יש שיטה מעניינת מאוד לשיפור סידור החוט.
מוסיפים שייבה לציר המרכזי על הגלגל שיניים וכך מגביהים את השפולה וזה יוצר צורת קונוס הפוך בחוט.
בשימאנו זה מכוייל כבר ככה והחוט מסודר כאשר רובו מרוכז למעלה.
לי זה עזר מאוד ויש רולרים שמגיעים עם שייבות בנפרד ויש שלא.

מישהו מכיר את השיטה הזאת ?

כך זה נראה (זאת תמונה שלקחתי ל samfisher שהעלה הודעת מכירה לרולר הנ"ל) שימו לב לכיוון אסיפת החוט
כלפי מעלה.

אם כבר איסוף קוני, לא עדיף קונוס הפוך ממה שבתמונה??

קונוס הפוך יוצר בעיות, הן עקב צורת העזיבה של החוט את הקונוס, והן ע"י חיכוך מוגבר של החוט בקצה החיצוני של השפולה לקראת היציאה.

קונוס הפוך הוא כמעט מתכון בטוח לפלונטרים.

אישית אני מעדיף את הצורה הרגילה של הגלגול,
השאלה שלי נובעת מכל מיני שפולות של דייג חופי שהצורה של השפולה עצמה בצורת קונוס,
אז מה ההגיון בשתי השיטות?
האם יש הבדל אם השפולה קונית או שרק צורת הגלגול קונית?

רון כמעט כל החברות המובילות מסדרות ככה את החוט.
ראיתי בים ביציאה האחרונה סטרדיק ורירניום שהחוט יושב בדיוק כמו בתמונה.

אתה אומר שעדיף סידור רגיל ?

ממש לא - הכוונה שלי היתה שקונוס הפוך ממה שמוצג בתמונה הוא בעייתי.
קונוס כפי שהוא מופיע בתמונה הוא מעולה!
אגב - זו שיטה שקיימת כבר שנים.
יש לי רולר דאוויה מלפני 8 שנים, עם סידור חוט כזה.


שאלה מעניינת בהחלט - אשמח לשמוע אם מישהו באמת יודע...

מה שאני יודע בוודאות מהניסיון שלי, שהצורה הקונית כפי שמוצגת בתמונה עוזרת מאד להפחית פלונטרים בעיקר בחוטי בד.

אם כבר קונוס אז הפוך ממה שבתמונה.
החלק העליון צר והתחתון הוא הרחב.
מי שמכיר גלילי חוט לתפירה יודע שהם מגיעים בקונוס על מנת לאפשר שחרור חוט מהיר וקל וללא חיכוך של החוט בעצמו.
בכול המקרים שחוט היה מצטבר לי על החלק העליון של הספולה ובצורה לא שווה, הדבר גרם לפלונטרים מכיוון שליפופים מתחתית הספולה היו גוררים איתם החוצה ליפופים מהחלק העליון של הספולה.
הבעהי נפתרה כאשר הוספתי דסקית על הציר מתחת לספולה והחוט והבאתי למצב מאוזן או אפילו הפוך כשהחוט מלופף בעיר בצד התחתון.
הדסקיות שהשתמשתי בהן היו מנירוסטה ("שייבות") דקות (רצוי דסקיות אינצ'יות ולא מילימטריות כי התקן מגדיר אותן דקות יותר ביחס עובי/קוטר) או אפילו דסקיות פלסטיק מאולתרות שהייתי מכין מקופסאות פלסטיק של קרסים או עטיפות קשיחות של דמויים.
מכיוון שמה שמשפיע על סידור החוט זה בעיקר יחס הגלגול מול חלוקת שיניים על מרחק בגלגלי השיניים, בדר"כ נדרשת הגבהה ממש קטנה.

דרך אגב, ספולות רבות מגיעות עם קונוס מובנה שהצד התחתון רחב מצד העליון.
גם ספולות ראשיות, גם ספולות ספייר, גם ספולות ספייר מדגם LONG CAST ניתן למצוא בתצורה הזו.
ספולות רבות אפילו מעוצבות כך שהחלק התחתון שלהן (השפה התחתונה) רחב יותר מהשפה העליונה בכדי שהן יוכלו להחזיק חוט בצורה קונית מבלי שהחוט ייברח מלמטה בזמן שלמעלה הוא יהיה על קצה השפה.

במקרה של חוסר בחוט בספולה, ספולה עם חוט בצורה קונית (צר למעלה, רחב למטה) תשחרר חוט יותר טוב מספולה שהחוט גלול בצורה שווה ושיש בין החוט לשפת הספולה רווח שווה.
פיזיקה...

גאיצוק בהקשר לגלילים של חוטי התפירה הם מגיעים בקונוס על מנת למנוע פלונטרים אבל צורת העבודה שם היא לא כמו ברורלר שם המטרה היא להרחיק  את החוט היוצא מהגליל עצמו על ידי משיכה מלמעלה ללא מעצור הכוונה היא לא כמו ברולר אין את השפה החותכת של השפולה שם היציאה היא חלקה
ברולר יש את הספה העליונה של השפולה שהיא מיצרת חיכוך

לפי ההיגיון ולא לפי נסיון אם כי כתבתה שלך יש נסיון ועים ניסיון קשה מעוד להתווכח

נראה לי ככול שנקטין את הזווית מגע עם השפה העליונה של השפולה כך גם נקטין את החיכוך
שזה אומר ככול שהקוטר העליון יהיה גדול יותר בקצה העליון של השפולה כל נקטין את החיכוך בקצא העליון
אם הקוטר למעלה יהיה קטן הזווית בין החוט לקצא העליון של השפולה יהיה קהה וכך ביציאה יתווצר חיכוך גבוהה יותר

בגלל זה בשפולה קונית קוטר השפה התחתונה קטן יותר מהשפה של השפולה התחתונה

הגיוני וזה מה שחשבתי, שהרי אם רוב החוט מגולגל בחלק התחתון של השפולה אז ביציאה הוא לא ימשוך
חוט שמגוגל מעליו, לי זה עונה על השאלה - תודה גיאצ'וק. 

יריב,
אין הרבה הבדל בין חוט שיוצא מספולה לבין חוט שיוצא מגליל של חוט תפירה.
אם תחשב את מקדם החיכוך של חוט בד מול שפת הספולה תראה שלחוט עצמו יש מרכיב הרבה יותר משמעותי על מהירות ויכולת השחרור של החוט מהספולה מאשר לשפת הספולה.
לשיטתך, אם היינו ממקמים מעל הקונוס של חוט התפירה דיסקה רחבה שתדמה את שפת הספולה, הרי שלא הייתה הצדקה לגלול את החוט בצורה קונית וזה לא המצב...
בנוסף, הדגשתי את המשפט בהודעה שלך שמשמש כהקדמה למשפט הסיכום.
אם החוט יהיה גלול כקונוס שחלקו העליון רחב יותר מבסיסו, הרי שלחוט יהיה עוד מקום שיוצר התנגדות והוא...עצמו.
אם נביא בחשבון שבשלב כזה או אחר בכול מקרה קוטר החוט המלופף בספולה יורד בזמן ההטלה, הרי שזה לא ממש משנה מה הקוטר של החוט המלופף בחלקה העליון של הספולה אלא כמה התנגדות נוספת יש עליו ...

צ'יף...
מבין את ההיגיון הפיזיקלי של החיכוך - אך לדעתי אין פה עניין רק של חיכוך.
ברגע שיש קונוס הפוך, כמו שאתה מציין - כאשר החוט מגיע לנקודה הנמוכה יותר של הקונוס, הוא קרוב יותר לקצה השפולה - ובמקום "לדלג" עליה, הוא נתקע ונעצר בה.
בקונוס כפי שמיושם ברולרים לז'ירז'ור (הפוך ממה שרשמת) - זה לא קורה.
אני משער שלאחר הרבה ניסוי וטעייה הגיעו למסקנה שנקודת ה"התנגשות" הזו משפיע יותר על יציאת החוט מחיכוך ליפופי החוט על עצמו.

ברולרי חוף שבהם מיושם הקונוס כפי שאתה מתאר - לרוב השפולה עצמה בצורת קונוס זהה - כלומר השפה הקידמית נמוכה יותר ולכן הבעיה הזו נמנעת.