תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
17/3/2015 | שרון: חדרה (קיסריה/גבעת אולגה) | מים מלוחים | שקט עד גלי | 30 - 40 מטר | דיג מסירה- ג'יגינג |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
11 | גיג בינוני - לא אוהב פרסום | דג חרב | 1 | 4.2 |
הדו"ח:
ים שלא נתן מנוחה הרבה זמן בין סערות וים גבה גלי למזרחיות ערות ומסוכנות...
מספר יציאות לטרולינג בלי תוצאות מרשימות של ממש+בריחה גדולה,
הפעם, יוצא ממחלה, מתלבט אם לצאת בסירה של בחור אחר ובסוף אומר שיוצאים בסירה שלי המתנפחת.
משכנע את עצמי ואת בן הזוג (מחמוד) לאגור כוחות ולצאת בוקר מוקדם למרות הגוף הלא בריא והעייף!
הפעם, נתמקד בג'יגלייט ולא על הדרך אלא לעבוד אנטנסיבי. עיקר העבודה שלי בעבר זה ג'יג כבד וגם קצת לייט אבל הג'יג לייט אינו רציני היה ולא בצורה מושקעת של ממש.
התארגנות על החוף ויציאה אחרי אור ראשון בשעה.
עובדים קצת פתיונות קצת ג'יג ומעלים מספר חזירים ושני דגים עם שיניים-דרקון שדי, חזיר קטן שוחרר.
אחד החזירים שלי נכנס לרשת אבל אני מסתכל עליו ושואל את השותף איפה החוט בפה? אין חוט. מסתכל על הבנייה ורואה שהיא קרועה. פותח את הפה של הדג ורואה שהקרס עמוק בתוך הפה ופשוט חתך את החוט....מזל ראשון שלא חתך כשהוא במים ושמר את זה לשלב של הרשת! מזל תקראו לזה או עזרה אלוהית ראשונה להיום.
עוברים בין הנקדות. בשלב מסוים מחליט ללכת לסלעים שעוד לא הייתי בהם אבל יש לי אותם מסומנים על הגי פי אס ממפה שיש לי, אבל בעיה בחשמל משתקת את הפיש פיינדר ואני מכבה אותו. כרגע, אני הולך לאזור חדש על עיוור! אין ברירה...(עלא באב אללה)
השותף יושן כמו תינוק, אני מגיע לנקדה שאמורה להיות גבעה, מוריד ג'יג עם מכונת שימנו ביומאסטר 5000 (שזכיתי בה במפגש הפורום במעגן מיכאל) עם חוט בד 40 ליברה ושוק לידר עדין של 0.3 בלבד! חוט שאני יודע שצריך לעבוד איתו בעדינות!!!
הורדה ראשונה או שניה, אינני זוכר, כן זוכר שהג'יג יורד מספר מטרים בלבד ופתאום תחושה שלא היתה לי לפני-חוט שרץ בטירוף

מיד נזכר בדוחות וההכנות לניתוח סיטואציה כזו והתת מודע עובד ואומר לי יש לך דג שתוקף בירידה=אופייני לפלמוד ...
עכשיו אני יודע איך זה תקיפה בירידה ומה זה ריצת חוט של דג...
סוגר קשת, הוק סט, התנגדות יפה, מקל מכופף בטירוף ומזהה קפיצה של דג על פני המים עם מה שנדמה לי -עם חרב בפה...








באלפית שניה היתה מלחמה לא רק עם הדג אלא גם בראש שלי בין סבירות שאומרת מה פתאום דג חרב פה ובין מה שהעיניים ראו. המוח לא הצליח לעקל ולא קיבל החלטה. בכלל, נראה היה שהדג שקפץ זה דג נוסף ולא זה שנמצא על הג'יג שלי כי התחושה בהתחלה שהוט טס למטה עם הדג. האם היו שניים? ייתכן!
מיד צועק לשותף שיבוא לזרוק כי אולי יש להקה ושיש לי מה שנראה דג חרב.
השותף מתעורר בבהלה, רואה אותי נאבק עם דג עיקש שנותן כוח גדול יותר מהגודל שלו בהרבה, אומר לי "אני רוצה לעזור לך", אני צועק לו שאני אסתדר ושיוריד ג'יג כי אולי יש להקה אבל הוא אומר בנחרצות "אני עוזר לך להוציא את הדג, אני מוותר על האקשן מסביב"

הדג מתחיל לתת משחקים שראיתי רק בסרטונים של דגי מרלין בחו"ל, פעם הוא קופץ באוויר ופעם הוא צולל לעומק בכל פעם שהוא מתקרב לסירה הוא חוזר לעומק ולוקח הרבה מטרים והרבה הרבה בזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז, או שנותן קפצות, ולפעמים הוא פשוט נתקע לו מתחת לסירה בלי יכולת של ממש להזיז אותו, והכל בעבודה עדינה ומתחשבת בציוד ובדג...בשלבים אלו זה היה כבר ברור והמוח קיבל החלטה שזה באמת דג חרב ולא הזיות או מחלת ים שלי.
משחק עם הקלאץ לא היה בכלל וטוב שכך כי ידעתי שעם 0.3 אין יותר מדי מקום למשחק, ודג כזה חזק ועם חרב קשה הוא יכול לחתוך את החוט בכלות. בעצם, איך לא חתך עד עכשיו!
בכנות, ההימור שלי תוך כדי זה שהדג יברח, ואז עלתה לי גם המחשבה של "ואללה, מי יאמין לסיפורים שהיה לי דג חרב וברח" יחשבו שאני עם בורג משוחרר בראש! בבית והחברים יגידו בצורה לא משכנעת "כן, בטח"...
הדג תוך כדי אקרובטיקה ומלחמה הוא גם מסתובב מצד לצד, ובשלב מסוים כאשר החכות שהיו על הקשת היוו מחסום, כמעט נתקע לי חוט במקל שעמד על הסטנד כי מרוב קיפוף המקל שיש לי ביד היה קשה לדלג מעל המקלות על הסטנד. מיד השותף מוריד את כל החכות מהסטנד ומאפשר לי להסתובב עם הדג מהירכתיים לחרטום ומימין לשמאל עם הדג. גם הסירה הכלה הסתובבה לה חופשי עם הפייט של הדג. אולי המזל פה שאם היתה סירה גדולה יותר והדג נכנס מתחתיה לצד השני לא היה מצב לעבור לצדדים אחריו והיה סביר להניח שהוא היה חותך חוט בדופן הסירה ומשתחרר.
מספר דקות של עייפות, מתח, אדרנלין, הנאה וציפייה שהדג יעלה והדג מתחיל להראות סימני עייפות ומתחיל להתקרב אלינו. נסיון עם הרשת לא מצליח עקב האורך הגדול והמחסום של החרב המרשימה...
מיד השותף מביא את הגנץ' ותוקע לו בגב, מעלים את הדג ועוברים מספר דקות שאני עם דופק לב מואץ, נשימה כבדה, בלי הבנה מה לעשות ובלי יכולת לעקל את העניין שיש דג חרב על הסירה במרחק מייל אחד מהחוף ובעומק של 30+ מטר בלבד! ובים תיכון לא באילת!!!!!!!!!!!!!!
מסתכל אבל על הג'יג ורואה שהג'יג לא בפה you gotta be kidding me!

הג'יג תפוס בסנפיר צד, ממנו החוט נכנס בין הלסתות ועובר לצד השני של הדג





פותח את הפה של הדג ורואה שהבסיס של החרב, בקצה של הפה הרך יש שני חורים עם דם. משמעו שהיתה נעיצה פה בהתחלה.
אבל, באיזה שלב, ואולי לאלפית שניה הג'יג השתחרר משם, עבר לכיוון הסנפיר וקרס אחת נכנסה לסנפיר הקטן והחלשזה לא יכול היה להחזיק את הג'יג ואת כל הפייט, סליחה >:



איכשהו הג'יג עבר לסנפיר ובו זמנית החוט היה שם בתוך הפה, אין לי מושג איך זה קרה. דבר אחד שאני חושב עליו שמסביר איךל לא נתלש הג'יג מהסנפיר (ולא את החלק איך עבר לשם בלי שהדג השתחרר) זה שהחוט בפה ספג חלק מהמתח, ואז הג'יג לא קיבל את כל המתח, או שזה קרה ברגעים אחרונים בפייט ולא הספיק הג'יג להיתלש. כמובן שזה לא מסביר איך הג'יג והקרסים זזו ממקום למקום בלי שהדג ברח........אבל, דיברנו על מכתוב

החוט היה משופשף קרוב לג'יג ומזל שלא נחתך...
כמובן תמונות, עדכונים, חברים והכל...אבל בוא נסיים בשיא פה עם הדג על הסירה ביד

מאחל חוויה כזו לכולם...