הדו"ח: השבוע החלטתי לנוח קצת ולא לצאת לים. תמיד אומר את זה אבל לא מתאבק ונשבר. ביום רביעי בערב מקבל הודעה שיש יציאת בולוס עד שעה 2:00 מנהריה. את האמת יציאות כאלה לא ממש מושכות אותי, אבל חשבתי לעצמי שבועיים ברצף ללא ים זה יותר מדי. אז מחזיר תשובה בחיובי. מגיע הביתה מהעבודה בסביבות 17:20 עייף רעב, אוכל קצת מתארגן מהר ויוצא. יוצאים בשעה 19:00 מגיעים לנקודה ראשונה, ובניגוד לכל הציפיות יש ים עובד, סבבה זה מה שאני מעדיף, ומתחיל לחלום על הפרידות. פתאום מתחיל לרדת גשם, טוב אז אפילו אם ירד שלג אני לא חוזר למרינה, וכולם מסכימים איתי. תוך 20 דקות הסתיים הגשם וחזרנו למקלות שלנו. מתחילים לעלות סרגוסים קטנים, ואיך שהוא החברה מחליטים להוריד עוגן למרות שהדריפט היה בסדר. התווכחנו קצת אבל בסופו של העניין זרמתי. ים עובד ועובדה זו מגרה את המחשבות שלי שיש פרידות אבל לא על עוגן. חזרתי להתווכיח עם החברה והפעם הייתי עקשני ואיימתי שאני חוזר למרינה. מחליטים לרים את העוגן והכל סבבה. אבל בכל זאת חזרנו למרינה כי לאחד החברה שיוצא פעם ראשנה מתפרק המוח מסחרחורת ובחילות. טוב החזרנו אותו ועולים הפעם ל 32 מ עומק, עם ים עובד ודריפט טוב הפרידות מתחילות לעלות בזוגות גם בגדלים מרשימים.
צדק סאמח
הזמן עובר מהר וכולם מבסוטים לגמרי. בשעה 2:00 בדיוק מתקפלים וחוזרים לכיוון המרינה. ים כנגד הציפיות ושלל טוב יחסית זה מה שעשה אותי מאושר, וכבר חולם על יציאת השבוע הבא.
אין כמו הצבע הורוד בבולוס - האכילות וההתנגדות שלהן זה ה"היי-לייט" של הבולוס... יופי של ארוחה סידרת סאמח, בשנים האחרונות זה לא שגרתי...
אגב לגבי הדריפט, אם אתה נופל על מקום בו לאורך מסלול דריפט של 40-100 מ' יש כל הזמן פרידות בקצב, תנסה לעלות לעבר נקודת ההתחלה של האכילות ולשים עוגן, אתה עשוי לגלות קצב מטורף, וכשמפסיקות האכילות - לשחרר כ:25מ' חבל ולנסות בנקודת העצירה החדשה... לפעמים זה ההבדל בין לחגוג על הלהקה ובין לאבד אותה, ואגב - כשהדריפט חזק ועוד בעומק אז זמן הורדה והעלאה בעוגן זה מחצית מהזמן בדריפט (פי 2 זריקות!). היפה הוא, כי בכל נקודת זמן מגיעים "פיקו" לעוגן, משחררים - ואפשר להמשיך משם את הדריפט...
נכון 100%, אבל כשיש ירח, ומזרחית ששוברת את הגלים ברדוד אין מה לחפש שמה
לא זוכר מה היה אז עם הירח, אך זוכר לילות עם מזרחיות מטורפות שגרמו לנו לעבוד בעומק 7-8מ' - וחגגנו עם פרידות יפות בקצב אש, עם לא מעט בגדלים של 200-400 גרם ופה ושם גם גדולות יותר..
אין כמו הצבע הורוד בבולוס - האכילות וההתנגדות שלהן זה ה"היי-לייט" של הבולוס... יופי של ארוחה סידרת סאמח, בשנים האחרונות זה לא שגרתי...
אגב לגבי הדריפט, אם אתה נופל על מקום בו לאורך מסלול דריפט של 40-100 מ' יש כל הזמן פרידות בקצב, תנסה לעלות לעבר נקודת ההתחלה של האכילות ולשים עוגן, אתה עשוי לגלות קצב מטורף, וכשמפסיקות האכילות - לשחרר כ:25מ' חבל ולנסות בנקודת העצירה החדשה... לפעמים זה ההבדל בין לחגוג על הלהקה ובין לאבד אותה, ואגב - כשהדריפט חזק ועוד בעומק אז זמן הורדה והעלאה בעוגן זה מחצית מהזמן בדריפט (פי 2 זריקות!). היפה הוא, כי בכל נקודת זמן מגיעים "פיקו" לעוגן, משחררים - ואפשר להמשיך משם את הדריפט...
נכון 100%, אבל כשיש ירח, ומזרחית ששוברת את הגלים ברדוד אין מה לחפש שמה
לא זוכר מה היה אז עם הירח, אך זוכר לילות עם מזרחיות מטורפות שגרמו לנו לעבוד בעומק 7-8מ' - וחגגנו עם פרידות יפות בקצב אש, עם לא מעט בגדלים של 200-400 גרם ופה ושם גם גדולות יותר..
לגבי העוגן, אני לא רגיל לזה, אבל ניסיתי כמה פעמים ולא היה מוצלח במיוחד לפרידות, כשהעלינו אותו דפק ברצף. דייג בעגינה מתאים יותר לסרגוסים ולוקוסים.
נקודה שניה זה המזחיות, הן לא מפריעות לאכילות, לפני תקופה יצאנו במזרחית חזקה והיינו ברדוד, תוך שעתיים תפסתי כמעט 20 חתיכות רובן פרידות עד 500 גר. אבל שילוב מזרחית וירח מלא או כמעט מלא זה שילוב הרסני לבולוס. היו לנו לילות עם ירח מלא וחגגנו על הפרידות, אבל הרוח הייתה צפונית שעשתהה מין ברבור כזה בים. העיקר זה עכירות המים שמשתנה עם שינוי כיוון הרוח וכיוון הזרם
עריכה אחרונה: נובמבר 23, 2015, 17:39:41 PM על ידי סאמח
פורומים
לבריאות גבר 
