תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
24/12/2015 | צפון: ראש הנקרה-נהריה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
20:00-23:0 | דמוי דג בינוני - yamashita | קלמארי (דיונון) | 26 | 8-9 |
20:00-23:0 | דמוי דג בינוני - yamashita | סבידה (דיונון הרוקחים) | 4 | 1 |
20:00-23:0 | דמוי דג קטן - yamashita | *אחר - דג שאינו ברשימה | 1 | 0.2 |
הדו"ח:
המרוץ אחר הקלמרי
טוב, אז חמישה ערבים/לילות של דייג קלמרי הסתיימו בסוף מפגש/תחרות הקלמרי של הפורום ובזכייתי במקום הראשון. היה מאוד מעייף, מאתגר וגם כיף.
הכל התחיל ביום רביעי שעבר במפגש הפורום ב"מועדון הדייג". שם שמעתי שהולכת להיות תחרות קלמרי (שבוע לאחר מכן). אני לכל הייתי הולך לדוג קלמרי רק פה ושם עם דימה (טושקאן) – עד לפני כחודש כמות הקלמרי ששפסתי בחיי (כלומר משנה שעברה) עמדה על לא יותר מ- 12 או 13 חתיכות. אבל אצם ההכרזה על תחרות רק איתגרה אותי... מי שמכיר אותי, אני פרפקציוניסט (דובדוב יכול להעיד על תחום הצילום). הקשבתי בעיניין רב להרצאתו של גיאצ'וק (במועדון הדייג), יום לאחר מכן, רכשתי אצל גינדי את המקל של jigging master לקלמרי (המקל שהיה לפרס חמקום השני) + יותר מעשר בובות של ימשיטה (פרס למקום השלישי) ומה שנשאר הזה להתאמן ולנסות לזכות במקום הראשון.
שלב האימונים התחיל במוצאי שבת ונגמר ביום שלישי (יום לפני התחרות) וכלל שתי יציאות לאכזיב ושתי יציאות לבת גלים בחיפה, עבודה בשעות שתאמו לשעות התחרות ובדיקת הבובות השונות: צבעים, מידות וצורות עבודה שונות. בין ביתר קריאה רבה באינטרנט + סרטים יפניים.
לדוח....
יום שבת – רואה בתחזית גשם, בכל מקרה מחליט להגיע לאכזיב. מגיע, כמובן גשם, אני לבד, ים גבוהה יחסית והכי מפיחד – יש מופע ברקים. בהתחלה לא יוצא המאותו. לאחר שראיתי את מופע הברקים זז לכיוון לבנון, יוצא מהאותו ומתחיל לעבוד. מתחיל להוציא חמורים גדולים זריקה אחר זריקה וזה הכל מתחת לגשם. יוצאים ככה 8 חתיכות יפות + שתי בובות של ימשיטה הולכות. נגמר הגשם ויצא ירח, אין יותר תקיפות. מחליף לבובות שאינן זוהרות ומוציא עוד 5. בסוף הערב: 10 קלמריים רגילים (בתוכם 2 של 800 גרם), 2 קלמריים של עומק + סבידה סה"כ 4.600 ק"ג.
יום ראשון – עייף מחוסר שעות שינה, אבל מחקה לערב, משכיב את הילד, סרבל וטס לבת גלים. בבת גלים כל השובר מנצנץ מפנסי דייגים רעבים לקלמרי. אבל כמו שהבנתי כמעט אף אחד לא הוציא כלום. מתחיל לעבוד, זריקה ראשונה יוצא אחד של חצי קילו. זריקה שניה מתפוצץ החוט (עוד ימשיטה הלכה). מבועס, הולך לקצה של השובר ומוציא 4 חתיכות כל אחד של חצי קילו. לאחר מכן... כלום ארוך. בינתיים מחליף בובות ומעבד עוד אחת בגלל שהסיכה לא היתה סגורה. בהמשך פוגש עומרי omri1 (זה שזכה במקום השני בתחרות) אם כמה חברים נוספים. עובדים ביחד עד שמרגיש נעיל משונה ויוצא תמנון חמוד (פעם ראשונה בשבילי). עומרים עושה לי כמה תמונות והתמנון חוזר הביתה. בסוף היום: 5 קלמרים של 2.5 ק"ג + 1 תמנון.
יום שני – נוסע לאכזיב – הים פלטה אבל רוח צפונית חזקה. זרמים חזקים היה על הפנים כמובן איך אפשר עם לסיים את הערב בלי לעבד בובה... בכל מקרה יוצאת סבידה חמודה, קלמרי שך 300 גרם + קלמרי עומק באורך גוף של 40 סנטימטרים. בדקתי הרבה נקודות... כלום. מחקה ל- 23:00 והולך הביתה. סה"כ – 1.1 ק"ג.
יום שלישי – בת גלים. גם שם הרוח הצפונים משגעת את כל הדייגים. אף אחד לא מוציא כלום מ- 16:00-21:00. נחלשת הרוח, יוצאים 3 קלמרים + סבידה. השמחה הסתיימה מוקדם (תוך 40 דקות), כשצוללן החליטה לשחות רק מולי, מתעצבן והולך הביתה – סה"כ 1 ק"ג.
יום רביעי – יום התחרות – נשארתי עם הילד החולה בבית. גם ככה אני כבר עייף הוא החליט לא לרדת מהידיים שלי במשך כל היום. מחקה בקוצר רוח לאישתי שתחליף אותי בערב. ברגע שהגיע, כאילו כל העייפות נעלמה... תוך כמה דקות מוכן ליציאה עם כל הציוד. עובר במועדון הדייג, לוקח את דימה (טושקאן) התותח. XL-ים בתחנת הדלק בגשר הזיו ואז הגעה, הרשמה וזינוק. רצים למקום הקבוע, דימה חושב שהוא חכם (חותך דרך הריפים), אני מגיע למקום דרך הכביש. עד שדימה הגיע אני כבר אחרי שתי זריקות ושני קלמרים בחוץ. ממשיך ומוציא עוד קלמרי וסבידה. לאחר מכן לא משנה מה עשיתי... כלום. אחר שעה התכבד הטובו עוד קלמר לצאת ואחרי 40 דקות עוד אחד. בינתיים מסתבך החוט שלי עם דימוי של בחור אחר (ואני עצבני ולחוץ בגלל הבובה ששוקעת ובגלל הזמן), רפי התותח שיחרר לי את החוט (תודה). ממשיך אבל כלום לא יוצא. בשלב מסויים דימה מקבל שיחת טלפון ("התחרות הסתיימה – תחזרות"). ברגע שהוא אומר לי לסיים אני ננעל על עוד אחר. סה"כ 6 קלמריים וסבידה אחת (אבל כולם קטנים). אחרי השקילות וסיכום הנקודות הגעתי למקום הראשון.
זה הזמן להודות לנותני החסיות: "מועדון הדייג" ו"ימשיטה ישראל" ולכל מארגני התחרותת, גאיצ'וק ומוטי ולרפי. ובכלל יש לנו אחלה פורום וכהילה טובה.
בקיצר, ההשקעה וההתמדה משתלמות.
ניפגש במפגשים הבאים.