תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
27/8/2013 | צפון צפון : ראש הנקרה - חיפה | מים מלוחים | שקט עד גלי | מעל 50 מטר | דיג מסירה- ג'יגינג |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
9 | גיג גדול - | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 2 | 22 |
הדו"ח:
בס"ד
לאחר שתי יציאות יבשות לראש הכרמל (חוץ מאבו נפחות לא עלה שום דג לסירה, אבל שהמצב בטטה גם זה משהו)
מקבל דיווחים משרגא שאין תפיסות ולא נראה שהמצב ישתפר (למרות שאי אפשר לדעת מה יהיה)
יוצא עם הילדים לנופש בצפון ובעוד אני דג מושטים

ההתלבטות הייתה גדולה... אבל מחליט שאין מה להפסיד ומודיע אני מגיע.
שעת היציאה נקבעת ל5:00 בעכו, יוצאים באיחור של חצי שעה, אבל מגיעים בזמן.
מחליט להתפלל ; rabbi1 עד שכולם יגיעו- יותר נוח מאשר להתפלל בסירה... מסיים את התפילה וכולם כבר עם הציוד בחסקה.. ויוצאים לדרך.
מחליטים לעצור להביא כמה דגים חיים לדרך, עוצרים בשלוש נקודות ובקושי מגרדים 2 פרידות ו-3 מולים ועוד דג מוזר שלא הייתי מניח אותו על הצלחת...

מתחילים לנוע לכיוון ולחפש את הלהקות, מאמון מתמקם ליד ה'פיש פיינדר' ומנווט את סמי.
בזמן הזה אני ושרגא מתארגנים עם שתי חכות- אחת לג'יג והשנייה על פיתיון, ושוקעים בשינה עד מציאת הלהקות.
לאחר חצי שעה של חיפוש יש סימנים... ומתחילים להוריד אבל הדריפט חזק מאוד ושוב אנחנו מבצעים תיקון.
מוריד את הג'יג, מקפיץ כמה פעמים ומקבל נעילה ומיד כיפוף עצבני של המקל כלפי מטה... לפני שאני מצליח להבין מה אני עושה הדג משתחרר... ואני ממשיך כרגיל במסורת של בריחות הדגים עוד משנה שעברה.

עוד אני בתסכול ומאמון אומר לי: "לא נתת הוק סט.. ישר לאחר התקיפה" ובשחזור המקרה אכן לא נתתי הוק סט בזמן.

אבל מה לעשות... לומדים מכל טעות...
באוויר יש תקווה שהדגים פותחים את הפה.
ושוב מאמון מבצע תיקון בדיוק על הלהקה, וזה לא היה פשוט בכלל עם ים בדריפט חזק מאוד.
כולם מתחילים לעבוד במרץ, הפעם מאמון מקבל נעילה והקולות שהוא השמיע בזמן הוצאת הדג... חשבתי שמדובר בבתולת ים...

האמת מגיע לו, הוא שבר מנחוס של חודש ללא תפיסות...
שוב מבצעים תיקון, לאחר מספר הורדות מקבל נעילה והפעם נותן 5 הוק סטים כדי שהדג לא יברח, ומחליט להעלות אותו לאט בטוח... הדג החליט שהוא רוצה להישאר במים ויורד ל-95 מטרים.
הבנתי שיש לי עסק עם ברנש לא קטן... לאט לאט מעה את הדג, מרגיש כבר את הזרועות שלי כואבות... אבל למי אכפת שיש דג נעול. לאחר מאבק של כ-10 דקות עולה לו אנטיאס יפהפה של 10 ק"ג. ואני בעננים.. הגיע הזמן.

מבצעים תיקון נוסף, הפעם כבר לא רואים את הלהקות...
לאחר כשעה... יש סימנים קטנים, למרות העייפות מתחיל בהקפצות... ואז שוב מקבל נעילה... שוב 5 הוק סטים (ליתר ביטחון) ושוב ירידה של הדג ל-95 מטרים. לאחר מאבק שכולו תענוג, מביא אנטיאס של 12 ק"ג... מאושר מכל רגע שלא ויתרתי על היציאה.
כולם נרגשים ויש באוויר תחושה שהיום עוד ארוך ויש דגים רעבים.
מבצעים תיקונים ולא מצליחים לעמוד על הדגים... לאחר מספר ניסיונות מתחילים לבצע דריפטים בתקווה שנעבור מעל הלהקה, אך משום מה הדגים נעלמו... חיפושים ושוב דריפטים... וגם הורדות של דגים ופיתיונות לא עזרו... אין סימנים מלמטה... וגם כשהיו, הדגים לא פותחים את הפה.
מעבירים מספר שעות בניסיונות... ולבסוף מחליטים על התקפלות. בדרך מאמון מוריד דמוי לטרולינג ובשתי התפיסות הוא העלה שקיות... בפעם השלישית יש דג... פלמוד בגודל של הדמוי, לא יודע מה הוא חשב לעצמו....
מגיעים עייפים אך מרוצים...
מאמון שפו על ההשקעה בחיפוש הדגים...
שרגא מאחל לך להתעייף כמוני ביציאה הבאה....