תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
2/12/2013 | מרכז רחב: חדרה - תל אביב יפו | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
17:20 | סבידה מתה - | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 1 | 13.4 |
הדו"ח:
הכל התחיל כבר ביום ראשון בערב שנסעתי לחפש קצת פתיון לזריחה של שני. אחרי שעתיים של נסיונות עקרים, הבנתי שלא אצא כבר בזריחה ונחזור לישון.
בשני בבוקר יש לי תחושה שצריך בכל זאת ללכת לים ואמרתי למשה (חבר שלי) שאני מתכנן לקפוץ לקנות סבידות לשקיעה.
משה אומר לי, תעזוב ואל תקנה. יש לי 3 ותקבל אותן

קובע גם עם אודי לבוא לשקיעה, הוא רצה לעשות קצת ג'יג מהחוף על האינטיאסים.
מגיע לחוף, יש ים שקט ומדהים עם אווירה מיוחדת. משה מגיע לאחר 10 דקות ומציע לי לעבור הצידה מהיכן שכבר התמקמתי.
אני מקבל את ההצעה שלו, וזז הצידה. תוך כדי גם הוא אומר, היום זה יום של דג. תיהיה תקיפה. אני מחייך באופטימיות, מכין את הציוד ותופר את הסבידות.
משה שואל אותי איך אני עובד עם הקרס הצף והסברתי לו שככה אני מתאים את הקרסים לפי גודל הפתיון ואין חוט מדלדל אם המרחק בין הקרסים ארוך והסבידה קטנה (כמו במקרה הזה שהיתה סבידת ביס). בנוסף הסברתי שהשניה משמשת לגיבוי במצב שבו הקרס התחתון לפעמים מסתובב פנימה לתוך הראש של הסבידה ואז אין נעילה. כל קרס פונה לכיוון אחר.
הקיצר ב 16:40 כבר שני המקלות במים, משה נשאר לארח לנו לחברה עד 17:00 , אודי מג'גג ומשה נותן עוד ברכה וחייב להתקפל.
השעה כבר 17:20, נהיה כבר חשוך, אני מתחיל לבדוק בטלפון מה תחזית הים ליום שלישי בערב (אולי נצא לבולוס


הדג מצידו מחזיר לי ביציאת חוט ארוכה ללא הפסקה ונגיחות חזקות.
ישר מודיע לאודי לבוא לקחת את הטלפון מהסלע ולשמור אותו, בינתיים דייג נוסף איציק שהיה לידי קולט את המצב ומתקרב להיות בכוננות עזרה |תודה|.
לאחר סיום הריצה הראשונה, אני מתחיל לפמפם את הדג חזרה ואז אני מרגיש שגלגלי השיניים ברולר מתחילים להחליק

לא נעים אבל חייב לטפל בדג יותר בעדינות, אני פותח עוד קצת את הקלאץ' שיהיה פחות לחץ על הרולר ואז אני מחזיק את השפולה ביד, מושך עם המקל אחורה ואז כשהחוט רפוי מעט, אני יכול לגלגל רגיל.
בגלל המצב וחוסר השליטה המלא שלי בחכה, אני אומר לאודי להוציא את המקל השני שלי, כדי שלא יסתבך אם יחליט לחתוך הצידה.
ככה עוברות איזה 3-4 דקות, אודי בינתיים מביא את הגאנץ' של איציק ומתחיל לצלם בוידאו.
פתאום הדג נותן שוב ריצה חזקה ואז גם האנטי רוורס מפסיק לעבוד

ככה הרולר לא מסתובב אחורה.
הדג מרגיש כבר די כבד, ואני מבין שזו חתיכה רצינית וממשיך להביא אותה לאט לאט לחוף וברגע שהוא רוצה חוט, אני נותן לו.
אני כבר מרגיש שהשרירים שלי כואבים, הגב כואב (אני לא בכושר

עוד כמה דקות עוברות, ואני כבר רואה את הצללית שלו במים במרחק של 15 מ' (בזכות פנס הפרוז'קטור של איציק), הדג שוחה ימינה ושמאלה.
אני עומד במקום ומנסה להביא אותו אלי חזרה (אין לי הרבה שליטה בחכה).
עוד כמה דקות עוברות, והדג מתחיל להתקרב לחוף ואז הוא שוב רץ פנימה ועוד כמה דקות ואז הוא כנראה מתחיל להתעייף ואני עוד יותר, אבל אני יותר חזק

איציק מכניס לו את הגאנץ' בנחת לתוך הפה ואז שולף אותו החוצה.
אני שם את המקל בצד וישר יורד לדג, תופס אותו ורואה את הגודל של החמור הקטן. אודי ממשיך לצלם וכולנו מתלהבים. תראו גם בסרט שהדג נתפס רק אם הקרס הצף הקטן והקרס הגדול לא נתפסה בכלל.
זה מוכיח את השיטה שלי לשני קרסים.
אם הייתי רק עם קרס אחד (למרות שזו סבידת ביס קטנה) היה סיכוי שהוא לא היה ננעל.
עוברות כמה דקות של התאוששות שלי בחוף, הפה שלי יבש לגמרי ומתחיל לקפל את הציוד ולחזור הביתה.
בדרך עובר בחנות דגים ושוקל את הדג ששקל 14.3 ק"ג מכובדים.
אני רוצה להודות

לסיכום, שקיעה מהנה, מלאת אדרנלין ואקשן של 17 דקות

הרולר יבדק היום ואנסה לשפץ אותו מרולר אחר כזה שיש לי לחלקי חילוף.
פרוט הציוד לאינטיאס:
מקל: ליון צ'מפיון 3.3 מ'
רולר: ברטון 905N
חוט: נילון 0.7
משקולת: 150 גרם
ריג: חוט נילון 0.9 אורך 50 ס"מ+ שני קרסים של מוסטד Live bait גודל 11/0 ו 8/0
תהנו מהתמונות ומהסרט