פורומים
| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 27/6/2016 | דרום רחב: פלמחים - אשקלון | מים מלוחים | גלי | מעל 50 מטר | דיג מסירה- ג'יגינג |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| אחר - | לוקוס לבן (דקר המכמורת) | 1 | 7-8 קג | |
הדו"ח:
היי חברים !
שנים שלא כתבתי דוח ....
המון שנים, אבל מעשה בשנים האלה רק העשרתי את עצמי בידע על זנים והתנהגות טורפים.
למעשה זה התחיל במקום אחד הרחק מכן בטיול דייג שזכיתי לדוג שבוע עם סקיפר שהוא זיאולוג ימי .
מקום שאתה נאלץ לחשוב לפני כל זריקה אם יש בך עוד כוח לעוד פייט או,לנוח קצת.
מקום שאם דג אחד פיספס, תמשיך אל תעצור יגיע אחר.....
השבוע הזה לא נגמר שם ושחזרתי לארץ לאחר תקופת ההחלמה מהדיכאון לדוג כאן, התחלתי להאמין שזה עניין של חינוך,
שלנו כישראלים מדינה. קטנה וצעירה שבתחילת דרכה חוותה צנע ולתקופה הזאת יש השפעה על חיינו עד היום.
אנחנו הורגלנו לקחת ומהר שלא יגמר, או לפני שיקח האחר ולדור הוותיק קצת קשה לקבל C&R .
את הדוח הזה אני רוצה להקדיש לדור הצעיר, הדור הבא,כי תכלס להם אני משאיר את הדגים במים !!!
לפני כשנתיים וחצי התחלתי להתעניין בשיטה יפנית חדשה שנקראת Slow Pitch (הגיע הזמן להוסיף קטגוריה רפי )אחרי מספר חודשי למידה, חפירה ושעות של קריאת מאמרים, זכיתי לקבל את הסט הראשון שלי .
חווית דייג שקצת קשה לתאר במילים, למי שלא הרגיש, אבל תארו לכם להוציא אנטיאס 6 קילו עם סט אולטרא לייט .
העבודה עם מקל דקיק, רולר שוכב וחוט דק מאוד, מאפשרת רמת רגש וחיבור טוטאלי לגיג ולדעת להרגיש גם מה קורה בסביבה הקרובה לגיג ... נשמע הזויי נכון ...
אז קבענו לצאת לשקיעה, עבודה על מספר תקלות הניבה דגים קטנים שפחות עניינו אותי,היציאה הזאת חיפשתי את הלבן הגדול, זה שיודע לרוץ. יודע ללחוץ ועם חוט PE 1.5 ושוק לידר 35LB מהווה אתגר אמיתי ולא משקל שקית .
מגיעים לנקודה מתחיל לעבוד ואז הוא מגיע. נועל מנסה להעריך את המשקל וסוג הדג אחרי מספר שניות התחושה המוכרת של משהו שהצלחת לעצבן בזה שהצקת לו, משהו שלוקח לו קצת זמן להבין שהוא בבעיה, הוא כבר שכח את התחושה של להיות מאויים .
לאחר פייט מכובד עולה לה נקבה משקל מוערך של 7-8 קילו, עם בטן שמראה ביצים. הדג עלה מנופח אבל ידעתי באותו רגע שהדג הזה חייב לרדת.
לנקבה בגודל כזה יש תפקיד הרבה יותר חשוב מלוקוסים קטנים, למעשה היא הגיעה למצב של חסינות בים, פרט לאדם אין שום דבר שיכול לאיים עליה בים, כל עוד היא לא במצוקה .
קצב הגדילה האיטי של לוקוסים והידיעה כי כמות הביצים גדלה עם גודל משקל הדג הופך את הדג הזה לפריט מאוד חשוב לשימור הזן ופריט כזה הוא יצרן פעיל, עם חסינות שרק מייצר ומייצר ומעמיד דורות נוספים.
מפנצר את הדג, מחדיר מחט בזוית 45 מעלות מאחורי סנפיר צד, מקשיב לאויר שיוצא ומסייע לדג עם לחיצות עדינות לאפשר לאויר לצאת טוב יותר, מחזיר לדג את הקיבה בעזרת מוט עם ראש מעוגל כדי לא לפצוע אותה, (אל תדאגו הוא ישרוד) ומתחיל להחזיר לדג לאט לאט את החיים .
תוך כדי אני פשוט מסתכל על הדג חוזר לעצמו וברגע שהוא מוכן משחרר. הדג לרגע מתעקב אני מקבל מבט ויורד ...
בפיישפיננדר היה ניתן לראות את הדג צולל בקו ישר עד הקרקעית וזאת הייתה לי ההוכחה כי הניתוח הצליח והחולה שרד .
לקח לי בערך 40 דקות להחזיר את הדג, אבל הבנתי שאין דבר העומד בפני הרצון והפעם היה פה רצון משותף גם לדג היה רצון לחזור ולהמשיך לייצר לנו דורות חדשים של נעילות .
תהנו מהסרטון ותזכרו אם לא נשחרר לא ישאר !!!
צוות המורים!
