חולק על דעתם של קודמי...

ראשית, בג'יגלייט אינך מטיל אלא מוריד -
אז אין חשש לפלונטרים שנוצרים תוך כדי זריקה...
אם גלגלת "על יבש" - אחרי שהחוט ירטב הוא "יצטמצם" מבחינת הנפח...
לכן, בגלגול "על יבש" מגלגל עד גובה שפת השפולה ומרוויח עוד קצת אורך, שזה חשוב לעיתים..
לאחר שהחוט יירטב ממילא הוא "יתכווץ" וישב עמוק יותר על השפולה...
בזמן החתירה/ההפלגה תוכל בהתחלה לשחרר חוט בלבד ללא שום אביזר מחובר, שפולה פתוחה..
בהתחלה ישתחרר לאט אך אחרי 10-20 מטר במים ותוך כדי הפלגה - יתחיל לרוץ...
כשיישארו לך 30-40 מטר על השפולה תעצור ותתחיל לגלגל ולאסוף -
תוך הקפדה על מתח מסוים בחוט בעזרת האצבעות....
המומחים מרטיבים את גליל החוט בקערת מים, ורק כשהחוט רטוב מתחילים למלא את השפולה.
נכון לעשות כך גם בלי להיות מומחה...
את הגליל מכניסים לדלי מים ומתחילים לגלגל - ונכון גם לחוט נילון...