| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 5/11/2014 | דרום רחב: פלמחים - אשקלון | מים מלוחים | גלי | 30 - 40 מטר | דיג מקיאק בים - ג'יגינג |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 10 | גיג בינוני - | לוקוס - חפש (דקר אלכסנדרוני) | 1 | 2 |
| 1030 | גיג בינוני - | פלמידה לבנה / פלמוד (סקומברן זריז) | 1 | 1.8 |
| 09 | גיג בינוני - | לוקוס - חפש (דקר אלכסנדרוני) | 2 | שוחררוי |
הדו"ח:
אני כבר דלוק כמה ימים טובים לכניסה עם הקיאק... שבוע שעבר עקב תקלה בכניסה (נשבר לי הפדל של האיילנד... מזל שזה קרה 200 מטר מהכניסה) יצאתי לאחר חצי שעה במים... כך שכל השבוע פינטזתי על עקיצה של אמצע שבוע כמו בימים הטובים.
מטרגטים את יום רביעי, קובע עם אורי וחנין במחשבה שלא יהיו הרבה קונים ליציאה באמצע השבוע. בהתחלה קובעים ממש מוקדם אבל בערב אומרים , בוא נגיע קצת יותר מאוחר, אין לחץ, נשאר כמה שאפשר ועל מנת לגרור לפלמידות בדרך לנק הראשונה עדיף אור ראשון... אז קובעים 5:30 בחוף.
אני כמו תמיד מגיע ראשון, ורואה את אור וואדים, תוך שניה מגיעים גם אבירם וחבר שלו, קיצר... פגישת מחזור ... מתחילים להתארגן ונכנסים למים.
שעתיים ראשונות לא משהו... רוח מזרחית דרום מזרחית בינונית שמפריעה מאוד לדייג... אני עודר כמה נקודות יש תקיפות אבל לא ננעל.
מחליט לעוף לבד לנקודה הכי דרומית ולהתחיל לנצל את הדריפט ... מגיע לנק, ובוםם... עולה לוקוס קטן, מסתכל עליו, מברך אותו ואומר לו : חביבי, לך תקרא לאבא שלך... שיחרור 1... לאחר כמה דקות, מוריד את הגיג, נעילה קטנה ופאק, פלמידה כלבה חותכת לי את שוק לידר... גיג מספר 1 מת במצולות. ממשיך לעבוד... כלום... קובע עם אורי בוא ניפגש בנקודה מוסכמת. מסנכרנים את הנקודה וכל אחד מתחיל לשוט לכיוון.
ופה מתחילה החגיגה... אני מגיע ראשון לנק... נק שהביאה לי דגים יפייפים ואני מקווה שלא תאכזב אותי. מגיע בול על הסלע... מוריד פעם פעמיים ובוםםםם... נעילה עם מכה עצבנית , ברור לי שזה לוקוס עצבני שהדמוי שלי הדליק אותו, נותן לו כמה הוקים יפים ותוך דקות בודדות אנו עושים הכירות face to face... דג #1 על השחילר.
מתקן וחוזר על הריף ופה בא האקשן שמעלה לי את האדרנלין בטירוף. חמור ננעל לי באמצע גובה, משהו גדול מאוד, מעל 10 קג בטוח, נותן ריצה ענקית ותוך כדי נגיחות... אני בעננים... אולי סוף סוך האינטיאס שאני כל כך רוצה מגיע , ועוד חמור? זה לא אמיתי... אבל פעם הראשונה שאני מרגיש שאחרי 4 דק החמור לא מתעייף... כשאני מרגיש שבפעם הראשונה אני יכול להתחיל לקרב אני מושך יד מקרב את הגאנצ... אבל בפעם הבאה שאני רוצה לקרב אותו, פאקקקקקק מתפוצץ השוק לידר והרגשה של כעס, תסכול, עצבים מציפים אותי... בא לי למות באותו רגע... (אתם יכולים לראות את צעקות התסכול שלי בסרטון).
בודק את החוט, רותח מעצבים, אבל אני כבר פה, פעם אני מנצח פעם הדגים מנצחים... זה כללי המשחק... נושם עמוק מסדר את הציוד וחוזר לדוג... עוד לוקוס קטן יוצא... מברך אותו ומחזיר אותו לגדול וממשיך לעבוד.
תוך כמה דקות פוםםםם עוד נעילה, לא נותן לדג אפשרות לברוח, תוך שתי דקות פלמידה עושים שוב היכרות face to face.
1130 בבוקר, הים הסתדר כבר ומאפשר לנו תנאים אופטימליים לדייג אבל בדיוק אז, מתכווץ לי שריר בבטן, ולא מצליח לשחרר אותו. עושה חושבים עם אורי ולמרות שתנאי הדייג הם מצויינים, עדיף להתחיל לצאת שלא נתקע בעומק עם מגבלה פיזית (דיי הפריע לי לתנועת הפידול, מוסר השכל: חימום לפני הכניסה, בדיוק כמו לפני שיעור ספורט!!!! חובה!!!).
יוצאים החוצה, מקפלים את הציוד, תמונות , חיבוקים ונוסעים הביתה. בבית כרגיל חגיגה, הבנות שמחות מהתפיסות, מתחרפנות כשרואות את הסרטון של הבריחה וכבר מחכות לשבוע הבא לראות מה אבא מביא להן. חולה על הבנות הללו חברה... חולה עליהן.
ועכשיו: הסרטונים.
הבריחה:
התוצאות:
תהנו.
נב: פותח דיון מומחים: לדעכם, מה היה החמור? אינטיאס, פלמוד, טונה? תסבירו למה... מאוד מעניינת אותי דעתכם.
בברכה,
אדריאן
פורומים











צוות המורים!





- חשבתי שאתה שיא הרוגע.... 




יש לך דוגמנית דגים חבלז ובפעם הבאה כבר תביא לילדות את האבא של בדג שברח
