החוט הזה הוא אחד הטובים אם לא הטוב בתחום. עם החוט הזה הוצאתי לפני שבועיים חתול ים מפלצתי ששקל יותר ממני... ועם פייט של שעה ורבע (השתמשתי בשוק לידר שהמלצתי תוצרת ואריואס) וכל זה בעבודה נכונה עם חוט 0.35... מאמין שהחוט יוכל לכל גומבר שמסתובב שם.
סקוויד!
טיזר כזה - איפה הדוח?

וכמה אתה שוקל לעזאזל

לא מוציא דוחות על דגים שלא אוכלים

אני שוקל כ 85... ק"ג.
הנה תקציר עבורך נחמיאס:
יציאת אמצע שבוע אני עם מוטי תלתלים וטל.
כל אחד עם שני מקלות - ים עובד עם גלים שתוך שעתיים עולים מ30 ס"מ לכמטר.
ממוקמים על הסלע במה שמכונה עמוד 37 באכזיב. ריג עם כבל פלדה לגומבר מאובזר בראש קלמרי (אם זיכרוני אינו מטעה אותי), וריג שני לקטנים.
הריג לגומבר זרוק בתוך איזור שבירת הגלים ואז בסביבות חצות, שעה אחרי שטל התייאש מחוסר אכילות והתקפל הביתה קצה המקל מתכופף... ומתכופף... ומתכופף ואני מרים את הראש מתוך משחק טאקי בטלפון וגונב שניה כדי להתעשת ומזנק בשלושה צעדים אל המקל והפעמון המצלצל והשפולה שרצה במהירות.
מה שאעשה עכשיו יקבע את ההמשך. נקודה בעורף מזכירה לי שאני עם חוט דק - 0.35 - ולכן יש לנהוג במשנה זהירות. יד ימין על המקל, המבט בשפולה שרצה בזמן שיד שמאל לוחצת מהצד על השפולה....עוצר אותה ונותן את האמא של ההוקסטים, ואז עוד אחד - רק כדי להודיע לו שהוא לא לבד ושאני איתו. עוזב ונותן לו להמשיך לרוץ. יש לי 400 מ' חוט משובח ואין לי שום כוונה לפשל.
הוא מבין את המסר ומתחיל בריצה כועסת, תוך שתי שניות ברור לי שזה חתול ים... העניין שלא הבנתי איזה גודל של חתול תפסתי.
ריצה ארוכה מאוד כשאני עם קלאצ' חצי סגור ומבקר עם האצבע את קצב יציאת החוט ובונה לאט לאט את הביטחון בחוט. המקל כפוף והדג רץ ולא מראה סימני עייפות. אחרי שכ 200 מ' כבר יצאו מערבה אני מרגיש בנוח וסומך על האלסטיות של החוט שתשכך את ההסתערות אם תבוא.
סוגר קלאצ' בשני קליקים.
ומתחיל לגלגל....
המפלץ מתחיל לנוע דרומה ואני מבקש מתלתלים להתחיל לגלגל את שלושת המקלות האחרים ולפנות שטח, ומתחיל לרוץ במקביל לדג על הסלעים עם הפנים דרומה תוך איסוף חוט. טוב לא ממש לרוץ - אני עם חוט מתוח, ודג שמושך, וסלעים חדים כמו סכינים מתחתי. להערכתי אספתי כחמישים מטרים ואני סוגר עוד קליק בקלאצ'.
אני עם חרמונית והזעה נוטפת בעורף אל שיפולי הגב.
מוטי מדליק לי סיגריה.
עברה כבר חצי שעה ואני מעביר את המקל אל מוטי ונח כרבע שעה. מקבל את המקל אלי והדג במרחק 100 מ' אבל מתחיל לרוץ לעומק שוב.
טוב, הוא עוד לא עייף. אבל גם אני לא.
מתחיל לעבוד עליו עם קצב הגלים - מדמיין היכן הוא וכשהגל עובר שם אני מוריד את המקל מגלגל.
עכשיו הוא 50 מ' ממני והוא מצליח להכנס לזרם החוזר שמקשה עלי עוד יותר. עכשיו אני נותן הכל, מוריד מגלגל ומרים, מוריד מגלגל ומרים... הקלאצ' כמעט סגור לגמרי ובמרחק 25 מ' מהחוף הוא מתעורר ורץ שוב. לא נותן לו.
עברו 60 ד'.
אני מעל השפיץ הכי דרומי במסלעה הזו - ממש ליד החומה ומעליה. והוא כבר קרוב, אבל גם עם שני פנסי ראש הוא עדיין בילתי נראה.
עברה שעה ורבע, יורד לאט עד קו המים כמעט - אני רק רוצה לראות אותו ואז אשחרר, כולי רטוב מזעה ומותש. נראה לי שגם הוא.
מתחיל למשוך ס"מ אחרי ס"מ הוא כבר במרחק 3 מ', השוק לידר מגולגל על השפולה כבר אבל הכל סלעים מסביבי ואני רק רוצה לראות אותו.
לפתע כנף עצומה עולה על פני המים ואני רואה את המשטח הירוק מנוקד באפור שחור הזה עולה לשניה מעל הגלים ואז הלידר שמתוח כמו מיתר בגיטרה של קרלוס סנטנה נוגע - משתפשף קלות בסלע (חוט 0.71 ממ) ואז נקרע... המקל מתיישר וכאילו כלום לא היה הגלים ממשיכים אני מנסה לראות אולי עוד משהו ממנו אבל אוסף את שארית החוט וחוזר עם ידיים רועדות חזרה.
ראיתי אותו.