יעזור אם תפרט לגבי איזה פיתיון אתה מעוניין לתפור.
המקרה היחיד שאני עובד עם מחט זה בעונת האינטיאסים כשאני לא רוצה להתעסק עם קלאמרים ב-5 בבוקר כשהמים קרים והטמפרטורות על הריפים נעות סביב ה-5 מעלות עם מקדם הרוח...

אם אני עם קלאמרים קפואים מהבית זה בכלל לא בא בחשבון...

המחט שאני משתמש יוצרה מאלקטרודת ריתוך לנירוסטה בקוטר 1.6 מ"מ באורך 40 ס"מ.
צד אחד הושחז לשפיץ והצד השני עוגל לצורה של עין של מחט רגילה לתפירה כשבנקודת הסגירה יש 2-3 ס"מ מקבילים למחט עם רווח של 1 מ"מ ביניהם.
על המחט השחלתי סופית חשמל עם "שמלה" שחורה שכשהיא יורדת עד העין, הקצה של האלקטרודה שנמצא במקביל למחט עצמה, נכנס לתוך השמלה.
בזמן התפירה אני מזיז את הסופית חשמל ומאפשר השחלה של הלולאה של הריג בין הקצה והמחט אל תוך העין ואז מחזיר את הסופית למטה.
את המחט אני משחיל בראש הקלאמרי ובמעלה הכובע עד שהוא יוצא בשפיץ למעלה.
בשלב הזה מושכים את המחט עד שהלולאה ובעקבותיה הריג והרס עוברים דרך הקלאמרי והקרס מסיים את הדרך כשהוא מזדקר מתוך הראש ופונה לכיוון הכובע.
משחרר את הסופית ממקומה ואז את הלולאה של הריג מהעין של המחט.
את הלולאה מתחת למשקולת אני מעביר בלולאת הריג ואז את הקלאמרי דרך הלולאה מתחת למשקולת.
הפיתיון תפור מעולה, הידיים נקיות כמעט לחלוטין, הידיים לא קפואות וכול הסיפור לוקח 3 דקות

הפטנט עובד מצויין גם עם בורים
