פורומים
| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 15/2/2015 | כנרת - דרום | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - פתיונות |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 13:00 | פתיון צמחי אחר - תירס ענק בדיפ טייגר נאטס | קרפיון בר (סאזאן) | 1 | 10.050 ק"ג |
הדו"ח:
חמישי בצהריים אני מנחית את איתמר בחוף וטס בחזרה לאטרף שליווה אותי כול השבוע
מזג האוויר לא סימפטי אבל כבר למדנו שכנראה זה מפריע רק לנו...
הדגים מצידם, לא מפחדים להירטב...
שישי עמוס כמו כול יום שקדם לו ואחרי ארוחת ערב עצבנית בשישי בערב אני מוצא את עצמי כמו סוס על קטאמין, מפורק ורצוץ ומקבל בהכנעה את ההשתלטות של העייפות על הגוף
שבת מוקדשת לחידוש כוחות אבל לקראת הערב התחושה של הפספוס וההחמצה שגם ככה היו ברמות לא נעימות, הפכו למעיקות כשאני מקבל תמונות מהשטח
שבת כבר נגמרת והנה מתחיל עוד שבוע ומזג האוויר לא הולך לשתף פעולה והלחץ הזה שוב פעם שוטף את הגוף ואני מקבל החלטה שאם אני מתעורר טבעי, אני הולך לדוג.
שולח הודעה לבוס שאני לא מגיע ואם כן אז זה יהיה מאוחר, מכין את כול הציוד (2 חכות, שני סטנדים, 2 משקולות, 5 ריגים ותירסים גדולים בדיפ דבש ודיפ טייגרנאטס), קצת פידור מהמקפיא ומהארון היבש ואת הכוס לקפה של הבוקר.
אני מניח שאחרי כול זה, כבר לא היה מצב שלא אתעורר מוקדם וזה מה שקרה...
לקראת 6 וחצי אני נוחת בנקודה ותופס את איתמר בצחצוח שיניים ובהכנה להוצאת חוטים.
שי גם כן מחמם מפרקים ונראה שהוא כבר חסר סבלנות ליום נוסף של אקשן
צ'יק צ'ק, טיק טק, החכות נפתחות ומחומשות בהייר ריגס.
קפה, סיגריה ויאללה לעבודה
לא עובר הרבה זמן ויש סימני נשנושים.
אני לא זוכר בדיוק את הסדר של התפיסות והבריחות אבל דבר אחד בטוח, אצלי לא היו תפיסות.
פעמיים היתה אכילה, הוק סט, ריצה, משחק ושחרור
הפעם הראשונה היתה עם דג מוערך בכמה קילוגרמים בודדים.
הפעם השנייה היתה עם רכבת משא ללא קטר שבתגובה להוק סט (עם חוט 0.40 מונו של סופיקס במרחק של 200 מטר אם לא יותר), נתנה זנב ודפקה נגיחה עצבנית עם כיפוף מלא לבלאק ווידו 4 מטר ויציאת חוט עם קלאץ' חצי נעול
בפעם השנייה הקרס יצא עם מגדלון תקוע על השפיץ וזה כנראה הסיבה לשחרור...
בין לבין היו גם כמה הצלבות חוטים, תקיעות בקרקעית איפה שהתעלה בין החוף והרכס, משיכת חוטים על ידי הדגים של השכנים ובסה"כ 2 משקולות ופידר עם משקולת, 5 ריגים, כמה עשרות מטר של חוט וסלסול בלתי הפיך בחוט שלעל שני הרולרים...
בסביבות 12 עושים מבצע הוצאת חוטים קבוצתי וכולם יוצאים ברצף.
בינתיים הרוח נרגעה והמים פלטה כמו שאני אוהב
הפעם החוטים שלי יוצאים קדימה וקצת יותר מהפעמים הקודמות והכול סבבה וכולי מלא בציפיה ותקוות גדולות לפינאלה ליום הזה שנשרף לו בעצלתיים אבל אז מגיע דג על סטרואידים שלא עובר את ה-5 קילו אבל חושב שהוא טונה כחולה וחותך ימינה דרך החוטים שלי ודרך כמה שיחים מה שמביא לסיבוך עצבני ואיתמר ושי יוצאים על הסירה לקראתו בניסיון למזער נזקים.
הדג יוצא, החכה של איתמר משוחררת אבל החכה שלי נסחבה על הקרקעית והתקיעה הבלתי נמנעת בסחופת שמחכה שם רק להזדמנויות כאלו, בולעת את הריג וברור לי שמשם הוא לא יצא היום. לפחות לא בלי נזק...
נשארת חכה אחת, הבלאק ווידו 4 מטר עם EZ90 וחוט סופיקס 0.40, משקולת INLINE 70 גרם עם הייר ריג מקרס גודל 1 עם 3 גרגירי תירס ענק בדיפ טייגר נאטס של MAINLINE
כבר 12 וחצי ואני מרגיש את הבאסה מחלחלת, את החום בפנים והשריפה בעיניים. לרגע אני מודה שחשבתי על לתפור את הקרס באיתמר ולתת לו לרוץ בחוף...
כמעט 7 שעות של פספוסים, אבדן ציוד וכול זה בזמן שלידי איתמר ושי חוגגים עם דגים בצבע
נו?!?!?!?! לא יצא פה דג היום??! WTF ?!?
ופתאום, החכה מראה סימנים של תזוזה
הולך אליה ומחכה לסימן משמעותי אבל הוא לא מגיע
אבל הוא שם. וזה דורש תגובה...
מוציא מהסטנד, מיישר קו, מגלגל חוט רפוי ובמתיחה נותן הוק סט בריא.
מהצד השני יש התנגדות אבל כמו של ג'ריקן...
לאט לאט אני מושך ואוסף חוט ולהערכתי ב-100-150 מטר הראשונים הוא נגח פעמיים בלחץ ולא הרגיש כמו דג בכלל אבל כשהוא הגיע למרחק של כמה עשרות מטרים מהחוף, הוא התעורר...
איתמר לידי מנסה לעודד ואמר לי שהנה, גם אצלי הגיע דג אבל אחרי השעות האחרונות אני לא במצב רוח מתאים ואומר לו שאני מקווה מאד בשבילו שהדג הזה גדול כי אם הוא פחות מ-10 קילו, אני לוקח אותו (רק זה היה שווה לראות הפרצוף שלו כשהוא שומע את זה
).הדקות הבאות היו לחוצות מאד במיוחד שהוא הצליח לחתוך שמאלה לחכה היחידה שעדיין נשארה במים ולתוך השיחים שלידה...
אבל שום דבר מכול התסריטים הגרועים לא קרה ובסוף הדג נכנס לרשת
שחרור מהקרס על המזרון וקצת מים לרענון וישר לשק שקילה.
מוכן להישבע שראיתי את איתמר עוצר את הנשימה
אבל בסוף המשקל הדיגיטאלי נעצר על 10.050 ק"ג והוא מקבל חנינה כמו שהבטחתי
בינינו, הוא היה משוחרר בכול מקרה. גם אם הוא היה "רק" 9 קילו ...
כזו נקבה שמנה ומלאה בביצים שיבטיחו לנו עוד יציאות מהנות בעתיד ואולי גם שיאים אישיים חדשים, חייבת לחזור למים
אז בשעה טובה ואחרי לא מעט עצבים, אובדן ציוד, ימים ארוכים ולילות משמימים, אחרי אינספור קרפיונים (במלוא מובן המילה כי כבר הפסקתי לספור...), נשבר מחסום ה-10 ק"ג ויש שיא אישי חדש
היה יום מלא באקשן שהתחיל קצת עקום, צלע בהמשך אבל נגמר בכיף גדול
היה כיף לפגוש (שי) ולהיפגש (איתמר) ובלי שום צל של ספק, היה עדיף על עבודה...
