פורומים
| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 24/10/2014 | צפון: חוף כרמל- עתלית | מים מלוחים | שקט עד גלי | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 8:20 | דמוי דג בינוני - Bassday Suger Pen 95F | לברק-חלק | 1 | 0.65 ק"ג |
| 6:30 | דמוי דג בינוני - Bassday Suger Pen 95F | טרולוס (צנינית אטלנטית) | 1 | 0.5 ק"ג (בערך) |
הדו"ח:
חופשת סמסטר קצרה מגיעה לסיומה,
ביום ראשון כבר חזרה ללימודים, לשנה האחרונה לתואר
עמוס לעייפה בעבודה, עובר עוד לילה לבן,
אבל הפעם, מחליט שאני לא הולך לישון, אלא מושך עד הזריחה ויוצא לדוג.
התחזית מבחינת ים היא שקט עד מעט גלי,
התחזית מבחינת רוח לא סימפטית, אבל זה מה יש.
בשעה 5:50 יוצא מהבית לכיוון הגשר בעתלית.
מגיע לגשר בסביבות 6:05, מתארגן עם סרבל (הייתי המוזר היחיד על הגשר, אבל תכננתי לרדת לאחר מכן לחוף).
קור חודר עצמות, רוח מזרחית עד דרום-מזרחית ערה מאד - מה שהוריד לי את התקוות.
הגשר כבר מלא בלפחות 6-7 דייגים, אז אני מתמקם בערך באמצע הגשר.
האיזור פשוט מלא בלהקות של ביזרי (אידרונים) - ואני מתכוון מלא,
המים ממש "אפורים" מרוב הביזרי שהיו שם.
כל פעם שדייג מדליק פנס, שטיח של ביזרי מתעופף באוויר.
אור ראשון מגיח, ואיתו מגיחים הטורפים,
בטח שיגיעו טורפים, יש להם פה חתיכת בופה
מרדפים כמעט בכל פינה בסביבת הגשר,
אך לא מדובר על דגים גדולים במיוחד.
בקצה הגשר נתפסת ברקודה קטנה (כ-30-40 ס"מ),
ומשוחררת חזרה למים.
אני מנסה עם Rapala Max Rap ראש אדום-גוף לבן בתקווה לגרד גם איזה ברקודה.
אין תגובה.
הטורפים פה בטוח, אבל עם כל כך הרבה טרף במים, הם פשוט לא מתייחסים לאף דמויי.
מחליף לשנות גישה. למרות הרוח שמאד מקשה על התפעול שלהם,
אני שם כלב של שוגרפן. יחד עם הרכיב הדרומי הוא נזרק רחוק מאד,
אבל עם הקשת בחוט, אני מסתבך פעמיים-שלושה עם דייגים ליד,
וגם לא מצליח להרגיש שאני מניע אותו נכון.
מחליט לזרוק קרוב - גם ככה רוב המרדפים ממש מתחת לרגלים.
זריקה למרחק של 15-20 מטרים לכל היותר, משאירה אותו יחסית בשליטה על הדמויי.
שוב מרדפים מתחת לרגלים.
אני זורק את השוגרפן, מוריד את המקל הכי נמוך שאני יכול,
ומזגזג אותו מהר חזרה, ואז הנעילה מגיעה!
כמה ריצות קצרות (הייתי עם הסט לייט-מדיום), וטרכון של כחצי ק"ג, מלווה ב3-4 טרכונים בגודל זהה במים,
ועולה לגשר.
הדבר היחיד שעלה לי לראש - זה למה הוא לא בא לי שאני על הריפים עם מקל לחי
משחרר את הדמויי, הדג אומנם מדמם אבל אני מאמין שישרוד, והוא מקבל פס חזרה למים.
דייג שלידי לא הבין מה לעזאזל אני עושה
אמרתי בפשטות: "אני לא אוכל, הגברת לא אוהבת טרכון כי הוא יבש לה, אז מה יש לי לעשות איתו?".
לא יודע אם משהו מזה הופנם, אבל נותר רק לקוות
ממשיך לנסות מהגשר, עובר גם לג'יגים, אבל אין תגובה. עדין יש מרדפים מידי פעם, אבל של טרכונים קטנים מאד (10-15 ס"מ).
מחליט לשנות טקטיקה.
חוזר לרכב, מניח את הסט לייט-מדיום, ולוקח את הסט לייט-אולטראלייט.
יורד לקו החוף, ומתחיל לנסות עם ג'יג BlueBlue קטן של 9 גרם.
מגרד טרכון קטן אחד.
רק אחרי זה נזכר שהגופרו בווסט, ועכשיו כבר יש אור, אז אני מדליק אותה,
שם על הראש וממשיך לדוג (רק בבית מגלה שבטעות שכחתי להחזיר את האיכות ל-1080P והיא נשארה על 720P מבדיקה שעשיתי בבית
חבל, היה יכול לצאת וידאו איכותי יותר).עובר לדוג עם תולעי סיליקון (האדומות עם הריח ענבים) על טקסס ריג.
ניסיתי אותם כבר מס' פעמים בחופים הסלעיים בחיפה, ללא תפיסות,
ובאיזור החולי הזה, סוף סוף הבנתי למה כולם אוהבים אותם
זה פשוט כיף!
נשנושים בלי סוף, מידי פעם יוצאת לה טלויזיה (או בננה, איך שתרצו - הכוונה לסילגו),
אוטאוט גם יוצא,
וגם טרכונים קטנים.
אחלה תרפיה לזמנים שאין תפיסות
מקשקש קצת עם הגברת שהיא בדרך לעבודה, מספר לה על הטרכון מהבוקר,
ומקבל בקשה לחזור הביתה לא מאוחר, כי לא ישנתי כל הלילה והיא לא רוצה שארדם על ההגה
בסביבות שעה 8:10, חושב כבר לחזור הביתה, מעיף מבט לגשר, והפה נפער
מרדפים מטורפים לכל אורך הגשר, ואני כמו דביל עומד מרחק של 100-150 מטר ממנו,
ומשחק עם טלויזיות
(ניתן לראות בסירטון, כתמים לבנים זזים ליד הגשר בזמן שיש את הכתובית - לא הכי ברור, אבל אלו המרדפים).
רץ לכיוון תוך כדי החלפת דמויי חזרה לשוגרפן.
עד שהגעתי המרדפים נעלמו, אבל אני נכנס למים צמוד לגשר עד גובה ברכיים,
ומתחיל לז'רז'ר ולחפש את הטורפים.
בשלב מסויים, מרדף מולי, הדמויי בדיוק היו 5-10 מטרים אחרי המרדף!
מגביר קצב ומתחיל להניע את הדמויי ב"פראות" יותר...
2...3...והוא נעול!
ממש מתוך המרדף
מלחמה קצרה אבל מהנה על הציוד הקל, והוא שוכב על החוף,
לברק יפיוף, ששקל 650 גרם בדיוק.
מיד תמונה וטלפון לגברת - "יש לך ארוחת ערב!" (היא הטורפת דגים מבנינו, לי אין סבלנות לעצמות שלהם)
עכשיו נותר לקוות, שיהיה זמן לדוג בהמשך
דווקא מאז שעברתי לחיפה, הדיג נהיה קצת מעניין
