פורומים
הקדמה:
לפני הכל, הרבה אנשים מעדיפים לשמור את הנושאים האלה לעצמם דבר שאני לא מבין.
אני מעדיף להעביר הלאה את הידע שלי בתחום בו אני דג לאנשים אחרים מבוגרים וכן גם צעירים שנכנסים לתחום הזה המורכב והמלא ביידע.
מרבית המאמרים הטובים הם באנגלית או בשפות אחרות מרבית המאמרים האלו אכן עוסקים בדייג קרפיונים ועמוסים ביידע עשיר אך אינם מתאימים לאגם שלנו.
ואני חושב שאם יש לי ידע במשהו ומישהו רוצה ללמוד ממני אז אני אשפוך בפניו את כל מה שאני יודע על מנת לתרום לו יידע ולעזור לו להצליח, וכך אני עושה במאמרים אלו.
קריאה נעימה.
אז ככה, נושא הפידור הוא נושא בעל חשיבות גדולה בדייג קרפיונים בשונה מסגנונות דייג אחרים.
הפידור הוא חלק בלתי נפרד מדייג הקרפיונים מכיוון שזו הדרך הטובה ביותר למשוך את הדגים לאזור הדייג ויותר מכך גם לגרום להם להישאר שם לאורך הדייג.
מלבד ציוד נכון ועבודה נכונה פידור נכון יכול לפצות על חוסר בציוד מתאים וחוסר ידע או מקצועיות בתחום כמו בחיים אם יש מסעדה טובה עם אוכל טוב היא תהיה עמוסה בסועדים כנ"ל בדייג קרפיונים (בעיקר).
עם איזה מזלג תאכל או איזה כוס תשתה פחות חשוב מאיזה אוכל תאכל כי אם האוכל טעים השאר זה רק בונוס.
כמובן שיש חשיבות לריג נכון ושאר הדברים אבל מאמר זה לא עוסק בעניין הזה ומתמקד אך ורק בפידור.
יש אין ספור תערובות ייעודיות בשוק ואין ספור מתכונים שאנחנו המצאנו בעצמינו.
התחום הזה הולך לכאן ולכאן כל אחד לוקח לכיוון שלו יש כאלה שמשתמשים בתערובות בצק למיניהם ויוצרים כדורים ויש כאלה שמשתמשים בתערובות המורכבות מבווילס ושאר הגרגרים למיניהם.
לאחר אין ספור ניסיונות בתחום ואין ספור שעות דייג בכינרת אני רוצה לשתף אתכם אלו שדייגי הקרפיונים וכן גם אלו שפחות יבינו על מה אני מדבר.
אז כמו שציינתי עברתי הרבה יציאות ללא תוצאות שברובם נבעו מפידור לא נכון ומבחירת החומרים השגויה.
ואם לא נלמד מטעויות לא נדע מה טוב ופה אני מנסה לחסוך מאחרים שבתחילת דרכם או מאלו שעשו דרך בסוג דייג הזה ועדיין לא יודעים מה טוב באמת מתי למה איך וכמה.
נושא הפידור מצויין אצלי במרבית הדוחות המאמרים שקיימים בפורום.
אחד המאמרים שלי עוסק בנושא אך הוא מאמר מיושן שנכתב בעודי מחפש אחר הפידור המתאים ולכן מאמר זה מהווה סוג של "עדכון" למאמר הקודם שלי בנושא.
אז נתחיל מההתחלה כמו שאני אוהב.
למה אנחנו צריכים פידור?
את השאלה הזאת שאלו אותי המון דייגים וכן גם אני שאלתי את עצמי בתחילת הדרך "למה אני צריך להשקיע בזה כל כך הרבה" השאלה הזאת נשאלת בעיקר משיכולים של כסף מפני שעניין הפידור הוא לא עסק זול בדומה לציוד קרפיונים בשביל פידור לשלושה ימים משקיעים לפחות 300 שקל במקרה הטוב.
יש את אלה שמעדיפים לאלתר בבית ממה שיש מה שלא תמיד עובד ולפעמים גם הורס.
אז למה צריך?
קרפיון הוא דג חכם מאוד אחד הדגים הקשים לתפיסה בכינרת ובין הדגים הקשים לתפיסה בכלל.
בנוסף כמו כל יצור חי הקרפיון מחפש מזון שיספק לו את כל האנרגיה והוויטמינים שהוא צריך, בעיקר בחורף מפני שבחורף הקרפיון נאלץ לצבור שומן שיחמם אותו בתקופות הקרות ובימים שהוא פחות פעיל תהיה לו אנרגיה מספיקה בכדי לשרוד.
לכן פידור הוא בעל ערך רב מפני שלא נגיע לתוצאות טובות ולא נמשוך את הקרפיונים אם נזרוק חכה למים עם פיתיון וזהו.
יש את אלו שמצרפים לפיתיון איזה כדור תערובת על קפיץ או על פידר, דבר זה אכן עושה את העבודה אך בייחס נמוך בהרבה מפידור נכון ובכמות מתאימה.
תמונה להמחשה של תערובת מוכנה:
איזה ריח ופידור צריך ובאיזה עונה?
רובינו יודעים כבר שדייג קרפיונים עיקרו בחורף שזה זמן הפעילות הגדול ביותר של הדג מאותן סיבות שציינתי למעלה.
אך דייג קרפיונים אפשרי ומניב תוצאות גם בשאר עונות השנה.
בנושא הריח אני רוצה לשבור פה מיתוס לגבי עונת החורף ובכללי לגבי קרפיונים.
המון אנשים חושבים שבחורף הדבר הטוב ביותר לשים בפידור ובפיתיון הוא ריחות חריפים.
עם הזמן והניסיון שצברתי גם על נושא זה עברתי (יצא חרוז) גם אני חשבתי שחריף טוב בחורף.
לאחר בדיקה בנושא והשוואה של יציאות בהם עשיתי שימוש בריחות חריפים כגון סרדינים, סרטנים ועוד מספר ריחות שונים הגעתי להבנה שחריף לא בהכרח מועיל ותורם לדייג.
משום מה בשונה מאגמים אחרים בעולם בהם דייגים משתמשים אפילו בפחיות טונה בפידור וריחות חריפים אחרים בכינרת המשונה שלנו זה פחות עובד, זה נכון שהקרפיון בחורף מחפש חלבון ושומנים וריחות כאלה אמורים לגרות אותו יותר מריחות מתוקים וכן הוא ניזון מצדפות קטנות שמספקות לו חלבון ואף על זאת ריחות כאלו עזים מרתיעים אותו ולכן גם אם נעזר בהם בדייג נשתמש בכמות קטנה מאוד מריח זה.
הדגים שלנו בכינרת אוהבים מתוק ומתוק זה שם המשחק מתוק שנעזר בקצת פוש של ריח קצת חזק ודומיננטי יותר זה דבר מנצח אבל לא לתת לחריף לשלוט.
אז לאחר ניפוץ ההרגל בנושא אני אמשיך.
מה לשים באיזה עונה?
אז מאחר שדיברנו על החריף והסברתי שהוא לא הבחירה הנכונה מה שאומר שגם בחורף מתוק זה ה- דבר.
וזה אומר שבכל עונות השנה בכינרת נשתמש בריחות מתוקים עם מעט אפקט של חריפות.
אין מה לשחק עם זה.
מה שעובד עובד.
ריחות מתוקים יש המון אבל המומלצים שלי הם:
1. אמינו דבש- אחד הדיפים והאטרקטים הכי מומלצים לשים בפידור זה אמינו דבש היום אני מדבר על פידור אז לא אגע בנושא הדיפ אלא באטרקט חומצת האמינו פשוט עושה פלאים ומספקת לנו את האפקט שעליו דיברתי של מתוק אבל עם עקצוץ ומושכת את הקרפיונים לאזור.
2. ריח גראס- זה נחשב לריח יחסית חריף אבל לא משהו מצחין.
3. טייגר נאטס- האגוז הזה הוא אחד הדברים האהובים על הקרפיונים שלנו בכינרת אם לא ה- אהוב.
אלה אטרקטים מומלצים של SENSAS:
מולסה- מולסה זה בעצם תוצר לוואי של תהליך הכנת הסוכר הוא עוד ריח מתוק שמוסיף עוד אלמנט לתערובת שלנו.
מולסה:
את כל הריחות האלה מומלץ וכדאי לשלב יחד בתערובת שלנו הם יוצרים ריח מעולה שבלי ספק בכלל מושך דגים לסביבה.
באיזה תערובות להשתמש?
גם בנושא הזה נגעתי אין ספור פעמים.
תערובות לקרפיונים זה דבר שרק הולך ומתפתח אפשר ממש ללכת לאיבוד בחיפוש אחר כל מיני תערובות ופה אני אקצר מאוד אבל מאודדד אקצר את עניין הבחירה.
ראשית אתחיל בזה שאין לי סיבה ולא אתייחס לנושא התערובות בצק מפני שמלבד בתחרויות שנעשה בהם שימוש בחוסר ברירה מבחינתי בעיקר אין לי כל שימוש בהם וגם לא רואה אותן כמועילות מסיבה שציינתי במאמר הקודם שלי והסיבה פשוטה אין בהם שום דבר מלבד מעט ריח וכמה גרגרים שיישארו על הקרקעית שאר הכדור ייעלם כלא היה אחרי זמן קצר מאוד מה שאומר שצריך הרבה יותר כדורים מאשר פידור בתפזורת מה שאומר יותר כסף ופחות אפקט.
מה גם שהכנת כדורים לוקחת הרבה יותר זמן והורגת את הידיים במיוחד בכמויות גדולות.
טקסטורות- אחד הדברים החשובים בפידור מלבד הריח הוא הטקסטורה הרבה דייגים לא מבינים את זה אבל בדייג קרפיונים לטקסטורה של הדברים יש השפעה ניכרת על התפיסות כמו שאנחנו אוכלים קדם עם העיניים גם הקרפיון.
טקסטורה טובה היא תערובת שבה יש מגוון גדלים בעיקר לכן גם לרוב אנחנו חותכים את הבווילס בצורה לא סימטרית כי כמו שאתם יודעים הדג הזה חשדן ודגים מנוסים עלולים להבחין בטקסטורה חלקה ועם כל הפינוקים שבפנים פשוט להמשיך בדרכם כי הם חושדים.
זה נושא שיכול להפליא קצת אנשים כי זה קצת מוזר שיש לדבר כזה חשיבות על דג אבל הדג הזה הוא מכונה ולמכונה הזאת יש מנגנוני הגנה והימנעות מסכנות כמו מערכת הבלימה של הרכב.
תערובות:
נתחיל מהבסיס, לכל תערובת יש מוצר אחד שהוא הבסיס לתערובת משמע שהוא בעל הכי הרבה נוכחות בתערובת על מנת לתת לנו נפח.
בסיס לתערובת:
הבסיס לתערובות בו אני משתמש הוא או תערובת השרייה לתוכים גדולים או תירס בלבד.
כל אחד יבחר במה הוא רוצה להשתמש כשבחירה בתירס בלבד תיצור לנו תערובת עם גרגירים גדולים יחסית מאשר תערובת ההשריה שבה יש המון טקסטורות קטנות יותר.
דבר חושב לגבי התירס.
את התירס ניתן לקנות בחנויות של מכירת מזון לעופות יש שקים של 10-25 קילו ויש גם יותר.
את התירס חייב לבשל שעתיים שלוש במים ורק לאחר מיכן ניתן להוסיף לתערובת.
את תערובת ההשריה צריך להשרות יומיים לפני הדייג עדיף במים רותחים.
למלא את הדלי עד 5 ס"מ מעל התערובת לסגור עם מכסה ולעשות חורים.
על הבסיס הזה אנחנו נרכיב את שאר התערובת שלנו הסדר לא חשוב מה שחשוב הוא שכל מה שאני מציין פה יהיה קיים בתערובת שלכם.
תירס כמובן:
תערובת השריה:
טקסטורה:
פה אנחנו מתחילים להרכיב את צורת התערובת בצורה כזאת שתמשוך את הדג כמו שאמרתי למעלה חשיבות גדולה לנושא מלבד ריח.
את הטקסטורה בתערובת זאת אנחנו יוצרים בעזרת בווילס.
את הבווילס אנחנו נחתוך בעזרת סכין חדה או בעזרת מטחנת בווילס שתקל עליכם מאוד את העבודה.
חותכים לחתיכות לא שוות ובנוסף משליכים חופן של בווילס שלמים לתערובת.
זה מה שיוצר לנו את הטקסטורה.
תמונה של מטחנת בווילס:
בווילס מומלצים:
יש מגוון עצום של בווילס בריחות שונים וצבעים שונים אני אצמצם לכם כמובן.
1. בווילס שזיף- החמיצות והמתיקות בבווילס זה נותנת לנו את מה שצריך לתערובת.
2. בווילס טייגר נאטס- אנחנו משתמשים באגוז הזה בכל צורה שהוא האגוז עצמו הנוזל שלו והבווילס שעשוי ממנו כי אין מה לעשות הוא מוכיח את עצמו כל פעם מחדש.
אלו הם המועדפים והמומלצים לא צריך יותר מזה.
תמונה להמחשה סווילס:
אגוזים ושאר הממתקים:
כאן אוסיף את שאר מרכיבי התערובת שייתנו לנו בסופו של דבר את המתכון המנצח שמשלב את כל הדברים החשובים בפידור.
טייגר נאטס- הטייגר הוא סוג של בקעת עם טעם אגוזי וכמו שאמרתי הוא נכנס לנו לתערובת על שלל האופציות שלו.
את הטייגר ניתן להשיג בחנויות הדייג שבהם מחלקת קרפיונים יש כאלה שמגיעים מבושלים ומוכנים ויש כאלה שדורשים בישול והכנה מראש.
את המוכנים פשוט מוסיפים לתערובת איך שהם, ניתן גם לקצוץ חלק מהם וחלק להשאיר שלמים אני מציע להשאיר שלם.
את אלה הלא מוכנים צריך לבשל שעתיים שלוש במים עד שהם יתנפחו ויתרככו מעט.
חשוב לציין שתהליך הבישול של אלו הלא מוכנים הוא תהליך חובה מפני שללא הבישול הטייגר הוא רעיל ועלול להזיק לדג.
תמונה של טייגר נאטס:
גראס- עוד אחד מהדברים הכי מוזכרים אצלי במאמרים ודוחות הוא הגראס.
הגראס מוסיף לנו טקסטורה קטנה יותר וריח כמו שציינתי מעט חריף והקרפיונים מטורפים עליו (ממש כמו בני האדם).
הוא תורם מאוד לתערובת, חשוב לציין שגם את הגראס חשוב לבשל במידה וקניתם שקית גראס לא מוכנה במידה ולא תבשלו הוא פשוט יצוף וחבל זה לא זול העניין.
תמונה של גראס:
פלטס- עוד טקסטורה בדומה לבווילס רק שאלו יותר קשיחים ומגיעים בצורה של אוכל של ארנבים למשל.
הפלטס מגיע בכל מיני גדלים כמו הבווילס וניתן לשחק עם זה ולקחת גם קטנים של 6MM וגם גדולים של 10MM.
לגבי הריח רצוי לדבוק בריחות דומים לבווילס ולא לחרפן את התערובת עם עוד ריחות זה באמת רק יהרוס לנו את התערובת.
תמונה של פלטס:
לגבי נושא הכמויות הנושא הזה משתנה וניתן לבחירה שלכם הכמות נמדדת לפי זמן היציאה.
כמה להאכיל למה ומתי:
עכשיו שסיימנו להכין את התערובת הגענו לדבר חשוב לא פחות והוא הכמות אותה נשליך למים הזמן בו נעשה את זה והדרך.
בנקודה זאת נגעתי גם כן במאמר הקודם שלי ואציין אותה שוב.
כמויות הפידור- כמויות גדולות של פידור במים ימנעו מהדג למצוא את הפיתיון שלנו משמע פחות תפיסות יותר בזבוז של פידור ויותר בזבוז של כסף.
הכמות צריכה להיות 2-4 חופנים של תערובת לכל מקל.
זאת במידה ואנחנו דגים בהוצאת חוטים ולא בזריקה מהחוף.
בזריקה מהחוף בעזרת ספומב ומצוף סימון (מרקר) נזרוק יותר תערובת מפני שהדיוק הוא לא ברמה הכי טובה כמו הוצאת חוטים ולכן נשליך 10-15 ספומבים לנקודה.
מתי להאכיל- עוד דבר בעל חשיבות גדולה הוא זמן ההאכלה.
זמן ההאכלה צריך להיות לפני השעות בהם הדג מתחיל פעילות יותר אינטנסיבית של אכילה.
זה משתנה בין עונה לעונה לכן אסדר את זה כך.
חורף- העונה העיקרית של דייג הקרפיונים כמו שאמרנו היא החורף.
בחורף הקרפיון פעיל הרבה יותר בחיפוש אחר מזון ולכן כל שעות היום הם זמן אכילה מבחינתו וכן גם מבחינת הדייג.
ולכן ההאכלה יכולה וצריכה להתבצע לאורך כל היום בדגש על שעות הבוקר ולפנות ערב.
מה שאומר שבשעות הבוקר רצוי להאכיל בשעה 04:00-05:00.
ובשעות הצהריים 14:00-15:00.
אלו שעות ההאכלה הרצויות אלו השעות שיכינו לנו הכי טוב את השטח לזמן האכילה של הדג.
בשאר העונות- אין שוני גדול בזמן הפידור מפני שהדג פעיל יותר באותן שעות אבל הרבה פחות פעיל בשעות שבין לבין זאת אומרת בצהריים הרבה פחות פעילות וכנ"ל בלילה.
מה שאומר שחידוש המקלות והפידור הנקודתי יעשה יותר פעמים על מנת לשמור על הקרקע אטרקטיבית.
בנוסף לאחר תפיסה של דג חשוב לחדש מהר את הפיתיון ולהכניס שוב בייחד עם 2-4 חופנים של תערובת או במידה ודגים מהחוף אז כמה ספומבים לאותה נקודה על מנת "להרגיע" את השטח מהמהומה".
כך נשמור על הדגים באזור שלנו.
לסיכום:
המאמר הזה קצר בהרבה מהמאמר הקודם בנושא מסיבה אחת פשוטה לאחר צבירת ידע נוסף בנושא אלו הם הדברים העיקריים והחשובים ביותר להכנת תערובות פידור נכונות.
קל מאוד לטעות בנושא מכיוון שיש מגוון גדול של אופציות שרובן אינן מתאימות לכינרת ועשויות בנוסף לפגוע בתוצאות הדייג.
כל תוספת למאמר זה תבלבל אתכם ותמנע מאיתנו למקסם את הדייג ולהגיע לתוצאות.
מי שיישם את כל הדגשים והפרטים שניתנו פה במאמר התוצאות בהתאם.
צוות המורים!
אני בשוק 
