תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
14/5/2013 | צפון: ראש הנקרה-נהריה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
23:00 | דג מת - | גומבר (גומבר טורפני) | 1 | 3.100 ק"ג |
00:00 | דג מת - | גומבר (גומבר טורפני) | 1 | 2.400 ק"ג |
הדו"ח:
מוקדש לרותי תותי ולעמיקו חברי היקרים
צהריים, עובר כמה פעמים בכביש אכזיב בנסיעה בין המושבים שבאיזור. ים נראה עובד קלות עם מערבית חזקה. בחדשות מדווחים על חזית שמתקרבת, והגשם שיורד מחדד את דברי הקרינית.
חוזר מהעבודה ויוצא מהרכב בריצה ומנסה להתחמק מהטיפות אבל ללא הועיל. כמו גשם קיצי חמים ונעים וריח סתווי של אבק מעורב בגשם לוחץ לי על איזה מחוש שאומר - היום יוצאים לים.
הוואטסאפ של צוות חרטה רותח ומחליטים להתמקם בנקודה הקבועה לימות הגשם.
הווטסאפ של צוות הפרפרים שופע בדיחות וכל הדרך לים אני קורא וצוחק.
מגיע לחוף וטל בשלבי התארגנות ופרישת ציוד.

אני זורק שני מקלות - האחד עם סרגוס מופשר והשני עם זרוע של תמנון.
אחרי חצי שעה זוכה לאכילה חזקה של אצות שניסו להשתלט לי על החוט אבל נענו בעקשנות ואסרטיביות וזכו להתעלמות מצידי ודילוג הצידה של 100 מ' דרומה לנקודה שנראית מעניינת יותר מהסושיה האצתית הזו.
הנקודה החדשה - גבעת חול שמגיעה עד 20 ס"מ מתחת לפני המים ומאחריה מה שנראה כמו מדרגה. אם יש דגים הם יהיו שם. צריך להטיל מדוייק - 60 - 70 מ, ולהזהר מהטלה קצרה מידי שאז הפתיון ימתין לשווא על הגבעה.
שולח את הסרגוס ממוקש בקרס וכבל פלדה. הקרס נעוצה בבסיס הזנב ממתינה בשקט לגומבר שיפלח את הדג לשניים מאחור. חוט בד 20 ליב, יעביר טלגרפית כל אכילה מכיוון שוק הלידר הקוני - 0.38 ממ באיזור הקשר ו 0.70 בקצה שבצד הריג שמבטיח יציאת חוט מהירה וחרישית ללא איבודי אנרגיה וצלילים מיותרים מכיוון הטבעות. הריג בנוי מאמנזיה 40 ליב' וכבל פלדה אדום 60 ליב', אימפקט שילד, ומשקולת להטלה רחוקה בצורת טיפה (אמנם לא פורטוגזית אבל עבדה יפה - אין תלונות,

ניגש למקל השני.
זרוע של תמנון לא עושה לי את זה.
לוקח פולי ריג ותופר עליו סרטן חי - מניח את הקרס עליו וקושר עם חוט אלסטי את הגוף וארבע רגליים כך שיש לו ארבע רגליים חפשיות לטייל במים - המטרה לברק. מטיל באותו כיוון ושוב - קלאצ', פעמון וחזרה לכיסא.
תה, רד בול, ועוד תה... בדיחות בוואצאפ, ומוטי תלתלים שמצטרף מוציא סרגוס גיבור.
עובר לשחק טאקי בנייד, מעדכן גרסאות תוכנה בסלולרי, והופ, יש פעמון מאחד המקלות.... כולם מרימים את הראש ואז המקל שלי AFAW 4&BAIT יורד למטה כפי שלא חשבתי שהוא יכול.... ריצה (ס'מק, אני לא בכושר), המקל ביד, לוקח אוויר, יד על השפולה והוקסט.... שלום לך, משחרר אוויר. אתה שלי! מעכשיו יש זמן. מכוון קלאצ' באולטגרה ונותן לדג לקחת חוט ולהרגע. בתמורה הוא גומל בסדרת קפיצות ויציאת חוט מענגת שמשחררת ממני צחוק ילדותי.... מתחיל להביא אותו אלי ומתקן כיווני קלאצ' - בקרבת החוף כשיחוש את החול בגחונו ובפיו הוא יבהל, ילחץ ויתן את ריצת חייו - תרתי משמע - פותח שלושה קליקים בקלאצ וכצפוי - כעבור שני רגעיםמקבל משיכהשמלווה בריצה קצרה ואגרסיבית, צריך להזהר - קלאצ' הדוק מידי והוא קורע את החוט, קורע עצמו מהקרס או איזה סנריו זוועתי אחר... מרגיש שהוא כבר עייף פחות יוזם ויותר מגיב. ממשיך לגלגל ושלושה פנסים סורקים את המים בחיפוש אחר כתם כסוף (רק שלא יהיה אבו נפחא, רק שלא יהיה אבונפחא...) הכתם הגדול ששוחה במקביל לחוף מעיד שלא מדובר בקוטל קנים אלא בבריון גברתן.
נשימה עמוקה ומבט סורק את המים, בודק לאין החוט הולך ומנחש את מיקומו של הגרגרן, מידי פעם מבט למקל השני, הם נעים בקבוצות של שניים שלושה, וחבל לאבד מקל מחוסר תשומת לב. עכשיו אני רואה את הבד התכלת מתחלף בשוק לידר שקוף - הוא כבר קרוב. הולך לאט לאחור והבריון הכסוף על חוף מבטחים עם האצבעות של טל לוחצות לו על הגורגרת... לא הייתי רוצה להתחלף איתו.
הקרס הנעוצה היטב בלסת לא הותירה לו סיכוי להמלט, דג הפתיון חתוך לשניים (ראו בתמונה). והוא מפרפר על החוף מתיז חול לכל עבר. המקל בסטנד, אני מחזיר נשימה, ולפני שהוא מחזיר נשמתו לבורא , חיתוך העורק הראשי וניקוז דם. זהו, נשבר המנחוס. הליצנים חזרו לחוף הבית.
תופר דג חדש ומטיל לאותו מקום.
מגלגל את המקל השני ומשחרר את הסרטן שעדיין חי ומחליף ריג לריג ייעודי לגומבר - זהה לזה שעל המקל השני.
לוקח ממוטי סרדין שמנמן ומחדיר קרס לבסיס הזנב, גוזר את הבטן ומלפף הכל עם חוט אלסטי. הסרדין עדין ורך ואין סיכוי שישאר על הקרס בלי להתפרק. ועכשיו יש לי דג שמדמם מהבטן ומושך טורפים ממרחוק. מוסיף קרס סירקל בראש שלו מאבטח הקרס באימפקט שילד ומטיל... לאותו קו, וחוזר לשחק בנייד.
פתאום... פעמון נוסף והמקל עם הסרדין משתחווה עם יציאת חוט פראית. ריצה, יד על השפולה, הוק סט והופה! השני נעול ומאובטח. עובד לאט, סקרן לדעת איזה מהקרסים נעלה אותו.
קרב משיכות קצר ויוצא גומבר מעט קטן מהקודם. הפעם ננעל מקרס הסירקל שבראש ונתפס בסנטר בין הזימים, כנראה תקף את זנב הגד וזה הסתובב תחתיו ונעל אותו בהפתעה. ניקוז דם ומחדש בסרדין נוסף ומטיל לאותו מקום.
לא חולפת שעה, והמקל משתחווה בשלישית, ריצה מהירה (הפעם כבר לא צריך חימום) אולם המקל מתיישר במהרה ולא נע, בדיקה מראה כי הגומבר תקף בין שתי הקרסים. וזכה בחייו. נשקול אותו בפעם הבאה.
סוף סוף הם חזרו לחוף הבית עם העדפות אוכל שונות מבעבר - ראשי קלמרי, פילה בורי וטונה שחורה לא עושים להם את זה - דגים אמיתיים שלמים זה הכי הכי!
יצאו לטיול ארוך בחו"ל אבל הם חזרו... רצו לעבור במסלול הירוק וגילו שהמוכסים מחכים להם. צוות חרטא גובה חובות על שנה עקרה ואין ספור יציאות.
בהצלחה