ביום כיפור, בין מחשבות על מה חטאתי, בין חשבון עצמי, ובין חי צומח דומם עם המשפחה,
היתה לי תאוריה כללית(לא מבוססת על שום ידע או ניסוי)- שצריך "לגרות" את החושים של הדג כאשר מזרזרים, בלי קשר לדייג במים מתוקים באופן ספציפי.
1. חוש הראיה: בדייג ליילי: מצמידים סטיק לייט לדמוי כך שהדג יראה אותו. אני לא בטוח אם זה מרחיק את הדג או לא, אבל אם יש דגים שנמשכים אל הדג אז אולי זה כדאי. אני אם לא בטוח באיזה איזור של הדמוי או אולי על החוט עצמו.
*יש דמויים שנמכרים באיביי שהם מחזיריי אור ופותרים בעייה זאת
2,3.חוש הריח והטעם: בכל כמה זריקות(אם יש כח אז כל זריקה) לטבול את הדמוי בתמצית וניל שנכין מראש בדלי קטן, שידליק לדגים את בלוטות הטעם. גם אם זה לא יחזיק לכל אורך הדרך, זה יחזיק הכי חזק ברגע הנחיתה. ניתן ללפף את הדמוי בספוג, אך ייתכן וזה יפגע בתנועת הדמוי(יש לבדוק זאת מראש)
-ניתן גם להשיג פתיון עם דם כמו תולעים, או פתיון עם ריח חזק מאד ולהשים חזק על המשולשת(שלא ייפול וגם שלא יפריע לדג להתפס)
4. חוש השמיעה: להצמיד פעמון קטן ביותר שלא ישפיע על המשקל ותנועת הבובה.
5. חוש המישוש: הכי מתאים זה התנודות במים. זה מייושם כיום.
אתם מוזמנים להגיב, להוסיף רעיונות, לנסות ולהגיד מה דעתכם
אלמוג נחום.
פורומים









