם יש את הדרך שטובה לו.

התפיסות הם שלו, על כן לי אין מה לספר, רק להודות לו על שהוא הפרטנר האולטימטיבי, שזורם בכל השיגעונות שלי.
ונתן את העזרה להצלחת הסרטון .
מטרת היציאות נטו להכין סרטון, שיעביר את האינפורמציה בצורה קלילה ונעימה .
וגם אם עניין השחרור לא מדבר לצופה, הוא עדיין נהנה מסרטון דייג של 2 דפוקים שזורקים דג למים.

ארץ ישראל מונה בערך 8 מליון איש, שזה בערך מספר בדייגים באנגליה , אנחנו טיפה בים אבל אנחנו חושבים שאנחנו המצאנו את הגלגל.
בעולם הדייג הספורטיבי הגדול, תמונות של אנטיאסים זרוקים על רציף בערמה עם 4 דייגים מצולמים בסוג של גאווה נחשבות לבושה.
אני דייג ספורטיבי וקצת קשה לי להצטלם עם מספר דגים כי אני לא יכול להחזיק את הדג חי..... עד הדג הבא ...
למעשה זה בושה להצטלם  עם דג שלא אתה תפסת וגם תמונה עם ריבויי דגים.

דייג ספורטיבי הוא תפוס ושחרר .


דייג מסחרי הוא תפוס ומכור .

פליפר יקירי נושא אחד הורדתי בעריכת הדוח לפני העלאה והוא קשור אליכם הדייגים המסחריים.

אני אתן לך עוד נקודה ותבין אך התרבות שלנו מעוורת אותנו ולא נותנת לנו לראות אך הדברים צרכים להראות באמת.
אתה דייג מסחרי שמפרנס משפחה מהים, שאתה חוזר ריק בניגוד אליי זה משפיע לך על החשבון בנק .
ומה הכוונה בניגוד אליי ?
אני מתפרנס מהמקצוע שלי כל השבוע, אני מגיע לים נגדיר את זה שבע....
יום שישי מבחינתי, הוא יציאה לים לקבל טעינה לשרידה וניקויי רעלים של כל השבוע שהיה, ככה זה שאתה עובד עם לקוחות אתה נטען לפעמים באנרגיות לא טובות .
השישי ים נותן לי להגיע לסופ"ש רגוע עם המשפחה שלי ואני משאיר את כל הלחצים, כעסים ועצבים ביום שישי בבוקר במזח ובד'כ שחוזר בצהריים מהעייפות.... שוכח לקחת אותם איתי הביתה ....
זה סוג של טיפול פסיכולוגי, רק שעד היום לא פגשתי אף מטופל שכל טיפול יוצא מהחדר ולוקח פריט מהחדר למכירה על מנת להחזיר לעצמו חלק מעלות הטיפול .

אבל התרבות דייג שלנו, מנעה ממך לראות את האינטרס שלך בעניין ולמה, כי הורגלנו לקחת הכל ומהר לפני האחר .....
ורעב לעולם לא יבין שבע והפוך (מטפורה כמובן).
וזה לדעתי המגבלה הכי גדולה בנושא של שינויי התרבות שלנו כנגד אוזלת היד שבאכיפה .

עוד נקודה, שבה אני הדפוק שקיבל מכה בראש חושב עליך ועל החברים שלך, שמתפרנסים מאותו ענף קשה .
כיום ביציאה רגילה,  יש לנו מעבר ל3 תפיסות ביום, תוך כדי סטלבט פינוקים ו א.בוקר ...
נניח שאני לא אשחרר, אני יהיה גרידי ואקח איתי את 2 השותפים ונלך למסע איסוף, נטו נעילות, נטו דיגים .
ברור לך אך היום הזה יגמר נכון...  שאני מגיע לדגים על הראש וזה לא רק ציוד אלקטרוני, זה לדעת איפה, מתי ואך הדג אוכל ואיפה לא...ולפעמים שיש לך מספר נקודות חמות זה עושה עבודה נכון, במיוחד בחודשים הקרובים.

נגמר היום ואני הולך לחנות ומוכר לו את הדגים מקבל מחיר X.
אתה מגיע אחריי... אחרי שבוע לא להיט, יש תקופות כאלה אתה יודע, כל השבוע לא פתח את הפה ויום שישי קרחנה תפסת 20 אנטיאסים 12 קג כל אחד. אבל אני הגעתי לפניך לחנות.....   מה זה עושה למחיר הדג שלך
למעשה אני השבע שהתפרנס כל השבוע, לוקח לך את הפרנסה, על מנת שלי יהיה יותר ממה שאני צריך ולך פחות פחות ממה שאתה חייב  ...

ותאמין לי יש סירות "ספוטיביות" שמאובזרות ומוציאות שלל שכל אחד מהחברים שלך היה מסתכל לשמים ואומר תודה .
אתה יודע אבל מה עצוב לדעת אך הדג מתוחזק בסירה ללא קרח .... איפה הוא נזרק עד ששוטפים את הסירה.....
נחש .....מזח לוהט .
הדג "הפצצה" הזאת מגיע לחנות ונמכר לאימא שרוצה להכין דג לשבת למשפחה שלה .
המזל שהחברה האלה נספרים על יד אחת, בכל מרינה והם לא חלק מייצג .
אבל הם קיימים ועושים נזק לא קטן לים, לנו תדמיתית ולכם כלכלית .

דייג ספורטיבי הוא אורח בים, הוא צריך לדעת להגיע ליהנות ולהשאיר אזור נקי למי שיגיע אחריו, שיהיה מקום נקי.
גם כך גם מקובל בעולם הספורטיבי הגדול. תופסים נהנים תמונות......      ומחזירים למים, על מנת לאפשר פייט לדייג אחר !!!!!
הפריבילגיה שלנו כדייגים ספורטיביים, היא לקחת הביתה דג טרי לצריכה ביתית וכל אחד לפי הצריכה הביתית שלו, יש אדם עם 8 ילדים  או רווקה זה לא משנה זה צריכה ביתית שלו כל כמות עדיין לא משנה .
לא רואה דייג שצריך לקנות דגים בחנות כל עוד הוא יכול לתפוס לבית שלו.

דייג ספורטיבי לא מוכר דגים מי שרוצה למכור שילך יפתח עוסק מורשה..

יש לי רק תקווה אחת, שהעם היושב בציון יפתח את העיניים, שאנשים יראו את המציאות לפי ההיגיון האישי שלהם ולא ילכו כעדר.
הליכה כעדר מצחיקה אותי ולמה ?
אתם יודעים כבשים כולם הולכים אחרי איזה כיבשה זקנה  עדר שלם הולך אחרי כבשה אם תבדקו טוב לכיבשה הראשונה אין מושג לאן היא הולכת.... ובגלל הגיל כנראה שגם אין לה מושג שכל העדר הולך אחריה ..

חוטים מתוחים ובחייאת לפני הכל דרך ארץ.
 

דוח מדהים עם ידע עצום ושיעור חשוב בשחרור דגים
גם בעיני הגדולים ראויים לחנינה,והקטנים והפחות
״מתכתיים״ ראויים להילקח אם יש צורך.
כמו אייל לדעתי דייג חופי שונה בתכלית מדייג בסירה עם
כל פלאי הטכנולוגיה ,וההגבלות עליו אמורות להיות שונות
בתכלית .
בכל אופן שאפו על השיחרור  

רפי, רק בשביל שתרד מקמיל.
8 שנים לא תפסתי אדום כזה גדול.
ידעתי בלבי כשהוא יבוא אני אחזיר אותו חזרה לשמור לנו על הריף.
מבחניתי שחרור קליל למרות שזה אולי ישמע מצחיק אבל לעולם לא יצא לי לאכול אדום.
ואני אוכל דגים.
בקיצור יצאנו שקיעה אני וקמיל.
הגענו לנקודת דייג ואני בחיי הלכתי ובחרתי את הגיג שאני הכי לא משתמש בו ובחיים לא תפסתי איתו דג.
הורדה ראשונה כמה גלגולים עצירה ומשהו שואב לי את הגיג.
לקח חזק למטה, הצלחתי לעצור אותו
היה קטע שהדג נעמד מולי ראש אבל קצת לחץ והוא עלה בלי פייט.
תמונות ושחרור מקצועי של קמיל.
לא יודע איפה עשיתי טוב בשביל לזכות בפרטנר כמוך.
נ.ב רפי אם לא הבנת הכל מזל, להיות במקום הנכון בזמן הנכון

רפי בשבילי זה מאוד פשוט
אני אוהב לקנות יקר
וזה לא אומר שהגיגים הסינים לא עובדים.
לגבי החוט הבחירה היתה חוט יקר  
Shimano Ocea PE2
למה? ככה בא לי, אין סיבה מיוחדת.
אני משתמש בשוק לידר של פישרמן 40lb, למה? כי ככה בא לי
לא מסתדר לי לעבוד עם לשוק לידרים במשקלים יותר נמוכים, בעיה בראש.