פורומים
| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 3/11/2015 | צפון: ראש הנקרה-נהריה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 07:30 | קלמארי - 20 ס"מ של נישנוש | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 1 | 9 ק"ג (8.900 ק"ג למתחכמים) |
הדו"ח:
שבוע שעבר אלון (בנצי) יוצר קשר ומתאמים נחיתה בריפי הצפון במטרה לחפש אינטיאסים.
התחזיות משוגעות והתכנון של סופ"ש נדחה ובסוף מתפקסים על שלישי
הזמן עובר בעצלתיים ואני די רגוע ואז שרגא עושה לי השכמה עם תמונות לפנים שהפכו לי את היום לרצף ארוך ומייגע ודי חסר סבלנות כלפי כול העולם
אם כבר עם אלון, אז שיהיה קל עם השמות אני יוצר קשר גם עם אלון ג'יג שלאחרונה מקורקע בגלל תקלה עם הרכב וכמעט לא יוצא לדוג
מתלבטים על המתכונת ואלון בנצי שרוצה לנסות דיג פיתיונות לפני הזריחה לוחץ לכיוון השעות הקטנות אבל אני יודע שעם האטרף של השבוע אני לא אעמוד בזה. או שאני לא מתעורר לצאת אחרי חצות או שאני נרדם בדרך...
חושב מה לעשות ומוצא פיתרון
יוצאים מוקדם !
מודיע לאלון ג'יג שאני עושה אצלו איסוף בסביבות 10 וחצי ואת השעות הקשות נעביר כבר באכזיב.
מקסימום נישן ברכב אבל אז אין מצב שאני מפספס זריחה
ליתר בטחון ולאור ריבוי האבונפחות, אני לוקח 8 קלמארים , 4 גדולים ו-4 קטנים ויוצא לדרך ...
אוסף את אלון ג'יג ואנחנו נוחתים באלי אביבי.
אלון בנצי עדיין בדרך והריף תפוס למרות שיש סוול חזק שעולה על הריף אז עולים לראש הנקרה להעביר זמן בחיפוש קלמארים...
זריקה ראשונה או שניה של אלון וקלמארי ראשון נשלף מהמים
ואחר כך, עד הבוקר, כלום...
השעה 4 וקצת וסיבוב פיתיונות ראשון יוצא לדרך.
הרוח שבמשך הלילה היתה לא יציבה מתחילה לפתח מגמה עקבית וגם קצת מתגברת ואז גם הקרירות מתחילה לכרסם את דרכה לכיוון העצמות ובשילוב עם העייפות, הרעב ואשליית האקשן, נהיה לי קרררר
תכנון טוב מתחיל לפני והמעיל עם הכובע בהיכון ועכשיו אני רק עייף ורעב אבל כבר לא קר לי
אור ראשון מגיע ואין תגובה.
תיעוד השעון מהדוח של שרגא כבר עבר אצלי בנייד ואני מוצא את עצמי עם מחשבות שהנה אני, שוב פעם, מאכיל אבונפחות ומאבד קרסים ושאינטיאסים זו המצאה של אנשים מרושעים ושאלו שכבר תפסתי בכלל לא היו וזו היתה הזיה ובו-בו-בווו...
ניגש לחכות ובודק התנגדות בצד השני.
חוסר ההתנגדות לא משאיר ספק שהקלמארים נעלמו ובטח גם אין קרסים וזה בדיוק מה שאני מגלה.
אין קלמארים ואין קרסים ...
רוצים פרנציפ?
אין בעיה
ריג מכבל 120 ליברות עם קרס 10/0 בקשירה ללא שרוולי מעיכה (בסגנון של הריגים שלי לגומברים) משודך לקלמארי של 20 ס"מ ומשוגר באלימות למרחק של 35-40 מטר.
בחכה השניה ריג מחוט בד 120 ליברות עם שני קרסים 6/0 וקלמארי קטן נוסף, גם כן משוגר באלימות אבל עם משקולת 180 גרם לעומת ה-150 בחכה הראשונה, הוא עף קצת פחות רחוק ונוחת כ-25-30 מטר להערכתי מקו הריף.
חצי שעה של נשנושים בלתי פוסקים עם מכות חדות מדי פעם, בעיקר על החכה עם הכבל ואני מוציא לבדוק.
הריג בד עדיין עם קלמארי שהזרועות שלו קצת כורסמו אבל עדיין נראה טוב והכבל ריק. הקרס תלוי ערום ועריה ואין זכר לקלמארי אבל לפי העיוותים בכבל מעל לקרס, ברור שהוא עבר הפעלה עם מתנפחים
מחדש פיתיון עם קלמארי בגודל זהה לקודם ומשגר עם הרוח המרחית למרחק יפה
בסביבות 7 מתחילים נשנושים ואני מברך את האבונפחות לשלום ומאחל להם חיבור נעים לאיגל קלוו וההוק סט שאני עומד לתת להן והחכה עם הכבל יורדת יפה.
אבו נפחה גדול אני חושב לעצמי וניגש לתת לו הוק לפנים אבל החכה מתיישרת ואין כלום.
"הופ הופ הופ, גיא, גיא!! החכה השניה!!" אני שומע את אלון צועק לי ומסתובב לראות אותה מכופפת אבל מיד מתיישרת.
נו מה?! אני ארוץ ביניהן כמו כלב אחרי כדור ??
אני עומד במקום ומי שתדפוק אני אלך אליה.
והחכה עם הכבל יורדת שוב ואני מודיע לאבונפחה שהיא הולכת לקבל טיפול פנים שהיא לא תזכה לספר לחברות שלה ופתאום החכה יורדת עוד יותר ומתחיל לצאת חוט בלחץ וגם ריצה הצידה ואני מבין שזה כבר לא אבונפחה
את ההמשך אפשר לראות בסרטון
אחרי זה היו עוד ירידה או שתיים אבל לא באותה העוצמה וללא נעילה למעט חכת פיתיונות של אלון עם חוט 40 ניילון וראש של קלמארי שקיבלה אכילה מתונה אבל חזקה ולפני שהוא הספיק להגיע אליה החוט נקרע
את שאר הזמן העברנו בשמש חמימה, רוח ערה וים צלול כחול ונמוך אבל ללא דגים ...
לסיכומו של יום, אינטיאס של 9 ק"ג על קלמארי של 20 ס"מ, בזריקה מהריף למרחק של 30 מטר מקסימום אם מקזזים את הצלילה של הפיתיון לקרקעית העמוקה, איסוף חוט רפוי מהרוח החזקה ואת המשקולת שרצה במעלה החוט והצמצום שנדרש לאחר מכן, על כבל 120 ליברות, קשור בקשרים וללא שרוולי מעיכה , לעוס על ידי אבונפחות בסיבוב הראשון, ב-7 וחצי בבוקר, כנראה שהוא היה מסומן...
או כמו שאלון אמר, האינטיאס הזה היה המכתוב שלך. גם אם היית עם חכות מחוץ למים הוא היה בא עליך...
עברו כבר 6 או 7 שנים מאז הדו"ס האחרון שלי ולמרות עשרות יציאות לאינטיאסים (ומי שמכיר אותי יודע שיצאתי לא מעט
), לא הצלחתי לעבור את מחסום ה-2 ק"ג...שני הדו"סים שלי יצאו על טרולוס חי ועל קלמארים אפילו לא היו לי אכילות של אינטיאסים גדולים...
אבל עכשיו הכול נשכח.
הכול נסלח.
ההמתנה הארוכה (פאקינג נצח
) הפכה לאושר צרוף הבוקר ונתנה עידוד להמשיך ולנסות, להמשיך ולקוות ולהזכיר שיש תפיסות אז לכול מי שמנסה ומתייאש, שתדעו שיש תמיד תקווה
