ברק הוא תופעה אקלימית, שבמסגרתה נפרק חשמל סטטי הנמצא בעננים. הברק נראה כפרץ אור עז, ויחד איתו נוצר הרעם, המגיע אלינו זמן מה לאחר הברק, כתוצאה מההבדל העצום שבין מהירות האור למהירות הקול.
היווצרות
הברק נוצר משום שבתחתית ענני סערה הנקראים קומולונימבוסים נוטה להיווצר מטען חשמלי שלילי חזק מאוד. המדע לא יודע מה בדיוק הסיבה לכך אך ההשערה המקובלת היא שישנו חיכוך בין טיפות המים ובין הקרח בתוך הענן, חיכוך שמשחרר את האלקטרונים מהאטומים וגורם להם להיצבר בתחתית הענן. חיכוך דומה גם אחראי לחשמל הסטטי שנוצר לפעמים כשמסתרקים או כשמשפשפים בלון בנייר.
המטען השלילי שבתחתית הענן חזק עד כדי כך שאפשר לחוש בו על האדמה. במקרה של עמידה על הצל שמטיל ענן שכזה, המשיכה בין המטען החיובי שיווצר בגוף לבין המטען השלילי שבתחתית הענן עלול לגרום לשערות לסמור. כאשר נוכחים בתופעה זו רצוי להתרחק מהאזור, שכן היא עלולה לבשר על פגיעת ברק מתקרבת.
המתח החשמלי בין תחתית הענן לבין הקרקע נע בין 20 ל-100 מיליון וולט. עוצמת זרם הברק עשויה להגיע עד 10,000 אמפר. אחת מתוצאות של הזרימה החשמלית הזו היא שהאוויר בדרך מתחמם מאוד ויכול להגיע לטמפרטורה של למעלה מ-27 אלף מעלות. החום האדיר גורם לאור שאנחנו רואים ולרעש שאנו שומעים שנקרא רעם. אם, למשל, הרעם נשמע כשלוש שניות אחרי שרואים את הברק, הסיבה לכך היא הזמן שלוקח לקול להגיע מתחתית הענן אל האדמה. יכולים לחשב כך את מרחק הענן, מהירות הקול היא כ-330 מטר לשנייה שזה אומר שמקור הרעש הוא במרחק של כקילומטר.
ישנם ברקים חזקים במיוחד הידועים בשם ברקי שבר, הגורמים לשבירה של ענפים, בתים, מכוניות וכדומה. ברקים אלו נגרמים באזורי קו המשווה בעיקר בתקופת המונסונים המאוחרים.
מכת ברק
פגיעה של ברק בגוף חי או דומם על האדמה נקראת מכת ברק. פגיעת הברק היא למעשה מכת חשמל, שבה מועבר זרם חשמלי בעל מתח גבוה מאוד, מהאוויר אל הגוף שנפגע. כמות הזרם המועבר הינה גבוהה ולרוב גורמת הפגיעה לנזק: שרפה, פיצוץ או מוות.
בארצות הברית נהרגים כמאה אנשים בשנה בממוצע כתוצאה ממכות ברק. בסין נהרגו מפגיעות ברק בשנת 2006 717 בני אדם. רוי סאליבן אחז בשיא גינס לאחר ששרד 7 פגיעות ברק שונות בתקופה שנמשכה 35 שנה.
התרסקות טיסה 214 של פאן אם הייתה האסון הגדול ביותר שאירע בעקבות מכת ברק. בעקבותיה ננקטו אמצעים להגן על מטוסים מפני הברק.
על מנת להתגונן מפני מכות ברק הומצא התקן הגנה המיועד ל"כליאת" הברק ולכן נקרא כליא ברק. זהו מוליך חשמלי הנמצא מעל מבנה המועד לסכנה, מבודד או מוארק בקצהו הנמוך, מושך אליו את הברקים ופורק אותם. בכך נמנעת פגיעה ישירה במבנה שיכולה לגרום לשריפה.
חיזוי ונזקים
כמעט כל ציוד אלקטרוני, ובמיוחד מחשבים, רגישים לשינויים פתאומיים בזרם החשמל. פגיעה של ברק בבניין גורמת נזק לכל המכשירים החשמליים. לפיכך, ברקים מהווים סיכון משמעותי, ולכן יש צורך באזהרה מסופת ברקים על מנת להגן על ציוד אלקטרוני רגיש. בשנים האחרונות פותחו מערכות העוקבות אחרי אותות נוצרים עם התפרקות ברקים. אותות אלו מאפשרים זיהוי של פגיעת הברק ועוצמתו. תמונת מכ"ם העננים יחד עם נתוני ברקים מראים את כיוון התקדמות הסופה. כך ניתן לחזות ברקים והתריע בפני גורמים שונים כדי למנוע ולהמעיט נזק.
הסכנה לקיאקיסטים / בעלי סירות
אנו מצויידים בכמה סטים של חכות הבולטות כאנטנות מעל לקיאק/ סירה, בעונה זו ישנם מדי פעם סופות ברקים בלב ים ויש לתת את הדעת לענין זה .
כשאנו מגיעים לחוף אתר הדיג טרם פריקת הציוד וההתארגנות, מומלץ לסרוק את השמיים ולוודא שאין ברקים, גם אם הם נראים רחוקים בלב ים.
לעיתים הים שקט והעננות נראית רחוקה מאיתנו, אך יש לזכור שהברק הפוגע בפני הים בדיוק כמו ביבשה מחפש את הנקודה הגבוהה ביותר בשטח ומתפרק דרכה לקרקע התפוצצות.
במקרה שלנו המקלות המזדקרים מהקיאק / סירה ישמשו נקודת פריקה עבור ברק או שלוחה ממנו שאינה פחות מסוכנת ממנו אביל.
יש לזכור שעדיף לוותר על יציאה לדיג מאשר לספוג מכת ברק ממנה אין חזרה.
ברק שפוגע בגוף כלשהו ישרוף אותו ובמקרה של פגיעה ישירה באדם בלב ים, הסיכוי לשרוד הוא אפסי מוצאי לשון.
לסיכום
טרם התארגנות בחוף בימי החורף, יש לסרוק את השמיים ולוודא שאין ברקים התפוצצות.
כניסה לים עם קיאק / סירה בעת סופת ברקים, גם אם הם נראים לכאורה רחוקים, מהווה סיכון גבוהה לחיים של החותר וההמלצה היא לוותר על הכניסה לים ולהמתין ליום אחר .
והיה ואנו בים ומתפתחת סופת ברקים שנראת מרחוק, יש להכניס את כל מקלות הדיג אל תוך הקיאק/ סירה ולכנוס לחוף בפרק זמן קצר ביותר
לא לשכוח, החיים שלנו שווים יותר מיציאת דיג אחת ויש מי שממתין לשובנו בשלום כל פעם מחדש .
צאו לדוג ולא לשכוח שהטבע חזק מאיתנו, יש לתת לו את הכבוד המתאים .