תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
5/12/2013 | דרום - אשדוד | מים מלוחים | גלי | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
17:15 | סבידה מתה - סבתא שחיכתה במקרר כמה ימים עטופה יפה בנייר כסף | לוקוס - אירדי (דקרנית אדומה) | 1 | 1 קילו לערך |
הדו"ח:
זו בערך היציאה האינטיאסית העשירית לעונה זו.
התחזית מנבאת




זה הזמן לשלוף את סרבל ומעיל הסערה.. להשחיז סכינים ולחכות לפצצה

חמישי האחרון אחה"צ בורח מהעבודה מוקדם, כמידי שבוע, רץ לנקודה הקבועה והלוהטת ללוות את החמה לשנת היופי שלה.. ואולי גם איזה אינטיאס הביתה שלי

יש גם מי שמלווה אותי. גשם שוטף כאמור.. אבל אני עטוף טוב טוב ושום טיפה לא מאיימת.
רף הציפיות גבוה למזג אוויר שכזה... כך השמועות אומרות. היום נברר מה האמת.
מגיע לנקודה, רוחות חזקות, גשם, הים גבה גלי נופל חזק על הסלעים..
מגיע למסקנה שלא כדאי להסתכן עם שני מקלות, היות ואני לבד ולא יכול לשלוט על שניהם. בטיחות מעל הכל!

זורק סבידוש אחת כנגד הרוח, על קרסים 0/10 אימתניות ששוקי המתוק קנה לי מתנה במפגש בדוגית, על הרולר חוט בד 100 ליברה מהמומלצים של מאמון, כך גם השוק-לידר, 100 ליברה מהמנוסים של המאסטרו

משקולת של 120 גרם, רצה על השוק לידר, ומתחתיה כמובן סטופר חמוד. המקל של חברת "LEADER" שני חלקים, מהפשוטים של 200 שח (מטאטא עצבני, תכף תראו), והמכונה של טיקה 8000 (בדר"כ אני עם הGG100).
הריג של שני קרסים- העליונה מחוברת לתחתית השוק לידר, והשנייה תחתיה עם חוט בד כפול (מושחל בתוך עצמו, כפי שהדריך אותנו שוקי היקר בזמנו בפורום) כדי למנוע קריעה שלה אם הדג נתפס רק עליה.
הסחף חזק ומקרב אלי לאט לאט את הריג, אני מותח חוט בהתאם.
עכשיו שימו לב.. השפולה סגורה, וגם הקלאצ סגור, לחלוטין. הסיבה- מניסיון זו נקודה של לוקוסים, בפעם הקודמת שהלכתי אחה"צ תקף שם אחד חזק וקבר את עצמו בתוך הסלע בגלל קלאצ' חצי פתוח.. אם תפגשו לוקוס שמן עם סבתא וחוט בפה תדעו שעשיתי לו ביקור בית.
הפעם אמרתי נסגור השפולה הרמטית כדי לנסות לרקוד על שתי החתונות, לוקוס ואינטיאס, ואם צריך נפתח... לא בטוח בעצמי על ההחלטה הזו אבל השעה מאוחרת אז זורם.
יש אכילות קטנות. לא ברור מה מנשנש לי את הסבתא... נותן הוקים קטנים מדי פעם ולא ננעל. לפתע משיכה קצת יותר חזקה, נותן הוק ויש התנגדות. עולה לוקוסון חמוד, חומד קרסים של אינטיאסים... בבית כשניקיתי אותו אני מסתכל לתוך חלל הפה ורואה שוונץ של חוט שחור קטן מבצבץ


הנה ההוכחה שלא צריך ברזל מן החי


את הסבתא הבאה שהושלכה אחר כבוד למים, פגש כבר עבריין כבד מסוג אחר...
חברים, שלוש שנים שאני רודף אחרי הדג הזה וזו הפעם הראשונה שאני מרגיש אותו (מהחוף).
פיצוץ כזה למקל שכמעט והעיף אותי למים (קלאצ סגור זוכרים?), ההוקסט שלי בא אוטומטית שנייה אחרי הכיפוף כי המקל היה ביד ומיד אחריו משיכה עצבנית בעוצמה של טרקטור, נגיחות רצח של מוש השור, ובין נהרות האנדרנלין שפורצים למוחי באותם הרגעים רצה לה המחשבה התמימה "וואו! איזה לוקוס ענק... הפעם לא אתן לו לרדת לסלע!"..... המחשבה שהנחתה אותי גם ברגעים הקריטיים הבאים...
מושך ונוגח כלפי מטה ולפתע ללא שום התרעה חותך חזק שמאלה לכיוון הסלעים כשהוא משכיב את החכה ואני בקושי מצליח להרים אותה וגם לשמור על שיווי משקל.. ממשיך להיאבק עם ה"לוקוס" שלא ירד לסלע, הוא כמעט מושך אותי למים אז אני קופץ לסלע הבא, ברגעים הבאים הדג משפשף את החוט בסלעים ומעוצמת המתיחה- שוק לידר של 100 ליברה מוצא את עצמו נקרע כמו עלה שלכת נידף והמקל עף אחורה בעוצמה של קליע.....
אני ב"ה שמרתי איכשהוא על שיווי משקל...
לא מאמין שזה קורה. מנסה להסדיר את הדופק, יושב על הסלע מנסה להירגע ממה שעברתי בדקה וחצי האחרונות...
מתחיל לנתח בראש את מה שארע והנה נופל לו האסימון....
איזה לוקוס חותך שמאלה ומנסה לברוח לכיוון הים? למרות שהוא חתך לכיוון הסלעים- פשוט כי לא היה לו חוט להוציא מהשפולה... ממתי לוקוס מנסה לרוץ ככה.. לוקוס רק מנסה לצלול הביתה עם הארוחה..
אז בקיצור חברים- באיזור אשדוד מסתובב לו אינטיאס מתוסכל, לפי העוצמה גודלו מוערך ביותר מ10 קילו, עם סבתא זקנה ומקוררת נעוצה לו בלוע, מחפש את הכתובת של מר דג חרב או אדון כריש פטיש... אולי הם יעזרו לו לשלוף אותה משם

ואני- אחרי שבת מנוחה עם המשפחה והילדים.. עיקר הבעסה כבר מאחורי. שבוע חדש התחיל, עם הרבה כוחות מחודשים ודודא עוצמתית הרבה יותר מאי פעם על הדג הזה מהחוף





מתעודד כל פעם מחדש מדבריו המחכימים של שוקי. "מהכשלונות למדתי הרבה יותר מאשר ההצלחות", וחדור מוטיבציה לכיפוף הבא.
בפעם הבאה אדע לפרש את ההתנהגות של הדג ולהגיע למסקנה הנכונה איזה דג זה.
עוד מסקנה חשובה- תמיד כדאי ללכת עם עוד פרטנר ולא לבד.
אם היה לידי עוד מוח שאינו שטוף אנדרנלין אולי היה מפיל לי את האסימון מוקדם יותר.. פעולה פשוטה של פתיחת הקלאצ הייתה מאפשרת לו לקחת חוט ככל שירצה, וכך אולי להביא אותו הבית.. סיבה חשובה נוספת- בטיחות. גם אם הייתי מביא את האינטיאס, בים הגבוה שהיה אני בספק אם הייתי מצליח בכלל להעלות אותו על הגאנץ לגמרי לבדי (אף אחד לא יצא בגשם הזה

שני נתונים חשובים נוספים לתשומת ליבכם- גם אצלי האינטיאס תקף בחושך כמעט מוחלט בשעה 17:30, וקרוב מאוד יחסית לסלעים, ממש חמש מטר ממני לא ממש בעומק.
שבוע טוב ומבורך לכולם, ועכשיו, בעיצומו של החורף האמיתי... הרבה חוטים מתוחים!
נחמיאס
