| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 10/9/2014 | צפון רחב : חיפה - חדרה | מים מלוחים | גלי | מעל 50 מטר | דיג מסירה - פתיונות |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| ~12:00 | גיג בינוני - שימנו וורטקס ירוק-כסוף 165 | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 1 | 3.3 |
| ~11:00 | דג חי - קיפוד ;-) | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 2 | 10.4 |
| ~12:00 | גיג בינוני - שימנו וורטקס ירוק-כסוף 165 | לוקוס - דאור (דקר הסלעים) | 1 | 1.87 |
| לא זוכר | גיג בינוני - מה משנה.. | טונית אטלנטית (פלמידה שחורה) | 2 | יחד ~ 1.2 |
| ~5:00 | קלמארי - | פארידה (ספרוס מצוי, שינן החוט) | 1 | ~700 גרם |
הדו"ח:
כבר כמעט שנתיים שלא הרגשתי אינטיאס על המקל, במקל של סירה עסקינן

בקושי יוצא למען האמת מסירה.. את העונה הזו התחלתי מאוחר מאילוצי לידה + מלחמה ומה שנשאר ממנה זה מה שאני מנסה לנצל בשבועות האלה. 3 יציאות ראשונות לא הניבו כולם (לפחות אצלי) חוץ מהחוויות המהנות עם החבר'ה בכחול הגדול

היאוש כל הזמן במארב רק מחכה לרגע הזה שאתה נשבר..
אבל אתמול הוכח שוב:
המזל מגיע בתורות.
המרכיבים:
כפית של ענווה,
2 כפות עבודה נכונה,
5 כפות התמדה+סבלנות
והמון המון אמונה בלי חשבון בכלל..
המתכון:
לערבב הכל יחד היטב היטב, להכניס לתנור לזמן לא מוגדר

אל דאגה- בסוף זה יוצא טעים

אצלי נגמרה האפייה רק אתמול

הפעם צוות כלל אותי, את חיים, את אסף ואת אלי. יוצאים מוקדם בבוקר לשלוף את דגי הפיתיון שהכי נצמדים לקרסים בתקופה הזו, הלא הם הברקנים (בשפה שלי הקיפודים
). הדג הזה מעבר לצבעים המדהימים שלו מחזיק הכי הרבה זמן על הקרס. לא יאומן כמה חיות יש לו, אפילו ללא משאבת חמצן..עם הברקנים נשלפים גם כמה פרידות, אחת שמנמנה אצל חיים כ700 גרם (אין תמונה לצערי).
בשלב הזה כולם תופרים את הקיפודים יפה יפה על הסירקלים, מנחיר לנחיר, נוטשים בינתיים את הג'יגים:


טסים כמה שיותר מהר מעט אחרי שעולה האור אל עבר העומק. היום העומק הגדול (120 מ' לערך) לא עבד כמו שצריך, כמה שעות של דריפטים (חזקים ביותר
) ואין אפילו חצי נעילה.. מחליטים ללכת על תקלת ברזל באיזור ה90 מטר, דריפט קצר ומסוכן שאוכל גיגים וריגים בתאבון. כעת שניים מתוכנו על גיג, ועוד שניים עם הברקנים מסתלבטים ומתחילים לאבד את הפוקוס.. עד שזה מגיע משום מקום- נעילה עסיסית 
כבר שנתיים שלא הרגשתי אותו ננעל מסירה.. איזה כיף

נותן לו להינעל לבד (סירקל), ליתר ביטחון נותן חצי הוק סט ומתחיל למשוך. הפייט היה פחות מהנה מרגע הנעילה ולו בגלל שעבדתי עם החשמלי.. למרות שעצרתי מדי פעם רק בשביל הפאן ועבדתי עם הידית, רק בשביל להרגיש עד הסוף את הנגיחות...

עולה לו אינטיאס שמנמן 10.4 קילו, ואיתו כמובן עולה פלאים גם המורל על הסירה.
ישר מקבל סכין לראש למוות מהיר. למה שיסבול חנק איטי?
בורא עולם נתן לנו הרשות "וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ"
אבל כמה שפחות צער בעלי חיים שלא לצורך...
הציוד שלי:
מקל פשוט של מאיה עד 300 גרם.
רולר חשמל של שימנו PLAYS 3000 (קצת התאכזתי האמת מהכוח שלו מול דג גדול יחסית)
חוט מוביד בד 100 ליברה של ברקלי וויפלש
שוק לידר בד 200 ליברה
סביבל טי גדול
משקולת 500
קרס סירקל 6/0 (לא הייתי בטוח שהיא גדולה מספיק מסתבר שזה סבבה)
תמונה של הריג (המשקולת בטבעת התחתונה של הסביבל והריג בטבעת הצדדית):

ממשיכים עוד ועוד- ללא תוצאות. יורדים ל60 מטר- גם שם נוחלים אכזבה ומהר מאוד יורדים עוד לסלעים ב40.
"דוקטור שימנו" (חיים למי שלא יודע) מלביש את נשק יום הדין, גיג של שימנו בשם וורטקס 165 גרם שאין להשיג בארץ וכמעט גם לא בחו"ל, גיג שנועד בעיקר לעבודה ברדוד בסגנון איטי. אני ואסף עדיין עם הקיפודים מחכים למשיח (שגם לא מטלפן), לפחות עד שחיים מתחיל להינעל פעם אחרי פעם.. כולנו רצים להחליף לגיגים

הקונצרט של חיים:
התחיל עם 2 טוניות שובבות 700 גרם לערך שרצו מצד לצד כמו משוגעות ואיימו לסבך לכולם את החוטים. נמסרו לי במתנה גמורה על ידי הדוקטור, מת על הטעם שלהם
המשיך עם דקר יפהיפה של כמעט 2 קילו, ונגמר עם אינטיאסון נמחד של 3.300 שנלחם הרבה יותר שווה אפילו מהאינטיאס שלי 
זהו נגמר הזמן- מתקפלים חזרה, אצלי כאמור נשבר מנחוס ארוך אבל תכל'ס בשנתיים האחרונות כמעט ולא יצאתי עם סירה.. שנה שעברה כמעט בכלל אולי פעם אחת.
הבורים לפיתיון שקניתי ליתר ביטחון יחכו כבר ליום ראשון אי"ה

בתקווה שהעונה עוד כאן ושיהיה המשך דייג פורה אצל כולנו

שנה טובה ומבורכת לכל חברי פורום הדייג הספורטיבי



נ.ב.
כבר קיבלתי פניות מתעניינים לגבי הכובע, אז לכל המעריצים אני מבקש להירגע בבקשה ולעמוד יפה בתור

פורומים









למה רק 20? מוכן כבר להתמודד עם 40 







צוות המורים!


הגיע סוף סוף? 


