מושג שתופס תאוצה בשנים האחרונות בעיקר בתחום הז'ירז'ור.

מילולית - עידון, עדינות.

ובהשאלה לעולם הדיג - כל מה שהוא סופר מהוקצע, ייעודי, מדוייק, רגיש ולרוב דקיק וקל משקל.

חכה שהיא Finesse לרוב תתאפיין בגימור מדהים, פרופיל דקיק מאוד, איזון מושלם וחומרים מן השורה הראשונה. כמובן, המחיר הוא בהתאם. מרבית הציוד היפני מוגדר ככזה בהתייחסויות חוץ יפניות (פורומים אוסטרליים, אמריקאים ואנגליים), בין השאר כי משווקים לנו אותו בתמונות חדות של טיפות הטל הראשונות של בוקר שכולו תקיפות ופעילות דגים. אז הרבה מה-Finesse מתחיל בשיווק ובתמונות שאנחנו רואים באינטרנט או בקטלוגים, אך השאלה היא, האם פה במזרח התיכון, כל הסיפור הזה בא לידי ביטוי בתצורתו הייעודית?

הרי אין לנו חכה לכל סוג של דג או מצב גלים - רחוק מזה, אנחנו גדולי המאלתרים בעניין הזה: פתיונות על אולטרהלייט, ז'ירז'ור כבד על חכת קרפיונים, פופינג עם חכות SLOW ושאר דברים שכל יפני ממוצע היה מתחלחל לראות.

עד כמה אתם נותנים למושג הזה משקל כשאתם קונים חכה?

האם, עם חלוף השנים, אתם מוצאים את עצמכם מייעדים באופן מדויק יותר חכות שונות לסגנונות שונים?

האם נושא של פיניש, דקות ודיוק תופסים מקום גדול יותר בבחירות שלכם בחנות הדיג, או שאתם תמיד תחפשו חכה 5-30 שתזרוק 2 גרם מעולה ותטיס 70 גרם לקיבינימט?

קודם כל אנחנו ישראלים ,תמיד ננסה להיות חכמולוגים ומבינים הכל,ושלא נצא פראיירים.
לדעתי אין מי שלא ירצה ציוד טוב וספציפי לכל דבר,אבל במחירים שמזמברים אותנו בארץ זאת בעיה.
רוב האנשים לא מרוויחים מספיק בשביל להרשות לעצמם ציודים איכותיים לכל תחום ותחום ,ולכן מנסים למצוא משהו שיתאים גם וגם וגם אם אפשר.
לדוגמא רולר שעולה בח"ל 110$ בחנות ,דהיינו החנות מרוויחה משהו, למה בארץ הוא צריך לעלות 800 שקל?
או מקל יפני עולה ביפן 125$ ובארץ 1400-1600 שקל למה?
כמה אפשר לגנוב אותנו?
ובציוד איכותי הגניבה היא גדולה יותר.
ועוד דבר זה שאין כל כך דייג מי יודע כמה בחופינו ואגמינו שאנשים ישקיעו בציוד איכותי וספציפי לכל סגנון וסגנון.
אולי עוד 20 שנה מי יודע.

הבעייתיות בנושא לדעתי היא דווקא עניין הדגה עצמה.

היפנים משקיעים כסף רב בציוד, אך גם זוכים לתגמול בהתאם מבחינת דגה.
אין ספק שציוד איכותי מאפשר חווית דיג מהנה יותר! בין אם זה רולר שנע חלק יותר, מסדר חוט טוב יותר, מקל קל ומאוזן יותר ועוד.

הבעיה שציוד כזה עולה כסף - לא מעט כסף, במיוחד בארץ.
מסכים עם דוב, אין שום סיבה שמוצר שנמכר ב100$ בחול ימכר בארץ ב700-800 שקלים! הצרכנים של היום הם לא הצרכנים של השנים שעברו, והשוואות מחירים נעשות בקלות בכל מכשיר סמרטפון. באם חנות בחו"ל נשארת עם אחוזי רווח בעזרת מכירה בעלות של 100$, אין שום סיבה בעולם, כולל מיסים, הובלה וכו' שהמוצר בארץ צריך להימכר פי 2 יקר יותר בשביל להשאיר רווח - ההבדל הוא פשוט כמה אחוזי רווח המוכר רוצה.
ברגע שציוד כזה יקר כל כך - אנשים נמנעים מלרכוש אותו - לדעתי בעיקר מכיוון שלא מקבלים תמורה לציוד שרכשו.

אז יש לי מקל יפני משובח בכמה מאות / אלפי שקלים, רולר משובח, חוט טופ שבטופ, דמויים איכותיים...סה"כ אני יוצא לדוג עם ציוד בשווי הרכב שלי בערך, ומה יוצא לי מזה?
דג אחד פעם בכמה יציאות במקרה הטוב? מידי פעם מזדמנות להקות לקרבת החוף ואז יש כמה ימים של חגיגות שגורמים לנו לשכוח לרגע את כל הפעמים שיצאנו מבלי לתפוס כלום, ולרוב הימים האלה הם גם הימים שמכניסים דייגים רבים להתקף קניות - כי צריך את הדמויים שתפסו איתם, או הציוד שתפסו איתו וכו'.

במחירים שפויים ומצב דגה כמו שהיה לפני 15-20 שנים, הייתי מוכן להשקיע בציוד כזה.
במחירים של היום וגרוע מכך, מצב הדגה של היום - לא מוצא סיבה להשקיע יותר מכמה מאות לסט דיג.

קו מנחה אצלי כבר כמה שנים לדעתי נושא בעל חשיבות עליונה ולא מקבל חשיפה כמעט בארצנו. .
עיקר הרעיון הוא שכאשר הדייג קצת איטי או שהדגים לא באטרף אכילה (רוב הימים פה בארץ )
עבודה עם דמויים בעלי פרופיל מעודן יותר (לא דווקה קטנים יותר אלה יותר צרים יותר עדינים בעלי צבעים טבעיים יותר או לא צעקניים, מיעוט תנועת זרועות או זנב בסיליקונים למשל פחות פלאש ללא רעשנים או כדוריות וכו )  תעלה את מספר הנעילות.
אין לי ספק בכלל שיש ימים שזה עושה את ההבדל ובגדול 
יש חשיבות גדולה גם לחוט (הננו נותן מענה מעולה בנושא הזה )
החכה לדעתי צריכה רק להיות מספיק רגישה או סופר פאסט או בעלת קצה רך שיספוג קצת עוצמה
עם קצה רך נוכל להפעיל מעט כוח ועדיין ליצור תנועה מינמלית של הדמוי לעיתים בלי ממש להזיז ממקומו אלה רק במקומו
גם עם סופר פאסט תקבלו את אותה תוצאה רק מ"להקיש" מעט עם המקל
העיצוב חסר חשיבות למרות שגם אני אוהב מקלות יפים.  . .
זה בערך על רגל אחת 

לא ממש מסכים איתך דוב לגבי "מזמברים אותנו", גם לא עם רון....

למשל המשפט הזה שכתבת:
"לדוגמא רולר שעולה בח"ל 110$ בחנות , דהיינו החנות מרוויחה משהו,
למה בארץ הוא צריך לעלות 800 שקל?"
החנות משלמת מע"מ, הורדת מעמ נשאר 700.
היבואנים בארץ מיבאים מחו"ל- משלמים מכס,
הרי גם על מכוניות אנחנו משלמים כפול מאשר באירופה ופי שלוש מאשר בארה"ב על אותה מכונית..
ואז לחנות/ליבואן יש בנוסף לעלות המוצר ובנוסף להשקעה הקבועה (ריהוט, מחשב וכו'):
שכירות, ארנונה, אגרת שילוט, חשמל, ביטוח, רו"ח, פרסום, ריבית לבנק למימון המלאי, מלאי שנתקע,
משכורת לעובדים אם יש עובדים, הוצאות נסיעה לעבודה (דלק ובלאי לרכב), טלפון איש מחשבים ועוד....
אחרי הרווח שנשאר אז משלמים מס הכנסה וביטוח לאומי, ואז רואים מה מביאים הביתה...
*בנוסף:
ליבואן יש את הוצאותיו (תוסיף למשל עמיל מכס), הוא צריך להרוויח- ואחריו גם החנות צריכה להרוויח...
כמו כל מוצר שמגיע מחו"ל- יש את העלויות שבדרך ומגיע יותר יקר....
כך מכוניות, מוצרי חשמל וכו'...
*אגב, גם מרכולית כמו בתחנת דלק - מוכר לך קוקה-קולה גדול במחיר כפול, זה עבור היותו
זמין לך גם בלילה או בתחנת הדלק. הבחירה היא שלך.
כך גם במסעדה או בשאוורמה/פלאפל- תאמין לי שהרווח על המוצרים הוא מאות אחוזים...

מי שיכול לקנות יותר בזול ומוותר על האחריות שניתנת בארץ, לבריאות- גם אני עושה זאת,
מי שלא יכול או לא מעוניין להביא מחו"ל - זה מה יש...
מי שמחזיק וממן מלאי גדול ומשקיע כדי שיהיה מקום זמין לצרכנים- אמור להרוויח, לכסות הוצאות-
ולהביא פרנסה הביתה...
גם לא מכיר בעל חנות דיג שנהיה מליונר...
זה לא רווחים של 200-300%, לכן אין לי תחושה שעושקים אותנו רק כי בחו"ל זה יותר זול...
צריך להבין גם אותם..
ולעשות כ"א מאיתנו את הבחירה הנכונה שלו כצרכן...

תגובות מעניינות.

למעשה, התכוונתי יותר לפן המקצועי של המושג, ופחות לפן הכלכלי וניתוח רווחי החנויות. בתור לקוחות יש לנו את אפשרות הבחירה, האם לקנות מחנות X או להמשיך בסקר שוק ולבדוק מה קורה בחנויות Y ו-Z. כמו כן, בשנים האחרונות אופציית הקנייה ברשת פתוחה בפני כולם. אני מכיר חבר'ה שעושים את כל קניות ציוד הדיג ברשת, ומודה שגם אני הייתי קונה בעיקר דמויים, כי נוכחתי לגלות שאני משלם 50% ממחיר המוצר בארץ. זה תקף בעיקר לדמויים, אבל מניח שבציוד אחר זה גם עובד באחוזים נמוכים יותר.

שחר, הגדרת נכון יותר והרחבת לרמה המעשית. אני חושב שבתור דייגי ים תיכון ישראלים עם עוד אלף עיסוקים, זה יהיה נכון לראות מה אפשר להוציא מהים בכל רגע נתון, וכאן נכנס נושא הפרופיל הנמוך ותפיסת הדגים בכל מחיר. בפועל, מדובר בהבדל שבבוקר נתון אני מנסה להוציא פלמידות עם דמוי של 12 ס"מ ולא מוציא כלום ושורף בוקר מבחינת תוצאות, או מראש הירידה בפרופיל של כל הציוד (דמויים, חוטים, חכות, רולרים וכו') כדי להבטיח יותר תפיסות, למשל 5 כחילות יפות.

אישית מעדיף את האופציה השניה. אין כמו הפייט של הגדולים, אבל למשל אחד הדברים שמחברים אותי לבולונז יותר מכל זו היכולת שלי לייצר אקשן בכל מחיר, בין אם בגזרת הבורי, הסרגוסים, השפיצים או הכחילות. לפעמים דגי המטרה שלנו בז'ירז'ור "רגיל" אינם נמצאים או אינם משתפים פעולה, וכאן נכנס המושג לפיו יש להתחיל להצטמצם ולראות מה כן שורץ באזור שלנו, אפילו אם זה סרגוסים של 200 גרם שבאופן יחסי לציוד, יכולים לעשות את ההבדל בין בוקר מלא תקיפות וכייף לבין בוקר יבש.

הפיכת הפיתיון המלאכותי שלנו למשתלב בטבע בניגוד לבולט בטבע יכולה לעשות הבדל גדול, כל עוד אנחנו עם ראש פתוח מבחינת הדגים המטורגטים ולא נעולים על דג מסוים. הים גם מוכיח לנו שעלינו להיות פתוחים, כי מי מאיתנו לא ניסה לתפוס טוניות או פלמידות בזריקות רחוקות, ושניה לפני שהדמוי הגיע אליו בקצה של המזח פתאום קיבל תקיפה של לוקוס? כולנו מטרגטים לברקים במים רדודים יחסית ובזרם חוזר, אבל לפעמים מפתיע אותנו טרכון שנטרגט במים פתוחים יותר ולאו דווקא בזרם חוזר.

צודק אדם, לגבי המשפט שהדגשתי.
כיוונת לכיוון אחר....


התכוונת לקטע שהדגשתי כאן למעלה...

רון די התייחס לזה בחלק מתגובתו...

לדעתי התשובה לשאלה תלויה בשני גורמים:
*יכולת כלכלית- ולא חשוב אם הרכישה היא בארץ או בחו"ל, גם בחו"ל ציוד דיג לא נמכר בחינם.
*גישה כללית לתחביב- כל אחד וגישתו הסוביקטיבית.

אין ספק כי האופטימלי זה שיעמדו לרשותך כמה סטים יעודיים, כל סט והיעוד שלו.
מי שיכולתו הכלכלית איננה גבוהה- אמור לאלתר ולצמצם, זה ברור אם כי לא לחלוטין...
יש את עניין הגישה: עד כמה משמעותיים עבורך ההתמקצעות והעיסוק במהות הדיג -
והאם אתה מסתפק בעצם היציאה לים ופחות ממוקד בהתמקצעות לגבהים.
בסופו של דבר, עבור חלק מאיתנו רכישת ציוד דיג זה כמו בגדים ונעליים עבור נשים- צעצועים....

בסופו של דבר, יש גם את השאלה כמה ציוד אפשר לסחוב על הגב ביציאה.....
אם כי ניתן כמובן לתכנן מראש מה הכיוון- לפי מצב הים ולפי העונה ובהתאם דג המטרה,
עם מה יוצאים מהבית.
אפשר גם לצאת עם כמה מקלות במכונית- וכשמגיעים אז להחליט ולבחור.
זה כמובן עבור מי שמרשה לעצמו כמה סטים.

לדעתי, עבור מי שיכול כלכלית ומי שאוהב את זה-
יהיה זה נכון להצטייד בכמה סטים, כל סט למטרתו היעודית,
זה ממקסם את חווית היציאה הספציפית ובעיקר את חווית ההתעסקות בתחביב...

אישית כשיוצא בסירה,
לעיתים מעמיס כמה וכמה סטים לכל הסגנונות:
לטרולינג (גם "כבדים" לריתמות עם דג וגם "קלים" לדמויים), לג'יג כבד ובינוני, לג'יג-לייט ואף לבולוס.
לעיתים רק עבור חלק ולעיתים רק לסגנון ספציפי, הכל תלוי בנסיבות ובתכנון המוקדם.
בסירה יש יתרון- מרגע ההעמסה הציוד כולו לידך אך לא עליך,
אם כי גם בסירה יש מגבלת מקום וצריך להתחשב בבלגן ובעומס על המקום הפנוי - ולצמצם בהתאם...

בואו נשים את הדברים בפרופורציה.
לדעתי גם ביפן לא כל מי שדג מחזיק סט של אלפי שקלים לכל סוג דג. מה שאנחנו רואים בסרטי התדמית של החברות זה יפה ומלהיב וזאת כל מטרתם- שיווק.

מסכים גם עם רפי שחלק גדול מהקניות שלנו (ציבור הדייגים) נעשה עם העיניים ולא עם השכל, לראיה המאמר של מאמון , הדמויים שם רובם מהסוג הפשוט יותר ולא כאלה של 130 ש"ח לדמוי.
נכון שיתכן וציוד אכותי יותר מהנה יותר אבל האמת .. כמה דגים אנחנו מביאים כל יציאה אם בכלל?

למען הגילוי הנאות אני אחד החוטאים שכשנכס לחנות דייג לא יוצא ממנה בלי שקית ולא תמיד כי אני באמת זקוק למה שבפנים, כי כמו שרפי אמר - זה צעצוע ( ועדיי יותר זול מגאג'טים ממוחשבים  ) , אז אם אני שם 300 ש"ח בחודש על צעצוע כזה  או. קי זה הפן שלי.

אני חושב גם שככל שאנחנו מתבגרים והיכולת הכלכלית שלנו עולה ככה אנחנו מוכנים גם להשקיע יותר בציוד כי זה תחביב וכיף וככל שאנחנו עוסקים בזה יותר שנים אנחנו מנסים לאתגר את עצמנו יותר.

אני באמת חושב שאם ניתן לשלב מס' סוגי דייג על סט מסויים אין בזה פסול, מי אמר שעם חכת ז'ירז'ור 5-20 אי אפשר לדוג פתיונות לסרגוסים קרוב לחוף עם משקולת של 10 גר'? לדעתי זה רק נותן יותר אופציות כאשר אתה בים וסוג מסויים לא הולך אתה עובר למשהו אחר.

אז מי שיכול להרשות לעצמו חכה של 3000 ש"ח ורולר של 5000 ש"ח - יאללה שישחק אותה ככה שחוזרים בלי דגים אי אפשר להאשים את הציוד  :Dורק את הים שכמות הדגה בו הולכת ופוחתת כל שנה  .

אז גם אם יש לך חכה של 100 ש"ח צא לים ותהנה מהאויר הים והשמיים ואם יבוא דג הרווחת  

מאמר ותגובות מעניינות מאוד תודה אדם ותודה לכול המגיבים

לאור התגובות ומניסיוני אכן עם הזמן השאיפה היא להשתפר, אם זה בציוד ואם זה בשיטות.
ככול שאנו שואפים להשתפר אם זה על ידי סרטי תדמית למיניהם, כתבה או מאמר כזה או אחר, שכנוע או המלצה מחבר בהתאם לכך ההוצאות לעתים עלולות לעלות המון.

אני כדייג חוף פיתיונות הכרתי תמיד את חכות החוף הסטנדרטיות עם רולר ממוצע, ולהגיד שהם איכזבו אותי יהיה שקר, אולם עם הלימוד שישנם שיטות דייג נוספות שאותם לא הכרתי או לא עניינו אותי בשלב המוקדם והיום מעניינים אותי יותר כמו ז'ירז'ור הצריכו אותי לרכוש ציוד חדש אחר נוסף על מה שהיה לי, וכאן באים הלבטים:
מה, איך, כמה, ולמה צריך?

היצע המידע היום הוא לאין שיעור עצום למה שהיה ידוע לי בעבר וזאת ממרום גילי, אולם כמו המידע כך ההיצע ועוד יותר הדעות לכאן ולכאן.

אכן ציוד "טוב" עולה לעתים ממון רב, ואנו תמיד רוצים את הטוב ביותר למחיר שאנו משלמים, בהשאלה לעולם המחשבים, שם גולש אינטרנט בלבד מחפש את המחשב שמתאים לגרפיקאי המדופלם.

אצלנו לרוב נמצא את האנשים שעם הזמן נותנים עדיפות לסגנון דייג מסוים, אחד או שתיים ואז שם צריך לשאוף לטוב ביותר, כמובן במגבלות התקציב וההשקעה המתאימים לכול אחד מאיתנו.

השאלה , האם ציוד טוב יותר ויקר יותר עולה בעקומת גרף למעלה עם התוצאות - לא בהכרח, אולם ציוד ייעודי לסגנון מסויים יביא לתוצאות טובות יותר שם לדעתי זה מתקיים יותר.

ודעה נוספת לסיום, השאלה האם יהיו לי דגים יותר או פחות בהתאם לגובה ההשקעה. לדעתי אין זה השיקול העיקרי לפחות אצלי, כאן אני לוקח בחשבון גם את הנוחות, המשקל, המאמץ הנדרש מחכה או רולר אותם אני שוקל לרכוש או לא, ואם לאחר כול זאת דגתי גם דג - הרווחתי