מי שהיה בידו לחגוג עם הילדים, הרוויח...

וקצת על ל"ג בעומר, מקצת מתוך ויקפדיה...

ל"ג בעומר הוא ממועדי ישראל. זהו היום השלושים ושלושה לספירת העומר שסופרים מפסח לשבועות, וחל בי"ח באייר. מקורו של המועד ככל הנראה במנהג לציון קדום של התאריך, וכל"ג בעומר הוא קיים החל מהמאה ה-12. זהו המועד האחרון שנוסף ללוח הזמנים היהודי הדתי, עד התקופה המודרנית.
מנהגים בולטים בל"ג בעומר הם הדלקת מדורות, מחנאות ומשחקי חץ וקשת, עליה לקברי צדיקים..
הילולת רבי שמעון בר יוחאי, נקשרה ליום זה בעקבות מסורות מהמאה ה-16 כי זהו יום נישואיו, הולדתו, הסמכתו ופטירתו של הרשב"י. על ערש דווי, לפי ספר הזוהר, גילה לתלמידיו את סודות הקבלה. לשמחת ההילולה הצטרפה הדלקת המדורה כזכר לאש שאפפה כביכול את ביתו של בר יוחאי ביום מותו. ככל הנראה, מקור הקביעה כי הרשב"י נפטר בל"ג בעומר היא בטעות העתקה, בה המילה "שמחתו" (וקיצורה שמ') התגלגלה במילה "שמת".
הילולות מרכזיות נוספות בישראל, שנגזרו מהילולת בר יוחאי: הילולת רבי מאיר בעל הנס בטבריה בפסח שני, הילולת שמעון הצדיק בירושלים והילולה במערת אליהו הנביא.
בתחילת המאה ה-20 הדגישה התנועה הציונית את החיבור ההיסטורי בין ל"ג בעומר ובין
מרד בר כוכבא והמאבק לחירות לאומית. המנהג של הדלקת מדורות בל"ג בעומר מתפרש לרוב בישראל כזכר למורדים שהדליקו משואות אש על ראשי ההרים כדי להעביר את ההודעה על פרוץ המרד. גם המנהג להכין חצים וקשתות ולהתאמן בהם בסביבות המדורה מקושר למרד בר כוכבא, שהתקיים בתקופה בה חץ וקשת היה כלי הנשק העיקרי בקרב.
לפי התיאור המקובל בקרב חוגים ציוניים, חל מפנה לטובת צבאו של בר כוכבא במרד מול הרומאים והושאו משואות לבשר את הניצחון. לפי השערת יום-טוב לוינסקי, ייתכן שחגיגות ל״ג בעומר בערב י״ח אייר מסמלות את הבשׂורה על פרוץ המרד הגדול. אישוש לכך ניתן למצוא בכך שבי"ז באייר התרחשה, על פי מלחמות היהודים, הפעולה האלימה הראשונה במסגרת המרד, ובערב אותו יום היו עשויים להודיע על המרד באמצעות מדורות, בדומה להודעה על ראש החודש.