מנסיון, דג זה ממש אינו בררן- נתפס כמעט בכל השיטות,
כמעט בכל עומק וכמעט על כל סוגי הפתיונות, כך בטרולינג נתפס במהירויות שבין 4-9 קמ"ש
(לא מזמן, תוך קיפול מקלות כשאחד נתפס- נתפסו על הדרך עוד שלשה תוך כדי גרירה איטית
ותוך כדי איסוף הדמויים, 4 נבלות על 5 מקלות!!!!), נתפס בעומקים של 8-20 מ',
ועל כל סוגי הדמויים לעומקיהם, לגדליהם ולצבעיהם...

כך גם בבולוס, הם נתפסים בעומקים של 8-40 מ' (לא ניסיתי ביותר עמוק אז אינני יודע)
ועל כל סוגי הפתיונות...(גמברי, קלמרי, סרדין...)
מהשוואה לאחור למה שקרה בשנתיים האחרונות- שאז החלו להופיע כאן,
נראה שהם מתרבים בצורה מטורפת ומתפשטים לעוד ועוד אזורים-
כך לפחות באזור הצפון, כאשר זה נראה כמו נחילים שכובשים עוד טריטוריות.
כידוע, לדג שיניים קשות וחדות במיוחד, שחותכות לא רק חוטים.
אשתקד, לנגד עיני חבר ניסה לשחרר מפיו קרס בעזרת מספריים- הדג סגר פיו והמספריים נשברו!!!!
מאוד מומלץ להשמר שלא לקבל "ביס באצבע"- כי זה אומר שגיליוטינה ירדה על האצבע...
אני כבר לא מדבר על הנזק בעת בדייג (מי אוהב לגלות ריגים חתוכים...),
אלא על ענין הרבה יותר מהותי- הפגיעה בדגה שבחופינו.
מתקיפות על רפאלות גדולות- ברור שהלגינון אינו מהסס לתקוף דגים של עד 20 ס"מ,
ונראה שאין לו סיבה להסס: ביס אחד והדג מפרפר פצוע מוכן ומזומן להאכל ע"י הלגינון-
שהתגלה גם כדג מהיר באופן מפתיע...
בהתחשב בכמות הדגה המידלדלת והדלילה ממילא בחופי הים התיכון שלנו-
זה אומר חיסול של עוד מליוני דגים בשנה!!!!!!!!!!
בהקשר זה אין לטעות- ואין לסבור שזה "יתאזן" כי ממילא יש דגים טורפים.
אזכיר כי פעמים רבות נכחדו יצורים חיים מסוג מסוים- כתוצאה מהרס האיזון הטבעי ששרר,
ובידי מי אם לא האדם....

כך גם לא רק כתוצאה מקטל מתמשך ופראי מצידנו,
ולא רק כתוצאה מצמצום אזורי מחיה של יצורים מסוימים,
אלא גם בשל החדרת בעל חיים מסוים למקום שאיננו אמור להמצא בו-
שאז ובאותו מקום הוא מתרבה מעל ומעבר בהעדר אויב טבעי,
וכפועל יוצא של שבירת האיזון האקולוגי- בין בדרך של קטל ובין משום חיסול משאבי מזון וכו'-
נכחדים זנים של בעלי חיים מקומיים...
להזכיר, לגינונים אלו הם פולשים ששייכים למקום אחר!!!
יתכן כי כמות הדגה בים סוף היא כזו שקטל הלגינונים בדגה שם דווקא יוצר איזון,
יתכן שיש שם מזון נגיש יותר עבורם כגון קונכיות ואלמוגים- כך שאינם נאלצים להתאמץ לצוד דגים,
ויתכן כי בהעדר אויבים/טורפים הם מתרבים משום מה בקצב מטורף ומתפשטים יותר ויותר...
לדעתי, ברור רק דבר אחד: פולש זה מסכן את האיזון האקולוגי לאורך חופי הים התיכון,
ולו משום שאינו שייך לכאן- ובשים לב לקצב התפשטותו כמו גם לתוקפנותו.
זה מזכיר את ענין המדוזות הארסיות שהגיעו בטעות לים השחור ("טרמפ" על אניה... )-
התרבו שם בטירוף והביאו לכליה כמעט מוחלטת של דגי החידקן שם (חידקנים- הדגים מהם מיוצר
הקוויאר וטעימים להפליא כשלעצמם).
לכן ולדעתי, המעט שעל כ"א לעשות הוא להקפיד שלא להחזיר למים לגינון שנתפס -
אלא אם הוא מת או פצוע קשה!!!
בהקשר זה מספר טיפים ל"טיפול" בדג:
1. להחזיק מזמרה או קאטר- מאפשר לחתוך את שפתי הדג וגם לשבור את שיניו,
חיוני לשחרור מהיר של קרסים מהפה של הדג.
2. בהעדר גאנץ רצוי סכין חדה שמושחלת מעין לעין-
הענין הוא שהדג חלק וקשה לאחיזה, וכן קופץ בעת נסיונות לשחרור הקרס מפיו-
כך שיש סיכוי שיחתוך כמעט כל מה שיפגוש את הפה שלו.
לכן, ביד אחת מחזיקים בדג עם גאנץ' או סכין- ובשניה חותכים מה שמסביב לקרס.
דבר אחרון-
לא נתקלתי בדג זה במקומות שהקרקעית חולית,
אלא רק היכן שהקרקעית סלעית/ריף.
מאז כתבתי את הדברים חלפו 5 וחצי שנים...
בינתיים הם מופיעים גם בקרקעית חולית ובעצם היכן לא....