| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 28/12/2014 | כללי: ים התיכון | מים מלוחים | גלי | 10 - 20 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| בערך 4 בצה | סבידה חיה - | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 1 | 42,150 |
הדו"ח:
5 שנים עברו מאז תפסתי את האנטיאס הכי גדול שלי השיא עמד על 30 קילו ,עד אתמול....
עם כישרון רגיל והתמדה בלתי רגילה למדתי כבר שאפשר להשיג כל דבר.
צריך להאמין שבסוף המאמץ יש הצלחה בלי האמונה הזאת חבל על הזמן
לאחר 2 ניסיונות ללא תוצאות החלטתי שבשונה מאותן יציאות שהיו בשעות הבוקר אדוג בשעות הצהריים,
מגיע לנקודה ב3 וחצי בצהריים תופר סבידה חיה וזורק למים. הרצון שלי לאנטיאס ראשון שלא בא על סיפוקו
באותם 2 ניסיונות עקרים רק הגביר אצלי את המוטיבציה, וגרם לי להיות דרוך יותר, נחוש יותר, וערני יותר.
גם סירת דייגים קטנה שפורשת רשת 100 מטר מולי לא גורמת לי להפסיק להאמין ובתוכי מחלחלת הרגשה
שמשהו טוב עומד לקרות.
בין תקווה והמתנה נכנס למכונית ומגלגל סיגריה וזורק מבט לעבר המקל ששוכב לו על הרציף.
פתאום אני מרים את הראש ומבחין ביציאת חוט מהשפולה {עובד עם קשת פתוחה} קופץ כמו משוגע לעבר
המקל סוגר את הקשת וממתין מספר שניות לאחר מכן מתחיל לאסוף חוט ונותן את ההוקסט מכל הלב.
מאותו הרגע מתחילה מלחמה ביני ובין הדג שמנסה להתחמק אל תקלות שנמצאות מימיני ומשמאלי...
כבר בהתחלה ע"פ הנגיחות ידעתי שזהו אנטיאס אני אוסף חוט והאנטיאס לוקח בלי הפסקה אני מנסה והוא
לא עוצר ,וחושב לעצמי שזה לא הולך להיגמר כל כך מהר ובטח שלא יהיה יותר קל ולו רק בגלל העובדה
שאני לבדי מול הדג וללא שום עזרה.
חצי שעה בערך עוברת מאז המאבק ואני כבר מתחיל להרגיש את סימני המלחמה , הגב מתחיל להציק
והשריר ביד ימין כבר חצי תפוס ,הדג מצדו לא מראה שום סימני עייפות להפך , נראה שהוא רק עכשיו התחיל
את המלחמה שלו איתי. עוברות עוד דקות ארוכות ובינתיים אני מתחיל לחשוב שאולי הדג מעייף אותי ומנסה
לשבור אותי. כל ניסיון שלי להרים אותו מהקרקעית ומהפינות אליהם הוא בורח נגמרות בריצות ללא מעצורים
כמעט מצדו ,שמגבירים אצלי את האדרנלין, העייפות , ואת הכאבים...
עד שלבסוף שעה בערך מאז שתקף ,האנטיאס עולה על פני המים... אני מביט בו מלא הערכה וסוף סוף יכול
לראות עם מי היה לי עסק אחרי מאבק קשה. הוא עכשיו נגלה מולי במלוא תפארתו וגודלו...
חצי חיוך נמרח לי על הפנים אבל עדיין מוקדם לחגוג כי עכשיו אני לבדי עם הדג ששוכב מתחתיי ללא שום
עזרה או גאנץ להרים אותו....
דקות ארוכות אני מנסה לצעוק לעזרה ומנופף לעוברים ושבים שמצדם מרימים את ידם בחזרה כאילו חשבו
שאני מברך אותם לשלום. אני מחליט לגשת אל הרכב לקחת את הנייד שלי וכשביד אחת אני אוחז את המקל
אני צועד אחורה ומגיע אל המכונית ועם היד השנייה אני מגשש ואוסף אליי את הנייד שמונח על כיסא הנהג,
מסמס בוואצאפ ולאחר 5 דקות מגיעים כמה חברים ונספחים שהצטרפו כששמעו על הדג שנתפס.
חבר אחד מביא איתו מוט אלומניום באורך 1 מטר שבקצהו הוק אבל הוא קצר מידי ולא מגיע מהרציף אל הדג
שעדיין שוכב על פני המים {גובה הרציף מהים כ3 -מטר בערך}
לבסוף הדג מובל על ידי לעבר סולם שיורד לרציף על מנת שנוכל לרדת בו לנעוץ את הגאנץ בדג. 15 דקות
ארוכות ומורטות עצבים עוברות להם ואני מצטרף לחבר שנמצא למטה לעזור לו כשהגאנץ תקוע בדג אבל
מפאת משקלו של הדג אינו מצליח להרים אותו לרציף עד שלסוף אנחנו מרימים את הדג ואז הוא מועבר לחבר
ומישהו שנמצא על הרציף אוסף אותו ומניח על הרציף .
עכשיו סוף סוף אני מרשה לעצמי להיות מאושר ושמח וצועק יש, ישש יששששש, ישששששששששש
ומוסיף כמה נשיקות
שיא אישי? עוד לא שברתי אותו !





מומלץ לצפות ב-HD -ולהגביר כי איכות השמע לא באיכות טובה
הציוד שעבדתי איתו
מקל 2 חלקים- BIG WALLER של חברת spro-משקלי זריקה300 גרם
רולר- אקומה סלינה 2 גודל 16000
חוט בד -BERKLEY WHIPPLASH -80 ליברות
הריג באורך 1 מטר בנוי מחוט פלורוקרבון 130 ליברות של חברת YJK ו-2קרסים של חברת סיאסאמי :קרס עליונה 0\9 קרס תחתונה 0\10
ריג FERRARI ["האיטלקי"] בו נתפס הדג
תודה רבה לעמוס על הטיפים החשובים לגיאצוק על התמיכה והעזרה עם הריג, לשגיא הנדסלמן , ויאן על העזרה בתיקון המחשב
וכמובן תודה לבורא עולם על זריחה ושקיעה מדהימים ים משגע ודגים מדהימים
פורומים












צוות המורים!

(ומגיע) יופי של דג חוויה שלא נשכחת 