למי שלא ראה,הכלובים הם כלובי מצוף כלומר עיגול צף שמתחתיו
רשת שנראית כמו שק/פעמון ובתוכם הדניסים החביבים, בגלים
של 6-7 מטר המצוף יכול לשנות זוית

ואז הם משתחררים,
גם בשל התזוזות החזקות של המצוף בסערה נקרעת הרשת.
זה אחת הבעיות בחקלאות ימית מסוג זה.
הדג המבויית והמפונק שרגיל שיאכילו אותו לפה כמו חבר כנסת,מרגיש
רעב לאחר כמה שעות בלי אוכל,לכן הוא לא בררן ,אוכל הכל...

קלמארי,סבידה,גמבארי,תולעת,שניצל,לבבות,מעורב ,סביח ,גחנון ,הכל.
טוב בלי הסביח והגחנון.
אבל יותר מכל אוהב לאכול פילוטה,הריח מטריף אותם,ומזמין אותם,כנראה גם הטעם.
את הפילוטה בים עובד יש לערבב עם סולת או פירורי לחם יבש(סולת עדיף בהרבה) כדי
להקשיח את המרקם של הפילוטה,כך יש לך יותר זמן במים עם הפיתיון,.
זה לגבי ים פתוח,עוד כדאי להתאים קרס במידה נכונה ושתהיה קשיחה(כן הם שוברים קרסים עם הפה הגרמי שלהם)
וגם נוטים לבלוע את הקרס עמוק דבר המבזבז זמן יקר בהחלפת קרסים,עם דגים אותם במזח סגור זה קריטי לכמות התפיסות,
כי אז דפוס האכילה שלהם הוא מעגלי,כלומר הם עושים סיבובים בכל מיני נקודות במרינה,ואם אתה לא מוכן עם פתיון במים
אתה מפספס סיבוב(אני מקווה שאני מובן).כמובן יש למצוא קרס שננעלת קרוב לשפתיים ולא נבלעת,זה תלויי באופי האכילה
ובגודל הדניסים המשוטטים,לי יש קרסים של מוסטד הנורווגית במידות 6-7 מכמה סוגים,מצאתי שהכי מתאימה זו קרס סירקל
שנועלת כמעט לבד את הדג ,נותר לתת הטקסט קטן, הקרס לא נשברת ולרוב לא נבלעת פנימה מידי.
זה מה שאני יודע על דניס ורציתי לשתף.
ניתן לשים שלושה קרסים על הריג יצאו גם שלישיות.
בהצלחה לכולם