אין ספק שלצבע הדמויים יש עדיפות בצלילות מים כזו או אחרת
אך גם אין ספק שאין כללים מוחלטים ויש הרבה "יוצאים מן הכלל".
בים צלול יש עדיפות לצבעים טבעיים ובגודל מינימלי כולל כל הריג עצמו (מקסימום סיכה קטנה ככל האפשר).
בים עכור עדיף להשתמש בצבעים בולטים יותר צהוב, לבן, כתום, שחור
ואם זה ניקל אז עדיף שיהיה מנצנץ במיוחד (ואני אוהב אותם עם טיזר).
** לפעמים הדגים כל כך פעילים ויש זנים שלא מעניין אותם כלום, האינסטינקט שלהם לטרוף
עולה על הכל! לא אכפת להם גודל, צבע, צורה ואם מי שארז אותם דובר יפנית או סינית...
תריץ בתוך עדר של גומברים במצב קרבי גזר עם משולשות וגם אותו הם יתקפו.
היו כבר מקרים שדגים מכל הגדלים נתפסו על קרס חשופה שרצה במים. הכל יכול לקרות.
יש כללים מסוימים שרק יגדילו את ה % לתפיסה והתעניינות.
יש משתנים נוספים שבאים בחשבון כמו מצב בשטח ( גובה הים ורוח וצורך לסרוק נקודה מסוימת).
למשל רוב האנשים יאמרו שסיליקון עם ג'יג הד זה הכי טוב ללברקים אך בתנאים של רוח חזקה
וים עובד חזק כשאתה רוצה לסרוק שטח מוקצף הרחוק ממך עדיף להשתמש בניקל כבד יותר ושיהיה בצבע בולט
(ועם טיזר
).
כשסרקתי עם דמוי 90מ"מ כסוף וטבעי לא היתה התעניינות במשך זמן רב יחסית
ואוסיף לצורך העניין שהדמוי ברמה גבוהה מאוד. אך כשזרקתי לאותו מקום ניקל באותו גודל
אך עם פס כתום בולט וטיזר לבן+נצנצים בלעו אותו תוך מטרים ספורים בתנועה במים ובאותו העומק +-
והחוט נחתך.
הכלל החשוב הוא לשמור על ראש פתוח וללמוד מאחרים וכמובן ללמוד מהנסיון שאתה צובר
מכל מה שאתה רואה בים.
היום עברתי בחנות יצירה ורכשתי נוצות, מיינתי מתוכן את הרכות והקטנות, אלו שמסתיימות ב v
(כל הזכויות שמורות למעמון הנצרתי האלוף ) ויצרתי טיזר לניקל אהוב.
מהרקורד על הטרחון הוא חובב נוצות הרי אז אבדוק אם יגיבו אליו טוב.
פורומים
וכולם נראה שחושבים אותו דבר שהצבע כן קובע .
