פורומים
| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 4/9/2014 | צפון: ראש הנקרה-נהריה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 20:30 | קלמארי - זרוע שמנה ועסיסית | לוקוס לבן (דקר המכמורת) | 1 | 600-700 גרם |
הדו"ח:
השבוע עובר בעצלתיים ויום חמישי מגיע.
יום גיבוש מחלקתי שמסתיים באכזיב עם שתיה, פינוקים וערימות בלתי סבירות בעליל של בשרים וכמובן שגם בירות קרות בשמש של סוף הקיץ שעושות נעים מאד באותו הרגע אבל מזכירות לך מאוחר יותר שזה לא הרעיון הכי טוב...
להפתעתי ולשמחתי הבחור שאירגן את מקום המפגש מודיע במייל מחלקתי שיש עמודי תאורה לאורך הכביש הפנימי ושיחפשו את העמוד שמספרו 37...
זורק ציוד חופים וגם ז'ירז'ור באוטו על כול מקרה שלא יהיה וקלמארי גדול בין שני בקבוקי קרח כי אין לי כוונה לנסות לדוג עם אנטריקוטים...
הערב מגיע והחברים מתפזרים, עושים פינוי וניקוי של החוף ומשאירים אותו יותר נקי ממה שמצאנו ולבסוף נשארים קומץ גברברים לקפה חזק שיחזיק אותם לדרך הארוכה הביתה
הרוח הצפון-מערבית מתחלפת כבר לצפונית השמש כבר ירדה מתחת לאופק ואני לא מבזבז זמן ומנצל את האור האחרון לפריסה בנוחות.
3 חכות חוף נפתחות כשאחת עם כבל וקרס גדול והשתיים האחרות עם ריג ניילון וקרס גודל 1.
הרוח נופלת ותיכף מתחלפת למזרחית והים רגוע רגוע
מוריד זרוע ציד ארוכה מהקלמארי וחותך לשתיים לקרסים הקטנים ורצועה ענקית לכבל עם הקרס הגדול.
זריקה רחוקה ככול האפשר ומתיישב לסיגריה
החוף שקט ורק משמאלי זוג ברומנטיקה פיזית קלה
אכילה בחכה הקיצונית מעירה אותי ואני קם ומתקרב אליה.
אכילה נוספת וריפיון גורמים לי לחשוב על אבונפחה אבל האופטימיות קיימת כי זו כבר אכילה שנייה. ואז אכילה שלישית...
אני שולף את החכה מהסטנד ומותח את החוט.
במשיכה הבאה אני נותן הוקסט ומרגיש משקל בצד השני
מגלגל רצוף ומרגיש נגיחות חלשות שלא מסתדרות לי עם האכילות היפות. סרגוס גדול היה נוגח הרבה יותר אני חושב לעצמי וממשיך לגלגל...
לבסוף הדג עושה החפה והצללית נראתה דומה ללברק ולרגע אני מעז לדמיין את עצמי מחייך ואז אני מדליק את הפנס ראש ורואה... לוקוס.
WTF ??
15 שנה אני דג בנקודה הזו, קיץ וחורף, ים גבוה ונמוך, יום ולילה, גשם ובלי.
15 שנה ומעולם לא ראיתי ולא שמעתי על לוקוס ברצועה החולית הזו
וכך אני מוצא את עצמי בוהה בו כמו ילד מתוסכל וחושב לעצמי שאולי הגזמתי עם הבירות...
אבל הלוקוס לא משתנה ונשאר לוקוס ואני מרים אותו מגלה איך לוקוס בולע עד התחת ...
מנסה עם פלייר דייגים לשחרר את הקרס אבל הקרס תופס את שני הצדדים של הכניסה לקיבה ולמרות הנפח הגדול בלוע של הלוקוס התמרון בלתי אפשרי ואז הקרס נשבר באמצע
מנסה שוב אבל כבר נהיה שם בלאגן והלוקוס כבר לא מרגיש כול כך מוצק ביד והסנפירים כבר לא זקורים
בינתיים הזוג לידי מתקרב והבחור אומר לי שהחברה שלו אמרה שהוצאתי דג ואז הוא רואה את הלוקוס ואומר לי בצחוק שזה המרמיר הכי מוזר שהוא ראה כי כאן יש רק מרמירים על החול ולוקוס כזה מוציאים בבולוס ולא בחוף חולי...
ואני מסכים. הים שלנו פשוט השתגע...
לפני שבועיים שתי פרידות יפיפיות ועכשיו לוקוס לבן.
מה מחר? טונה כחולה ??
בכול אופן, מצלמים כמה תמונות והלוקוס נכנס לשקית עם בקבוקי הקרח...
אני לא יודע אם הייתי משחרר אותו בודאות אבל אם זה היה קורה בזריזות והוא היה במצב טוב, אולי הדברים היו נראים אחרת אבל בנסיבות האלו, לא היה יותר מדי מה לעשות והבחירה היתה פשוטה וקלה...
לאחר מכן אני מעביר עוד שעתיים ללא תנועה ואז הראש טוב מהבירות נגמר ונשאר רק כאב הראש והעייפות ואני מחליט שמספיק להיום ומתקפל הביתה...
הפתעה גדולה ללא ספק בדיג חופי כמו שאני אוהב
באמת גדולה ועל כך מגיע כבוד אח יקר 
צוות המורים!
