פורומים
| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 7/10/2014 | כנרת - מזרח | מים מתוקים | שקט עד גלי | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - ז'רז'ור |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 08:00 | ניקל קטן - כסוף עם כתום | אמנון מצוי (עדדי) | 1 | בוגר (לא שאלתי) |
הדו"ח:
"יש לי כנרת מיתרים אלפיים
של קרני שמש, אשד ושמיים,
יש לי כנרת שבעתיים צליל
על כל מיתר של עצב ושל גיל."
כנרת, הפעם האחרונה שהייתי שם היתה לפני שנים רבות. וכשחזרתי הביתה תהיתי אם יש צורך בכתיבת דו"ח, ולמרות שאין כאן תפיסה מיוחדת או תמונה מרשימה הוחלט לשתף אתכם בלילה ים כנרת. כי כל דו"ח הוא פיסת נחמה של זיכרון שבין היתר התחלתי לאגד לי בתקיה מיוחדת.
07/10/14 השעה 15:00, יוצאים מהמרכז לכיוון ים כנרת. חבר התלונן שנשאר לו מעט גז בגזייה ורצה שנעצור לקנות מיכל חדש. חיפשנו וחיפשנו, אבל לא מצאנו משהו מתאים, עשינו המון עצירות והגענו לכנרת בשעה 18:00, אני רציתי חוף צינברי (דרום-מערב), אך כיוון שרצועת החוף צרה מדי לטעמם, המשכנו לחוף דוגית (צפון-מזרח) וכשהגענו לשם עצרנו בחוף הצפוני יותר "דוגה", שם הקמנו את מחנה הלילה עד רדת השמש. שתינו בירה, דיברנו, שתינו בירה והזמן טס, תפעלנו מנגל, שתינו בירה, השתנו בירה, וישבנו לאכול. אחרי זה עוד קצת בירה, הכנות אחרונות לפני השינה, מקלחת, פיפי ולמיטה. סליחה, פיפי ולמזרן.
08/10/14 השעה 05:00, הגיע הזמן לקום, אבל אין לי כוח! הייתי מפורק. נשארתי לבד באוהל, קמתי ב-05:40, התארגנתי והצטרפתי לחברים על שפת חוף דוגה. הם עם חכות בוס, הפתיונות: תירסים, פיתות ושניצלים. אני מג'רג'ר, התחלתי עם כלב עד שאתעורר, לא היה לי כוח לריב עם סלעים על הבוקר ולא ראיתי בעיינים. טוב, הם יושבים וממתינים ואני זורק-מחזיר מספר פעמים, מתעורר ועובר לניקל. אחד החברים אומר, די-בזלזול אם לומר את האמת, "נו, הדברים האלה באמת עובדים תגיד לי? עם הבובות האלה אתה תופס כאן דגים?" עניתי, "כן, בטח עובד. פשוט החוף הזה מת. בקושי יש אבנים וסלעים, שלא נדבר על צמחיה. גם אני לא הייתי שוחה פה במקומם. בואו נלך ימינה. אני רואה שם סלעים, זה נראה כמו איזה מזח." אחד החברים, "לך, זה חוף הדתיים (חוף כינר). תגיד אם יש שם משהו ונבוא." אני, "יאללה תרימו תתחת ואת הכיסאות שלכם, זקנות." כן, מג'רג'רים רגילים לטייל לאורך החופים והבוסים רק יושבים, אה?
עוברים למזח. התעצלו לעשות את הסיבוב אז חצינו דרך הצמחיה, שם היה מן נתיב נחל (או סתם תעלה) מיובש שהשאיר אחריו בוץ טובעני על גדת הכנרת, אבל שרדנו אותו... לבינתיים. הוחלט לא לטפס למזח אלא לדוג בצדו השמאלי כי היו עליו כבר שלוש חכות ולא היה מקום לחבר'ה נוספים. אגב, לא יודע אם קוראים לזה מזח אלא סוג של טיילת, אבל ניחא. קיצר מטילים חכות, אחת, שתיים, בום. מרגיש משהו בסוף החכה שלי, מביא אותו אלי ואומר לחבר שיביא את המגבת כי יש דג. אני מרים את החכה ועולה אמנון שמנמן ועסיסי באורך 25 ס"מ לערך. החבר (שגם חדש בעניין הדיג) בא להחזיק את הדג ביד אחת עם המגבת והבחור החלקלק השתחרר מהקרס וחזר למים. היה מבאס אבל בקטנה. אמרתי, "טוב, לפחות עכשיו הג'ירג'ור הוכיח את עצמו." אחרי כמה זריקות העקום שבחבורה החליט לעשות ישיבת צוות לכל החוטים, זרק באלכסון לא נורמאלי, אוסף את החוט שלו ואומר, "תראו מה אני מביא עכשיו מהמים." וכולם, "היי! עצור!" המזל הוא שכולם עם חוטי ניילון, כך שכולם נצלו. לאחר כמה דקות חבר תופס אמנון קטן שחוזר למים תחת חסותי. ואז שלחנו את אחד החברים להביא בירה ושקית קרח מהצידנית, למקרה שנתפוס דגים גדולים כמו הראשון.
התפנה מקום, עולים על המזח, כולם למעלה חוץ מהחבר שעדיין לא שב. ירדתי למטה על הסלעים, התקרבתי למים כדי שיהיה נוח לג'רג'ר, אך אין תפיסות והשעה כבר 10:30, הזמן טס כשנהנים. כעבור זמן מה אני רואה משהו בזווית העין, וישר מהדהד לי בראש מה שחבר אמר לי יום לפני שנסעתי, "תיזהר שלא יעקוץ אותך נחש, יש נחשי מים בכנרת." אני "סבבה, מה הסיכוי?" שלפתי מצלמה וצילמתי אותו. אחר-כך אמרתי לחבר'ה "תראו, יש כאן נחש מים." וכמובן, תמיד יהיה את זה שיפריע לטבע לחיות ויציק לנחש עם המקל של החכה, מה שגרם לו לחזור לצללים. פתאום חזר החבר שהלך להביא דברים. שאלתי, "מה נסגר, איפה היית?" הוא ענה "נכון הבוץ הזה שעברנו מקודם? שקעתי שם כמעט עד הברך וכשניסיתי לצאת הסנדל נשאר בבוץ וכל המים נהיו עכורים והייתי צריך לחפש אותו." לא, הוא גאון. עד שהוא בא הוחלט להתקפל ולנסות חוף אחר בדרך חזרה. צועדים לכיוון האוהל, הפעם דרך חוף הדתיים, לא דרך הבוץ הטובעני. ומה אני רואה מקפץ לצדנו? שפן סלעים, ממש חמוד שעמד והביט עלינו, אבל לפני שהספקתי לצלם אותו "מטריד החיות" נכנס לפעולה, רדף אחריו והבריח אותו.
חוזרים הביתה, בדרך עוברים חופים ושואלים אותי "איפה אתה רוצה שנעצור לדוג?" אך ראשי כבר מסתובב מחמש שעות של הסתכלות על מי כנרת בשילוב של חום השמש ובירות ללא הפסקה. אמרתי, "יאללה, אין לי כוח להמשיך, רוצה לאכול!" עצרנו במרכז קניות, אכלנו ונסענו חזרה למרכז בליווי חסידות וציפורים נודדות שעפו במעגלים בתוך הכחול הגדול של השמיים הצפוניים, וכשהגענו הביתה החל לרדת גשם, שכן הציפורים הללו מבשרות על בואו של החורף. תסלחו לי שאין תמונות מלבד התמונה של הנחש, פשוט הדברים קרו מהר מדי. הנוף היה מרהיב, אך לא ניתן להעביר זאת בתמונות. צריך לחוש אותו.
לסיכום, היה בילוי מהנה ביותר. אמנם לא היו תפיסות משמעותיות, אבל החברה, הנוף, השלווה ויללת התנים אל תוך הלילה, הם שעשו את האווירה לטובה יותר. למרות שלא הגעתי לדרום הכנרת כפי שהומלץ לי על-ידי גיא וצור, היתה חוויה שהשאירה טעם לעוד.
תמונת נחש המים המשובץ
תיאור: נחש בינוני, צבע הרקע חום אפור עד ירוק. נקודות כהות מעטרות את גופו. תפוצה בישראל: במרכז הארץ וצפונה, בעיקר ליד מקורות מים קטנים וגדולים הנחש נמצא גם בכל צפון הנגב במקומות עם מים. אורך מקסימלי: עד כמטר אחד. סכנה לאדם: אין.
למדריך לזיהוי נחשים בישראל: http://www.snake-id.com/full_list.php.
תודה על זמנכם,
שיהיה לכולם המשך חג שמח ומהנה!
נתראה בדו"ח הבא.
זרפה.
לקריאת דו"ח הדיג הבא שלי - לחץ כאן!
לקריאת דו"ח הדיג הקודם שלי - לחץ כאן!
וממחיש את החוויה. תענוג גדול. בהזדמנות הקרובה חוויה מתקנת 
