שרגא היקר ....
אכן קיבלת אחלה מתנה ליום ההולדת, אבל יש כאן מעבר .
בחודש האחרון נפגשנו במרינה, אבל אני עזבתי את המזח, בזמן שאתה נשארת לעבוד בשמש ובחום בשיפוץ הריצפה הרבה אנרגיה הושקעה שם ועל כך שפו ענק, אני יודע להעריך אדם עם ידיים טובות, שלא מפחד לעשות לבד .
אני לא חושב שהיה דג ראויי יותר "להנחית" כדג ראשון, על הרצפה הזאת ואין כמו תוצאה אחרי 3 חודשי עבודה והשקעה ואז זה מגיע הפיצויי הגדול .
שהעברתי לך את "ברכה " אמרתי לך היא הורגלה לסטנדרטים גבוהים
.
לגבי המקל זה אכן מקל חביב מאוד שנותן תמורה מעולה בעלות מול תועלת .
אני רוצה רגע להתיחס ל2 נקודות עם הדג.
דגים גדולים הם כמונו, חיים אוכלים ובמרוץ השנים סופגים רעלים ואכן גם מהווים אכסניה לטפילים, במיוחד דגי קרקעית.
למעשה הבעיה איתם זה לא עם מה שנראה לעין, אלה עם מה שלא, כמו אחוז כספית מאוד גבוה .
ככל שהדג נמצא בראש שרשרת המזון, הגוף שלו סופג גם את הכספית של הטרף שלו.
וזה אחד השיקולים למה אני מעדיף לא לקחת דג כזה הביתה.
עניין השחרור ... הדג הזה הורם מעומק 100 מטר עומק כפול מהעומק בו תפסתי את הלבן .
הרמה מעומק כזה בעייתית מאוד ודגי ריף וקרקעית דורשים תחנות עצירה, על מנת לא להגיע למצב ניפוח כזה .
ברגע שהגעת למצב בו העינים יוצאות החוצה, סבירות גבוה כי הנזק לדג הוא גם מוחי .
מצטער להגיד לך, אבל הנסיון לשחרר היה אבוד מראש .
על מנת לא להגיע למצב כזה...
הרי אנחנו לרוב יודעים מה יש למטה ואחרי 30 שניות פייט יודעים עם מה מתמודדים בדר"כ .
הרמה מהירה של הדג תנפח אותו ועצירות לא באות בחשבון,עצירה תייצר לך רפיון וסבירות לאיבוד דג .
לאחר שאתה מגיע לטווח בטוח מהקרקעית והדג כבר מראה סימני כניעה , פשוט להרים את הדג בקצב איטי .
מתח קבוע וקצה איטי.
אחלה דוח ידידי והמון המון מזל טוב
פורומים
צוות המורים!
וסיפתח יפה למקל 
חיפשנו אותם ברדוד ולא היו עדיין אז עלינו לעומק 
