פורומים
| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 23/9/2014 | צפון: מפרץ חיפה | מים מלוחים | גלי | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 8:30 | גיג קטן - ג'יג סיני 5 ס"מ ורוד-כסוף | טונית אטלנטית (פלמידה שחורה) | 1 | 1 ק"ג |
הדו"ח:
המבחן היה אתמול, תוצאות עדין אין כמובן אז עדין המצב רוח טוב
מחליט לתת גיחה חיפאית נוספת, להמשיך לחקור את האיזור.
ב-6:00 אני בחוף, מאחורי המכון לחקר ימים.
הים גלי, גלים של חצי מטר כמעט קבוע עם התקפות של כמטר - לא מצב נעים לעמוד על הריפים.
מחפש נקודה נוחה לעמידה (מאחורי המכון בדיוק יש כאלה), ומתחיל לז'רז'ר את עצמי לדעת.
הציוד הוא UL על גבול הלייט (Palms Pinwheel + Daiwa Caldia 2000), השוגרפן נשלף ראשון,
ולאחריו נשלף Ima פופקי, ועוד מגוון דמויים שחו היום במים.
ללא מענה כלל, ללא ביזרי מקפצים ובורחים - פשוט ים "מת".
מתחיל לטייל לכיוון דרום, ומנסה בדרך על נקודות בריף שנראות לי נוחות לעמידה, תוצאות - נאדה.
מגיע למפרצון בין 2 ריפים. הקרקעית שם חולית מעורבת, יחסית רדודה, אבל בגלל הגלים עמוקה מספיק.
אחרי שיש לי את התולעים של מירוקו או איך שלא מבטאים את השם הזה כבר בערך 3-4 חודשים בווסט, והשקית עדין לא נפתחה, מחליט שזה הזמן לנסות אותם - הגלים מערבלים את החול ליד הסלע, והדגים בטח מחפשים שם אוכל.
מארגן ריג סטנדרטי (משקולת רצה של כ5 גרם, קרס ועליה מלביש 3-4 ס"מ תולעת). הריח ענבים שלהם ממש גרם לי לרצות לשתות פריגת ענבים באותו רגע
מנסה קצת, מרגיש נגיסות, התולעת חוזרת משוכה וקרועה מידי פעם, אבל תפיסות אין - כנראה שמה שנשנש היה קטן מידי.
יושב על סלע, מביט בים, ורואה במרחק 50-60 מטרים מהריף רתיחה קטנה של ביזרי.
הגברת בדיוק התעוררה אז היא מתקשרת לומר בוקר טוב בדרך לעבודה,
אני כמובן מדווח שאין כלום
ושאני מנסה עוד קצת ואז מתקפל, וזוכה כמובן למשפט "אתה רואה, סתם קמת..." איך שאני מנתק את השיחה, באותה נקודה שהיתה מקודם רתיחה, יש שוב, קצת גדולה יותר, ובהחלט אגרסיבית יותר.
מעיף את הריג תולעת, וקושר מהר ג'יג ורוד-כסוף חסר שם, 5 ס"מ, שוקל כ-10-12 גרם (אומנם כמעט פי 2 מהמשקל המקסימלי של המקל, אבל אני פשוט זורק בעדינות).
כמה זריקות, עוברת דקה-שתיים, אני כבר בהרגשה של "טוב נו, מה שהיה כבר לא פה", ואז זה מגיע.
עצירה פראית, אני מרים, נותן הוקסט, ומרגיש בכמה גילגולים הראשונים רק משקל - חשבתי שתפסתי שקית
עוד כמה גילגולים, ואז הוא פותח מבערים...
הרולר צורח, ואני כבר שם את היד בעדינות על השפולה בשביל להאט אותו - מה שהוא לא יהיה.
המלחמה פשוט תענוג. כ-2 דקות של משיכות שהרגישו כמו נצח. בשלב מסויים הדג מושך שמאלה חזק, ואני נלחץ כי יש שם ריף סלעי, אני עם UL ואין לי איך לעצור אותו יותר מידי, אבל אני גם לא יכול לרוץ על הריפים במצב ים כזה.
במזל ובהרבה סבלנות, אני מצליח לסובב אותו חזרה, ואז הוא מגיע קרוב, ואני מזהה את הדג - טונית יפיפיה!
מחכה לגל הנכון, בזמן שהדג נוגח למטה ליד הריף ומוריד לי את הלב לתחתונים עם כל נגיחה,
ואז מחליק אותו עם הגל לריף...
טונית יפיפיה, נשקלה בבית טרם הניקוי - 948 גרם, כמעט קילו של פצצת אנרגיה מטורפת על ציוד קל...
ואז נפל לי האסימון - סוף סוף זה קרה - הגופרו היתה על הראש, והיא גם היתה דלוקה!
כבר המון זמן שאני רוצה להסריט תפיסה יפה מהחוף, וסוף סוף זה הגיע
אגב,
אני זוכר את הדיונים על כשר, לא כשר, כן קשקשים, לא קשקשים...
אז באופן ברור, היום ראיתי את זה - טונה לא משירה שום קשקשים, אבל הם כן קיימים שם.
שהנחתי אותה על הסלעים בזמן שהתארגנתי, היא החליקה, וכנראה שהעור שלה השתפשף.
בבית, שמתי לב לזה, ובאופן ברור ביותר, רואים קשקשים, שמעליהם שכבת עור חלק לחלוטין (שזה העור שאנחנו רואים מבחוץ).
באיזור שהאור השתפשף, לאט ובזהירות גירדתי אותו עם סכין, ומתחתיו הפלא ופלא - קשקשים קטנים, אבל ברורים לחלוטין.
למי שעדין מתלבט, אם יש קשקשים או אין, או אם הטונה משירה אותם או לא...
לפי המבנה שאני ראיתי - קשקשים יש - לעומת זאת, השרת קשקשים ביציאה מהמים, מבחינתי היום הוכחתי לעצמי שזה מיתוס, כי זה לא הגיוני (הקשקשים חבויים מתחת לעור).
