פורומים
| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 24/1/2016 | כללי: ים התיכון | מים מלוחים | גבה גלי | 10 - 20 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 7:30 | סבידה חיה - | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 1 | 11.440 |
| 8:30 | דג חי - סרגוס | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 1 | 14,200 |
הדו"ח:
שלום לכולם
מנצל את הסופה שבפתח ואת העובדה שיום חופשי היום בעבודה ומגיע לנמל ב6 וחצי בבוקר עם חבר מהעבודה טיפות הגשם לא מפסיקות. והרוח הקרה ,כאילו סותרת לי על הפנים.
בדלי אצלי 2 סבידות חיות ובדלי אחר 2 בורים וסרגוס שמן שאלמלא היה פיתיון ודאי היה גומר אצלי
כארוחת צהריים עם ציפס וסלט
תופר את הסבידה הראשונה על המקל וזורק למים מתחיל לתפור את הסבידה השנייה כשלפתע אני שומע את הרולר מנגן יציאת חוט מטורפת
אני ניגש למקל ומתחיל לסגור את הקלאץ ואז נותן הוקסט מתחיל לגלגל ואז מבחין שהסבידה עדיין שלמה ותפורה על הריג
אני משליך את הפיתיון שוב למים וזורק גם את המקל השני עם הסבידה למים את הסרגוס אני תופר על מטקה שמאובטחת לבזנט שתקוע על הרציף
עוברות עוד כמה דקות ושוב אותו ניגון של קלאץ הפעם מהחכה השנייה יציאת חוט מטורפת שלא משאירה ספק שמדובר באנטיאס אני שוב מרים את המקל וסוגר את הקלאץ ואז נותן הוקסט הדג נלחם ואני איתו ואז פתאום משתחרר
אני אוסף את החוט ומגלה שהסבידה נשדדה מהריג,מחמש בבורי חי וזורק שוב למים
עוברות מספר דקות בודדות ושוב אותה מנגינה של קלאץ אותו מקל עם סבידה שהותקפה בראשונה מתחיל להוציא חוט
אני שוב ניגש אליו סוגר קצת את הקלאץ ונותן הוקסט הדג נלחם ואני לא מוותר הפעם, ולאחר מספר דקות שאני נלחם איתו האנטיאס הראשון מועלה ע"י גאנץ ושוכב לנוח על הרציף הרטוב
בפעם הראשונה היום אני מחייך ונרגע קצת אבל יודע בתוכי שזה עדיין לא גמור באוויר יש ריח של עוד וחוסר הסיפוק שלי עד עכשיו מהתוצאות רק מחדד את חושיי ואני יודע ומרגיש שזה לא הסוף
השעה כבר בערך 8 בבוקר אני שם לב ליציאת חוט קצרה על המקל זה עם הבורי ואז הפסקה נעמד על יד המקל ושוב פעם יציאת חוט קצרה יחסית{4-5מטר} ושוב הפסקה "לוקוס אני מלמל לעבר החבר?" ומתחיל לסגור את הקלאץ ולאסוף חוט כשלפתע מטר מהרציף אני מבחין בבורי כשהוא חסר חיים ואותו מלווים 2 אינטיאסים שחגים סביבו עד שמחליטים לרדת לעומק אני מחמש את החכה בבורי האחרון שנשאר לי וזורק למים ביינתיים נכנס למכונית להסתתר מהגשם והקור
ומחמם את ידיי באויר החם ממזגן הרכב ,20 דקות מאוחר יותר בערך אני יוצא מהרכב להשתין {שוב}בפעם המאה
ותוך כדי אומר לעצמי:" מה עם הסרגוס" ?איך אותו עדיין לא תקפו?
בעודי מסיים את המשפט המטקה עם הסרגוס כן עם הסרגוס עפה לי מול העיינים ואני מתחיל במלחמה עם הדג שגם הוא מועלה אל הרציף בעזרתו המקצועית של חברי שממהר לעזור לי
כמה דקות אחר כך אני כבר בדרך הביתה רטוב כולי אבל שמח מאושר ומקווה שהמנגינה הזאת לעולם לא תפסיק
רוצים עוד...
אבל הגיע בסוף 
