פורומים
| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 10/2/2015 | שרון: מכמורת- נתניה | מים מלוחים | גועש | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 10:30 | דמוי דג בינוני - sugerpen | לברק-חלק | 1.2 | |
הדו"ח:
מזג האוויר משתנה במהירות, הרוחות מתחזקות ואיתן עולה הים .
"יש לי חלון הזדמנויות קצר מאוד לצאת לטיול רגלי על חוף הבית ", אני חושב לעצמי.
השמיים מתמלאים באובך, לא יום אידאלי לדייג אבל אם ניכנס לראש הטורף נוכל מיד להבין שזה הוא הזמן המתאים,
הכוונה היא שהים יעלה לגבהים מטורפים מה שיגרום לדגי הפיתיון להימלט לעומק ושם יהיה הרבה יותר קשה לטרוף אותם(כך לפי דעתי חושב הטורף).
הלברק מרגיש זאת ומנצל את השעות הספורות שנותרו לו על מנת לצוד את דגי הפיתיון לפני שיהיה מאוחר מידי.
מתחיל את הסריקה ולא זורק לכל עבר כדי לא לבזבז זמן יקר, מחפש את נקודות הפוטנציאל, השטח הרגוע שנמצא בין שני זרמים חוזרים, נקודת המלכוד.
מנסה לזרוק רחוק ככל הניתן אך הרוחות לא מאפשרות לי, אבל זה מספיק כי הלברק נמצא בקרבת החוף.
השוגרפן האגדי נוחת בשלום בין שני הזרמים ומתחיל לרקוד בפרעות על מנת למשוך את תשומת הלב המרבית.
לפתע מתגלה לו סנפיר גב המבצבץ לו מחוץ למים כמטר מדמוי, "הוא ראה אותי" אני אומר לעצמי בלב .
נשארו כעשרה מטרים עד שהדמוי מגיע לרגלי ועדיין אין תקיפה.
זה לא הזמן לטעויות, אסור בשום פנים ואופן לעצור, ברגע שהשוגרפן נכנס לשטיח הקצף אני גורם לו להאט ולהתקדם לאט ובזהירות לעבר החוף, כמו דג מפוחד שנכנס לאזור לא נודע.
פתאום מקבל עצירה ניעור וסיבוב חזק , ממש כמו תנין שתפס גנו על שפת הנהר.
הלברק הסתובב ונעזר בזרם החוזר ושם מגיע ההוקסט שמבטיח נעילה מושלמת.
לא היה פשוט להוציא אותו כי הלברק ידוע בתור דג שמנצל היטב את הזרמים כשיש, למזלי היו והיה כיף.
זהו הוא אצלי , הצייד הסתיים ואני רגוע ומאושר, הים כבר גבוהה והרוחות התחזקו מידי, הגיע הזמן לחזור.
