| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 6/2/2015 | צפון: מפרץ חיפה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 06:45 | גיג בינוני - דמיקי 30 גרם | טונית אטלנטית (פלמידה שחורה) | 1.050 | |
הדו"ח:
סרטון מהמם!
עצוב לי מאוד עם טונית לפני העבודה 1.050 kg.
האמת שאני לא יודע מאיפה להתחיל כי באמת עצוב לי, לא דימייתי לעצמי שבמקום לקפוץ משמחה בטונית הראשונה שלי אהיה כל כך עצוב ומבואס.
אחרי הרבה המתנה ומעבר בין נקודות שונות בכל הארץ בסוף הגיע הפייט שחיכיתי לו כל כך.
מתחיל עבודה בחושך עם פופר מאריה פופקווין, קצת להרעיש ולהתחיל את האקשן, מחליף למגה בס X120 ואז לנוד 24 גרם ומיד מקבל ביס כנראה מגומבר או פלמידה ומיד משתחרר, הדמוי חוזר עם מזכרת.
עולה מעט האור ואני מתקדם לעומק לסוף השובר, אחרי כמה דקות מחליף לג'יגים ונשאר עם ג'יג של דמיקי 30 גרם.
מצד ימין אני פוגש מזרזר נוסף ואנחנו מדברים קצת ומכירים, קוראים לו גיא מוגרבי התותח.
גם הוא עם ג'יג שמקבל נעילה יפיפיה מטונית פייטרית במיוחד, רץ אליו ועוזר לו להרים עם הרשת. (ג'יג 7 שח מתילאנד, חלילה לא בשביל לזלזל להיפך, בשביל שנראה שלא חייבים לבזבז וגם הזולים עובדים).
לא הרבה זמן עובר וגם תורי מגיע, כל מילה נוספת מיותרת, מבסוט עד הגג ומתעייף מהר, היד כואבת עוד מהיצאה לפני יומיים כשנפלתי לריף.
הקלץ' סגור חזק ובכל זאת אפשר לשמוע אותו מזמר קצת.
הפעם תורו של גיא לעזור, לוקח לי מהגב את הרשת ומרים אותה לשובר... זהו! הטונית בידי! סוף סוף לא רק רדיפה, לא רק ביס, לא רק פייט שבורח, סוף סוף הדג אצלי!!!
זהו, מה שנשאר זה להוציא את הדמוי, לצלם כמה שיותר מהר וחזרה למים! C&R בלבד!
תוך כדי שאני בדרך איתה חזרה למים גיא מקבל נעילה והפעם טונית גדולה יותר, לא חושב פעמיים ונשאר עם הטונית במים ולא עוזר לגיא (מצטער) העיקר שהטונית תחזור מהר למים (המצלמה תפסה חלק קטן מהפייט הזה).
אבל, משהו לא תקין, הטונית לא רוצה לשחות, היא
קצת מתפרפרת וזהו, מנסה להזרים חמצן וכלום... היא מתה לי בידיים!! לא הצלחתי לשחרר אותה. (שוקל לרוץ איתה למיון אבל אמרו בחדשות שהתפוסה מלאה)
הולך לגיא שבדיוק מוציא את הטונית השניה שלו ושואל אותו אם בא לו לקחת את הטונית שלי ולשחרר את שלו, אבל שלו הייתה גדולה יותר.
זהו, נחרץ גורלה, אחר כך רק הבנתי מהרבה אנשים שמה שהרג אותה זה שלא הייתי מנוסה מספיק ולא ידעתי שהטוניות מתות מהר מאוד , אולי מהתקף לב מהסטרס ומחום הגוף.
להבא אדע, טוניות אשחרר מיד!
מגיע לעבודה ונותן את הטונית לאחר העובדים איתי שתמיד אומר לי, מתי תביא לי דג במקום לשחרר. הוא כמובן מבסוט עד הגג.
לפחות אם היא מתה מישהו יהנה ממנה.
לסיכום:
אולי לחלקכם זה ישמע מוגזם אבל זה מה שהרגשתי, עם זה אי אפשר להתווכח.
אני בסך הכל מאמין שאולי השינוי מתחיל בנו, ומצד שני יכול להבין את מי שקורא את זה עכשיו וצוחק ואומר מה נסגר, זה כולה פאקינג דג.
מוזמנים להירשם לערוץ היוטיוב שבו לא מעט סרטונים מעניינים
https://m.youtube.com/user/erez5884
תודה רבה
פורומים

















