תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
3/11/2014 | צפון: מפרץ חיפה | מים מלוחים | גבה גלי | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
12:30 | דמוי סיליקון - | טרכון ים תיכוני | 13 |
הדו"ח:
אחרי שנה קשה כמעט ללא ים מנסה לחזור לשיגרה,
זה מתחיל מאתמול בשיחת טלפון מחבר שמציע לצאת לדייג בשעות הבוקר מתישהו,
מתעורר לשגרת יום רגילה ללא צפיות מיוחדות, קפה, תפילה וכו',
קצת מאוחר אבל עדיין בוקר והצלצול מגיע ויוצאים לדרך - חייב לשבור שגרה לא אהובה במיוחד,
מגיעים לנקודה ראשונה - ים חזק וסוער מלווה ברוחות חזקות ואין עניין בכלל לפתוח מקל, אבל בכל זאת..... כלום!
נקודה שניה שלפני שבועיים עבדה חזק יבשה יותר אבל פוגש את רהב אליהו שעובד באיזור,
מקשקשים קצת ומחליטים לנסוע לנקודה שלישית וטובה למרות שעכשיו לא העונה שלה, גם שם אכזבה.
נפרדים ויוצאים לכוון לא ידוע, לבסוף מחליטים להדרים למרות השעה המאוחרת.
נקודה רביעית - פוגש מורה שלי לימאות מתקופת התיכון מעלים זכרונות וניגשים לעצם העניין.
מחבר בומבט וסיליקון ומתחיל בזריקות ארוכות ובסריקת השטח, בזריקה הרביעית בערך מקבל עצירה,
לא מתרגש במיוחד עד שהוא לא בחוץ, עוד זריקה לאותו מקום והפעם מאיט קצת כי השמש מתחבאת,
הדג הזה תוקף ולא ננעל, אני יודע שהוא קטן אבל לא אכפת לי בכלל אחרי התקופה שעברתי,
מחליף סיליקון ליותר קטן, הפעם אין לו סיכוי והוא נעול חזק,
מוציא טרכון חמוד ולא גדול בכלל, מקסימום לטיגון על תקן צ'יפס, שוקל אם לשחרר או לא,
מחליט להשאיר אותו על מנת לא לבזבז זמן ולאבד את הלהקה.
הנעילות היו כמו צרורות, כל זריקה תקיפה או נעילה ואני על גג העולם - מזמן לא הרגשתי את הז'ירז'ור בעורקים.
אחרי שעתיים כבר כואב הגב והכתף, לא בכושר בכלל, מנוחה וסיגריה.
טוב אין ברירה חייבים לאסוף את הדגים מהריצפה, בתוך השקית הכמות נחמדה וקצת רק קצת מצדיק את הכאב גב והכתף, בנתיים השותף מתקשר מהקצה השני ומודיע שיש גם שם להקות לא קטנות מחליט להצטרף
וממשיכים לחגוג גם שם.
זהו חברים, אחרי תקופה קשה ארוכה ויבשה שמח להרטיב קצת את הזימים ולהרגיש ים במלוא מובן המילה,
לפחות אפשר להביא משהו לאשה שמתלוננת על דייג ללא דגים.
תיכף תמונות